Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מומלץ ולו רק בשל הנוסטלגיה

מומלץ ולו רק בשל הנוסטלגיה - ביקורת טלוויזיה

29/10/2006

שלח לחבר הוסף תגובה

מאת: רון פוגל

"אחח, שנות השבעים...ארטיק עלה שקל (ישן), הייתה חניה בשפע ואפילו זכינו במיס עולם משלנו" (זכרונות מילדותו השמחה של המבקר).

מפקח המשטרה סם טיילר (ג'ון סים המעולה) הוא פאר היצירה של משטרת מנצ'סטר 2006: ממשרדו המעוצב הוא שולט ביד רמה על חקירות מקרי רצח ופשע. אבל ברגע לא זהיר אחד, כשהוא יוצא לשאוף אוויר בצד הכביש, מכונית דורסת אותו והוא מתעורר באותו המקום - אבל שלושים ושלוש שנה אחורה לשנת 1973! (כן חברים, יש לנו נוסע בזמן!).

[*]

סם מגלה שהוא עדיין מפקח משטרה במנצ'סטר, אבל חוץ מזה הכול שונה לחלוטין. בתחנת המשטרה הוא מתוודע למנהל התחנה, השוטר הקשוח ג'ין האנט (פיליפ גלניסטר) ולשוטרת המקוף החביבה אנני (ליז וויט).

תוך כדי ניסיון לשמור על שפיותו, לומד סם שהמשטרה של פעם זו לא המשטרה של היום...לנאשמים אין הרבה זכויות ואפשר להפעיל כלפיהם הרבה אלימות, לזהות טביעות אצבעות לוקח שבועיים והשוביניזם שולט.

[*]

סם מנסה להתרגל לעולם החדש-ישן שבו הוא נמצא ולהשתמש בשיטות החקירה שהוא מכיר מימנו כדי לשרוד כשוטר בשנות השבעים. סם גם מנסה להבין האם יש סיבה לכך שהוא חזר בזמן ודווקא לשנת 73 (רמז: יש ויש).

זוהי פחות או יותר עלילת הסדרה "החיים על המאדים" (שקרויה על פי שירו המפורסם של דיוויד בואי) שתשודר החל מראשון בערוץ "אקסטרה הוט" בכבלים בשעה 22:00.

[*]

"חיים על המאדים" היא עוד סדרה מבית היוצר רב המסורת והמפואר של ה- BBC. יוצרי הסדרה, כמו השחקנים, הם אנשי טלוויזיה משופשפים והם מבצעים את עבודתם במיומנות רבה. השחזור התקופתי מהימן ביותר וחובבי להיטי התקופה יבואו על סיפוקם ובגדול.

את ההצגה גונב גלניסטר המצוין בתפקיד מנהל התחנה הקשוח וה"לא דופק חשבון". אין על הבריטים כשהם משחקים אותה קשוחים.

[*]

נקודה מעניינת הראויה לאזכור היא הצגתם של שוטרי שנות השבעים כחבורת בריונים חמומי מוח ורפי שכל, המנסים לפתור פרשיות רצח כמו פילים בחנות חרסינה. זאת לעומת סם, נציג המאה העשרים ואחת המתנהג בשיא העידון והתחכום. האם באמת כך נראו הדברים בשנות השבעים?

כל עוד הסדרה מתמקדת בעבודת המשטרה, היא קצבית וקולחת ומספקת בידור במיטבו. כנראה שהיה משהו מחוספס בסדרות המשטרה שנעשו בשנות השבעים כמו "סטרסקי והאץ'" או "קוז'אק", שנעלם לאורך השנים (והיום קיבלנו את הפירוטכניקה הסינטטית של CSI למיניה). הבעיה מתחילה כשעולה נושא ה"נסיעה בזמן", שמופיע בדרך כלל כסיוטים התוקפים את סם. ילדים מדברים אליו ממסך הטלוויזיה והוא שומע רעשים של בית חולים. כאן נופלת הסדרה לתהומות עמוקים (מה לעשות, לא כל אחד הוא דיוויד לינץ') והדבר פוגע ופוגם בהנאת הצופה שרק מחכה לחזרה לעלילה הראשית.

[*]

ואני אומר-מי צריך בכלל את עלילת המשנה המטופשת של החזרה בזמן? הביאו לנו שוב את ה"סוויני" עם הקורטינה השועטת במרחבי לונדון, תנו לנו את ה"מקצוענים" הנפלאים בראשות גורדון ג'קסון האגדי וזה יספיק לנו לגמרי!

עד היום נחשבת הסדרה ה"סוויני" (או כמו שגם נקראה "הבולשת המעופפת") לאחת הבולטות בסדרות המתח שנעשו בבריטניה ויוצרי "החיים על מאדים" אף הודו שהסדרה הנ"ל עמדה למול עיניהם כשחשבו על יצירת סדרת משטרה חדשה.

[*]

העונה הראשונה של הסדרה, שמונה בסך הכל שמונה פרקים, הסתיימה בבריטניה בפברואר השנה בפרק סיום מפתיע ושנוי במחלוקת וכעת אמורה לעלות העונה השנייה שבבריטניה מצפים לה רבים.

אז למי ששוטרים בחולצות עם צווארון רחב עושים לו את זה ומוכן להתעלם מכל הממבו ג'מבו של נסיעה בזמן, "החיים על המאדים" היא סדרה בשבילו. מומלץ לצפייה ולו רק בשל הנוסטלגיה.

"אחח,שנות השבעים... בגדים איומים,דיסקו ואין אפילו קניון אחד לרפואה" (המבקר מתפכח מהרהורי הנוסטלגיה).

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »