הסרט והמציאות התערבבו אחד בשני: ראיון עם אגם שוסטר על הסרט שתיים

את אגם שוסטר הכרתי לראשונה לפני כמה שנים בתור הבמאית המסורה של מסיבת סיום התיכון שלי. השבוע, שלוש שנים לאחר מכן, שוחחנו שוב והפעם על הסרט החדש בכיכובה, "שתיים", דרמה-קומית על שתי נשים שמנסות להיכנס להריון, על החפיפה לחייה האישיים ועל האופטימיות שנשמרה לאורך הדרך שעברה.

"זה היה קוסמי, התהליך לכל אורכו חפף את החיים שלי", מספרת שוסטר שמגלמת את דמותה של בר בסרטה החדש של אסתר אלקיים, "שתיים", שפתח את פסטיבל הקולנוע הגאה. בסרט, אנו מצטרפים למאבק של זוג נשים לאורך המסע בדרך להיכנס להריון באמצעות טיפולי פוריות, בעוד שהן מתמודדות עם ההשלכות של הנושא על הזוגיות שלהן. הנושא לא היה רחוק מחייה של השחקנית הצעירה שעברה תהליך זהה עם בת זוגה במציאות. "את מה ששיחקתי בסרט חוויתי בחיים האמיתיים. בזמן שתמכתי בבת הזוג שלי שמנסה להיכנס להריון בסרט, תמכתי בבת הזוג שלי במציאות. הכל התערבב לנו".

היו רגעים שהיית צריכה הפרדה בין השניים? או שזה היה מקום לפרוק?

"בגלל שזה תהליך מלחיץ, זה היה מאוד תרפויטי. הרגשתי שאני עושה חזרות למה שאני אמורה לעבור עוד מעט כי הסרט היה כמה צעדים לפנינו, אז יכולתי לחיות בתוך המשחק".

לא חששת להיכנס לנושא הזה דווקא בגלל הקרבה שלו למציאות?

"בהתחלה ראיתי הזדמנות לצלם פיצ'ר עצמאי עם שחקנית שאני מעריכה ורק תוך כדי תנועה הבנתי את המורכבות בפרויקט הזה. רק כשלחצנו אקשן, הבנתי את המסירות שלי לסיפור".

[*]

(אגם שוסטר ובת זוגה חן יחד עם בנם רפאל)

הסרט צולם לפני מספר שנים, כשאגם ובת זוגה חן היו עדיין בתהליכי הבאת ילד לעולם ואילו היום אני תופסת את אגם לשיחה כמה דקות לאחר שהרדימה את בנה בן השנתיים, רפאל. "הוא שינה לי את החיים לטובה", היא מספרת בגאווה, ולשאלה המתבקשת "באיזה אופן?" היא עונה לי תשובה מעוררת מחשבה: "אני פחות עסוקה בעצמי. הדברים הם הרבה יותר כאן ועכשיו, המלחמות וההתמודדויות הן פה ואין יותר מדי זמן לבלבולי מוח. אני צוחקת ובוכה, מתרגשת וחרדה, הרגשות הם מה שהם והם קורים עכשיו".

איזו נקודות דמיון נוספות מצאת בתהליך האישי שלך ושל הדמות שאת מגלמת?

"עבור שתינו גם בדברים הטובים יש דברים שמקשים וגם בקושי אנחנו חייבות להיעזר באופטימיות. אומרים שהקו בין שתי נקודות הרגש הכי רחוקות הוא גם הכי קרוב וככה זה היה עבורי בתהליך של הבאת ילד לעולם. זה סוויץ' שכבר נמצא בתוך הדמות, כי התקווה תמיד מהולה באכזבה וגם כשאת רואה רגע של אופטימיות הוא רגעי וטומן בחובו את האכזבה הבאה".

איך בכל זאת מוצאים את הכוחות להמשיך?

"אני אגיד משהו קשה אבל כל אכזבה כזו הייתה כמו מוות קטן בחיים שלי, היו הרבה ניסיונות שלא צלחו. זה כמו עוף החול, את כל כך רוצה משפחה, זה משתלט על כל דבר אחר שאת שוכחת למה רצית את זה מלכתחילה. כל האמצעים כשרים, בין אם זה כסף או רגש שמושקעים. זה מאבק עד שמצליחים והבעיה זה שזה ממוטט המון זוגות, בין אם הטרוסקסואלים או חד מיניים. זה הופך להיות הדבר היחיד שמנהל את סדר היום הזוגי שלהם". גם בסרט אנו רואים שבר ועומר (מור פולנוהר) נאבקות אט אט בהשפעות של המסע על הזוגיות שלהן. גם ברגעי הריחוק, הכימיה של השתיים על המסך מרגישה הכי טבעית בעולם. "זה היה ככה מהרגע הראשון", היא אומרת בחיוך שנשמע גם מהצד השני של קו הטלפון. "מור היא אחת השחקניות הכי טוטאליות שיצא לי לעבוד איתן. כמעט התחילו לעבוד עם שחקנית אחרת ומשהו לא עבד. מרקו, בן הזוג של מור המליץ עליי ונפגשנו. אני לא יודעת מה זו כימיה ואיך היא עובדת אבל זה היה שם. הכל עבד; השפה, המגע, הבנו אחת את השנייה והגענו לאינטימיות חברית קרובה מהר מאוד".

