Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: כל המשתתפים בסרט הצליחו - חוץ ממני: ראיון עם במאי פריסילה מלכת המדבר

לפני 25 שנים פרץ הסרט "הרפתקאותיה של פריסילה מלכת המדבר" לחיינו. אני זוכר שהלכתי לראות אותו בקולנוע שהיה אז בגן העיר בתל אביב שם הוא הציג למעלה משנה ברצף, דבר שהיום נשמע כמו מדע בדיוני. מאז צפיתי בסרט האוסטרלי הזה עשרות פעמים ונהניתי כל פעם מחדש. לרגל חגיגות 25 שנות לסרט הקאלט, הגיע לפסטיבל הסרטים בחיפה הבמאי סטיבן אליוט ואני נפגש עימו לראיון ערב אחרי הקרנת הסרט בפסטיבל.

יש משמעות מיוחדת עבורך להגיע לישראל בה הסרט הצליח במיוחד לרגל חגיגות 25 השנה?

"אתמול מלאו בדיוק 25 שנים להקרנה הראשונה של הסרט. כשיצא הסרט במקור, הוטסתי ללא מעט מדינות להקרנות ואז אמרו לי בין היתר אתה צריך לבחור בין בכורה במדריד לבכורה בתל אביב ומכיוון שאף אחד לא יראה את הסרט בישראל המליצו לי לנסוע למדריד. עד היום ביחס לגודל האוכלוסייה ישראל היא המקום שהסרט הכי הרבה הצליח בו .אז עכשיו אני סוגר מעגל ומגיע סוף סוף לישראל".

אמרת בעבר כי מדובר בפיל גוד פילם, האם לדעתך זהו סרט פיל גוד קויירי? האם בכלל ניתן לקטלג את הסרט?

"שאלה מצוינת, אני התחכמתי ולא רציתי שהסרט יזוהה דווקא עם הקהילה הקווירית. בראש ובראשונה זהו סרט מסע. ידעתי שאם אעשה סרט קווירי אף אחד לא יבוא לראות אותו. קיבלתי תגובות די זועמות מקהל גאה בהקרנה בסן פרנסיסקו. טענו שלא התמודדתי עם נושא האיידס ועם נושאים כואבים אחרים של הקהילה, אבל מטרתי הייתה להתחכם ולכן בתחילת הסרט אני צוחק על הגיבורים שלי ואז בלב המדבר אני צוחק יחד איתם על חייהם וזה כבש את הקהל הגאה ובמיוחד את הקהל הלא גאה. עשיתי סרט לכולם ובסופו של דבר הסרט פתח הרבה דלתות לקהילה הגאה. ניגשו אליי חברה טרנסים בהונג קונג וסיפרו לי שהסרט נתן להם את האומץ לחשוף את עצמם וקיבלתי המון תגובות מרחבי העולם שהסרט נתן לא מעט לגיטימציה לנושא הדראג קווין ולקהילה הגאה".

[*]

(סטיבן אליוט בפסטיבל הסרטים בחיפה. צילום: זיו עמר)

יצא סרט די במקביל אליך בשם "וונג פו" שדי התעלמו ממנו. מה דעתך על כך?

"הסרט ההוא היה פשוט לא טוב. בסרט שלי הייתה לדעתי המון כנות. בסרט ההוא פטריק סוויזי הופך מחוואי מסוקס לדראג קווין והשינוי לא מוסבר בכלל. בסרט שלי זה לא קורה".

בוא נדבר קצת על הלוקיישנים המדהימים, כמו הסצנה לקראת הסיום.

"הלוקיישנים די נמצאים שם, בערבות האוסטרליות. בסרטים כמו "מקס הזועם 2" צילמו באזור שצילמנו ,אבל כשהוגו וויבינג מסתובב שם עם שמלה ירוקה שמאוד שונה מהנוף אז מוטיב ה'דג מחוץ למים' מאוד בולט. אף אחד לא זיהה שצילמנו בקופר פידי, ממש איפה שצולמו עשרות סרטים אוסטרליים, אבל בסרטים ההם תמיד הדמויות השתלבו בנוף המחוספס ואצלי השמלות המרהיבות שברו לחלוטין את כללי המשחק בנוף המדברי. ואם כבר בעניין התלבושות, רציתי ללכת על הסוף כמו שמלות ענקיות ונעל ענקית והכל הצטלם נפלא במדבר האוסטרלי". אחת הסצנות האהובות עליי בסרט היא הסצנה שבה הולכים הגיבורים לאיבוד ופוגשים בילידים האוסטרלים. לי תמיד היה הרגשה שזו סצנה שבה הדחויים פוגשים דחויים אחרים.

"אכן כן, מדובר במיעוט אחד פוגש מיעוט אחר. חשבתי לצלם את סצנת הסיום שהזכרת באיירס רוק (אתר אבוריג'ני קדוש ידוע ביותר באוסטרליה) אך עורך הדין הלבן של השבט שהיה בפגישה אמר לי שהוא לא ישקוט עד שלא יישאר אדם לבן גאה אחד באוסטרליה. רק תחשוב מה היה קורה אם המקומיים היו מסכימים שנצלם שם. עד היום אני עצבני על מה שקרה שם".

ספר קצת על שלושת השחקנים הראשיים שהסרט הצליח להזניק או להתניע מחדש את הקריירות שלהם.

"גאי פירס היה כוכב טלוויזיה גדול בסדרה 'קרוב רחוק' ומאוד רצה לשנות את הדימוי שלו. הוא אמר לי 'אני אעשה הכל כדי להרוג את הדמות שלי בטלוויזיה'. הוגו וויבינג כבר גילם דמויות גאות והיה נלהב לעשות את התפקיד. עבדתי איתו לפני כן כעוזר במאי . שניהם היו די בתחילת הדרך ,לפני התהילה בהוליווד וטרנס סטמפ הנהדר נחשב אז כגמור בתעשייה. כל הזמן הוא קיטר שהוא שעבד עם גדולי הבמאים צריך לשחק באיזה סרט קטן במקום נידח. ניצלתי את האומללות וחוסר השביעות רצון שלו כדי להביא למסך דמות של גאה מזדקן ועצבני והוא פשוט גילם את עצמו באופן מרהיב".

אתם נפגשים לפעמים?

"בטח. נהיינו כולנו מעין משפחה קטנה, וכל מי שהשתתף בהפקה הצליח –חוץ ממני. אני קיבלתי החלטה להישאר בתחום הסרטים העצמאיים. ניסיתי את מזלי באמריקה וזה החזיק מעמד בערך לעשר דקות (צוחק) .כתבתי את המחזמר בעקבות הסרט וזה עד היום מביא לי הצלחה נאה מאוד עד היום, תודה לאל".

כיצד בחרת את השירים לפס הקול המדליק?

"אני בחרתי את כל השירים. היה לנו מזל כי חברת 'פוליגרם' קנו חברות תקליטים ותוך כדי הסרט הם קנו את מוטאון שעבדו איתנו והכל היה חינם כשהיום זה היה עולה הון תועפות".

איך היה לצלם במדבר?

"נפלא, במדבר כולם נהיים ענווים. לא מקטרים על תלבושות ועל חדרי מלון ושמחים שמישהו נותן להם כוס מים. אתה מבין בטבע כמה אתה קטן וכמה היקום גדול ונפלא".

הקרנה נוספת: יום שישי 18.10 בשעה 22:15 באודיטוריום חיפה. לכרטיסים: לחצו כאן