הוזמנתי למשפחה של הארי פוטר: ראיון עם שחקן חיות הפלא

רוח החורף של המדבר בפסטיבל הערבה נתקלה ברוח חדשה. רוח קרה, עמוקה ונוקשה של הקולנוע האיסלנדי, כפי שהביא הצוות של הסרט "על סוסים ואנשים" בהקרנת הבכורה הישראלית. בראש החבורה, צועד לו משחקניה הגדולים והבולטים ביותר של התרבות האיסלנדית, השחקן אינגוור אגרט סיגורדסון.

השחקן בן ה-55 התחיל את דרכו בצנעה בשנות ה-90. מי שהתחיל בתפקידים קטנים במחזות נשכחים וסרטים קצרים, הספיק בחייו לגלם שלל תפקידים בכמה מהסרטים המפורסמים ביותר תוצרת איסלנד ועד סרטים הוליוודיים עתירי תקציב. הוא גילם בעברו בין היתר מטאליסט מזדקן שמסרב להוריד את השיער והאיפור, ראש עיר מוקצן העוזר לבאטמן וחבריו לעמוד בפני האפוקליפסה ב"ליגת הצדק" וכעת מגלם את דמותו של צייד הראשים גרימסון בסרט "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" שיצא בסוף השבוע בישראל ובעולם.

איך היה להיכנס לתוך העולם של הארי פוטר?

"הוזמנתי למשפחה הגדולה והנרחבת של הארי פוטר שכוללת בתוכה פחות או יותר את אותם אנשים שעובדים על הסרטים האלה הרבה זמן. זה יוצר אווירה מאוד חברותית וכיף לקחת בה חלק. זה בניגוד לכך כשאתה חווה סרט הוליוודי אחר שבו אתה רק מישהו אחד מתוך המוני אנשים ושחקנים, שם אתה לא מרגיש אווירה כל כך חברותית".

איך הייתה העבודה עם הקאסט ועם הבמאי דיוויד ייטס בסט?

"זה היה מאוד טוב לעבוד איתם. אני לא הייתי כזה מומחה בענייני הארי פוטר אבל הילדים שלי היו מומחים. דיוויד ייטס הוא במאי שמאוד נאמן לעולם שלו. הוא מסוג הבמאים עם מגע מיוחד משלו שמאוד משפיע על איך שהוא רוצה לביים את השחקנים ואיך לבנות את העולם הזה. הוא וג'יי. קיי רולינג הם כנראה חברים מאוד טובים ובכלל כל מי שקשור לסרטים האלה כבר מכיר אחד את השני במשך זמן רב. האווירה הזו מושכת מאוד את כל חברי צוות ההפקה ומשפיעה מאוד על צוות השחקנים".

אתה שחקן שמרבה לשחק בהרבה סוגי סרטים. אתה משחק בסרטי אינדי איסלנדיים לצד סרטים בינלאומיים וסרטים הוליוודיים. מה לדעתך ההבדל העיקרי ביניהם?

"הדבר המדהים הוא שזה לא עד כדי כך שונה, זו אותה השפה של עשיית סרטים. כשאתה עושה סרט הוליוודי גדול זה נראה שאתה מגיע לתוך תעשייה ענקית של סרטים עם כל כך הרבה אנשים. אבל זו מכונה, אם במכונה הזו יש אנשים שלא משחקים טוב, אז התוצאה היא רעה. אם בסרט אינדי אתה לא משחק טוב, אז התוצאה היא רעה. זו מכונה יותר קטנה אבל זה עדיין אותו הדבר".

מה גורם לך לבחור בתפקידים לסרטים?

"ובכן, אני אוהב לאתגר את עצמי. אם זה לעשות משהו שלא עשיתי קודם או משהו שגורם לי ללמוד מחדש על עצמי או על אחרים. אבל בדרך כלל זה פחות או יותר כי אני מכיר את הבמאי ואת השחקנים. אתה יודע, כשאני מבין שאני עובד עם אנשים טובים שמקצוענים במה שהם עושים, אז אני יודע שאני בידיים טובות". [*]

(אינגוור סיגורדסון בפסטיבל הסרטים בערבה. צילום: אדוארד קפרוב)

לפני כ-8 שנים פנה אליו הבמאי בנדיקט ארלגינסון עם מה שיוביל לסרט "על סוסים ואנשים" שיצא לאקרנים בשנת 2013 והוקרן בשבוע שעבר בישראל במסגרת פסטיבל הסרטים בערבה, שהביא את הכוכב האיסלנדי לראשונה לארץ הקודש.

איך זה להגיע לישראל?

