קפסולה 1: אהבה/שנאה: ביקורת סרט

פרויקט "קפסולה" שחלקו הראשון עלה החודש מאגד בתוכו יצירות ישראליות מהעת האחרונה. כל קפסולה מאוגדת תחת תמה מסוימת והקפסולה הראשונה היא בנושא אהבה ושנאה.

"מכתב אהבה למ"מ שלי" בבימויה של עטרה פריש מייצג את כל מה שסרט קצר טוב אמור להיות. ב-20 דקות מצליחה פריש לבנות עולם שלם, קוהרנטי ומאוד משעשע. מ"מ של טירוניות מקבלת מכתב אהבה חושני מאחת מפקודותיה ולא יודעת את נפשה. האם מדובר במתיחה? ואיך הצבא יכול להתמודד עם רגשות שפורצים? סרט חצוף, נועז ומתוחכם שבעיניי הוא הסרט הישראלי הקצר הטוב ביותר שנעשה בשנים האחרונות.

"הגברים שמעבר לגדר" של אינס מולדובסקי הוא בעיניי החוליה החלשה באסופה. סרט תיעודי שבו משוחחת היוצרת עם גברים ערבים בשטחים ובעזה ואף נפגשת עימם לשיחות נועזות על יחסים ומין. הרעיון מבריק ,אך הביצוע מתמסמס.את מי את אוהבת יותר" של שירה פורת שעוקב אחר מערכת יחסים הרסנית בין אם לבתה מציג שוב במלוא תפארתה את יבגניה דודינה המדהימה בתור האמא מהגיהינום ואת הדס ירון (שאשמח לראות אותה מופיעה הרבה יותר) כבתה הלחוצה שרק רוצה להיחלץ מציפורני האם ולצאת לחיים משלה, אך מגלה שרגשית מדובר במשימה לא פשוטה. במסווה של קומדיה צינית מעבירה פורת היטב את יחסי האהבה-שנאה בין האם לבתה, יחסים שנעים על גבול הסאדו-מזוכיזם. זוהי יצירה שראויה לכל המחמאות.

[*]

שני הסרטים העלילתיים עולים לטעמי בהרבה על הסרט התיעודי וההחלטה לשלבם ביחד היא מעניינת ולא ברורה מאליה. למרות זאת "קפסולה מספר אחת" הוא פרויקט שמאתגר את הצופה וגורם לו לחשוב וגם חושף אותו ליצירה ישראלית עכשווית ושונה שאחרת לא בטוח שהיה מתוודע אליה. לא רק למיטיבי לכת אלא גם לאוהבי קולנוע לא מתפשר וכזה שלא עושה הנחות.

הקרנה נוספת ל"קפסולה אהבה/שנאה" תיערך ביום שלישי 13.11 בשעה 16:00 בלב ת"א