"זה נהדר. מעולם לא הייתי פה בעבר. ביליתי את הלילה בתל אביב, עיר נהדרת למרות שלא הספקתי לראות אותה הרבה, רק לאכול באיזו מסעדה שהייתה פתוחה עד 1 בלילה והבוקר לקחו אותי לפה, לפסטיבל הנהדר הזה".

"על סוסים ואנשים" הוא אחד הסרטים המצליחים ביותר שנעשו באיסלנד במהלך השנים האחרונות. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר מטעם איסלנד וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל טרמסו שבנורבגיה. זהו סרט הראשון של ארלינגסון, בו הוא בוחן את המנהגים וההרגלים של תושבי עמק איסלנדי מבודד שאין להם הרבה תעסוקה מעבר לצפייה במשקפת אחרי מעשיהם של השכנים, והסוסים שלהם.

אין הרבה סרטים איסלנדיים שנוחתים פה. מה אתה חושב שמייחד את "על סוסים ואנשים" שהביא אותו לישראל?

"נסעתי עם הסרט הזה מסביב לעולם, להרבה מאוד מדינות. נראה שיש לסרט משהו מיוחד שהרבה אנשים מתרבויות שונות מתחברים אליו. אולי זה הסיפור והדרך שהסיפור מסופר. אתה שומע מעט את הסיפור, אבל צריך לנחש בעצמך כיצד הדמויות עובדות בעולם הזה".

מה ריתק אותך ב"על סוסים ואנשים"?

"זה היה הבמאי. בנדיקט חשב עליי בתור הדמות כשהוא כתב את התסריט. הוא הראה לי את הדראפט הראשון של הסרט והיינו בדיאלוג במשך כל התהליך. התסריט היה כל כך מסקרן כשראיתי אותו לראשונה, במיוחד הקהילה של הסוסים שמתקשרים זה עם זה והשילוב עם הקהילה של האנשים שמתקשרים זה עם זה. זה משהו שאתה לא רואה בהרבה מקומות".

[*]

איך היה לעבוד עם בנדיקט ארלינגסון?

"זה היה נהדר. נהגנו לעבוד ביחד בתור שני שחקנים ואז עבדנו כבמאי ושחקן, גם בסרט הזה וגם על הבמה כי הוא התחיל כבמאי בתיאטרון. יש הרבה אמון בין שנינו, אמון שצברנו במהלך השנים, כך שעל הסט היינו מאוד מתואמים. גם בפעמים שבהם לא ממש הבנו אחד את השני תמיד היה בינינו האמון הזה שצברנו".

היה ביניכם הרבה הבדל מבחינת ניסיון. אתה כבר שחקן שהספיק המון והוא עדיין במאי בפעם הראשונה. זה הורגש על הסט?

"ממש לא. אני מבין שבדרך כלל זה לא קל לעבוד עם במאי פחות מנוסה אבל לבנדיקט היה צוות מאוד מקצועי. הצלם שלו היה מנוסה ואחראי התסריט עזר לנו מאוד. אני חושב שזה גם נתן לבנדיקט ביטחון שאין להרבה במאים שמביימים בפעם הראשונה. גם שוב, היה בינינו אמון זה בזה שמאוד עזר לסרט".

מה הפרויקט הבא שאתה עובד עליו?

"יש סרט שעדיין לא יצא אבל אני מאוד גאה על מה שעשינו איתו. זה סרטו השני של במאי דני שנקרא "יום לבן לבן". אני בדרך כלל מאוד נאמן לדמות שאני נמצא בה אבל בסרט הזה אני מעולם לא חוויתי כזו חוויה. אני לא יכול לספר יותר מדי כדי לא להרוס את הסרט אבל לקח לי ממש שבועות עד שהצלחתי לצאת מהעולם הזה שנכנסתי אליו. שקעתי כל כך בעולם הזה של הדמות הזו שפשוט לא רציתי לחזור חזרה, לא רציתי לחזור למציאות".

עשית המון סוגי סרטים במהלך השנים. סוגי סרטים שהובילו אותך למדינות כמו צרפת, ספרד, נורבגיה, בריטניה ואפילו ארצות הברית. יש מדינה מסוימת שהיית רוצה לעבוד בה סרט? ישראל אולי?

"(צוחק) אני באמת אשמח לעבוד בישראל. אני ממש אוהב את המדינה הזו, אנשים פה מאוד נחמדים אליי ומארחים אותי כל כך יפה. אני מרגיש מאוד מוזמן והאווירה פה היא תמיד חברותית ומשפחתית. אז אני באמת פתוח להצעות מישראל. אני אוהב לעבוד עם אנשים מרחבי כל העולם. זה תמיד תענוג עבורי לפגוש תרבויות שונות, ללמוד שפות מאנשים שונים מרחבי העולם. זה באמת תענוג".