בכל האופטימיות והאושר שבתוצאה הסופית, התהליך כמובן לא פשוט, בייחוד כשהמדינה לא תמיד מסייעת. לכן אי אפשר להתעלם מזעקת המאבק של הקהילה הגאה שנמצאת בכותרות ומקיפה אותנו בשגרת החיים.

את חושבת שהמדינה עושה מספיק בכל הנוגע לזה?

"יש מאמץ, יש ליווי רגשי. עצם העובדה שכשתי אימהות יהיה לנו יותר קשה מאשר אם חד הורית זו נקודת המוצא. המטרה של המדינה בסוף זה שיהיו פה כמה שיותר ילדים, אבל כשזוג נשים עושות את זה הן צריכות לעבור מדורי גיהינום משפטיים. מבחינה משפטית זה סיוט, אם חס וחלילה קורה משהו לבן שלי, אני לא האפוטרופוסית שיכולה לקבל החלטות. את תמיד תהיי שנייה. יש סבסוד כלכלי אבל מעבר לזה זה נוראי. לפעמים אני עוד לוחשת לעצמי בלילה 'אגם, הלוואי שעוד היית נורמלית וזה לא היה צריך להיות כל כך קשה', מה עשיתי רע שאני צריכה לשלם את המחיר הזה?"

את מרגישה שהסרט יצליח לחולל שינוי?

"אני כבר רואה את זה קורה. אני שומעת תגובות מכל הקשת המגדרית שרואה את הסרט הזה. כל מי שרואה מתחבר. זה צריך לעלות לשיח, יש סרטים וסדרות שמדברים על זה, אבל פה יש נפש של האדם - איך הוא מתחיל ואיך הוא מסיים".

למה כל כך הרבה אנשים לדעתך מצליחים להתחבר לזה?

"בתרבות האוניברסלית שאנחנו חיים בה רוב האנשים רוצים להביא ילדים לעולם. כל אחד נתקל בקשיים בין אם הם פיזיים או רגשיים. אנשים מתמודדים עם דברים וזה פשוט מושתק. יש תחושה שאת צריכה להראות שנכנסת להריון ויצאת עם ידיים מלאות. זה שהסרט עוסק בזוג נשים זו הזדמנות להפוך את הקשר החד מיני לא לדבר המרכזי שמדברים עליו, כי בתור לפניהן אולי יש זוג הטרו שכבר כמה שנים לא מצליחים ויש אם יחידנית שהחליטה לעשות את התהליך הזה מאוחר. אלו הסיפורים של כולנו".

למרות שהיא זוכה לשמוע את התגובות הטובות, הקורונה מנעה מצוות הסרט לטוס לאחד מ-30 השטיחים הנוצצים של כל אחד מהפסטיבלים בהם הוא הוקרן ולשמוע את התגובות בלייב, אבל שוסטר בוחרת להסתכל דווקא על הצד החיובי ומחבקת את כל התגובות הטובות. "תיבת ההודעות שלי מפוצצת. אנחנו עושים פאנלים מרחוק ואני אסירת תודה. אני המומה שזה עושה את המסע המטורף הזה".

בכל זאת יש אכזבה קלה מהעובדה שהיא לא רואה את המסע כפי שדמיינה. "אני חושבת שזה קיים, אבל זה אגואיסטי בסופו של יום. השאלה היא מה מספק אותך בתור יוצר? נגיעה בלבבות של אנשים או קצירת הפירות והתשבוחות. זה מורכב משניהם. לשמחתי הצלחנו להציג בארץ כחלק מפסטיבל הקולנוע הגאה ולראות אנשים עומדים ומוחאים כפיים זה מדהים. החלום שלי הוא שיראו את הסרט בכל הארץ", היא מצהירה. "אני מקווה שנשבור את תקרת הזכוכית, שלא רק קהל להט"בי שאוהב אמנות יצפה בו".

השבוע יצא גם הקליפ של שיר הנושא מתוך הסרט "Just as you are" של הזמרת יעל דקלבאום וגם לו יש בעיניה חשיבות רבה. "כנערה שעברה משבר זהות, אם היה לי את הדבר הזה שמציג אותי כמשהו יותר נורמלי, זה היה הופך לי את החיים כמתבגרת להרבה יותר פשוטים. נשים חיות ככה, אבל לא מיוצגות באופן הזה. הסרט הוא לא על היציאה, זה על זוג שכבר ישנו".

את הראיון המרגש אנחנו בוחרות לסיים בנימה אופטימית כשאגם מספרת לי על הדבר אותו היא מגדירה כהכי חשוב - אהבה. "אני מסתכלת על המרפסת ויש לי צמחים שאני מגדלת פה במשך המון שנים, הם צומחים לי מול העיניים וזה מרגש אותי. בסוף זאת אהבה, כשיש אהבה הכל יכול לצמוח ולגדול וכשהיא מפסיקה להיות שם אז הדברים נובלים וחשוב לשים לב אם יש סביבך אהבה. לבדוק את הדופק, לוודא שאתם מוקפים באהבה, נותנים ומקבלים, כי הכל מגיע יחד עם זה. היא יכולה להגיע במיליון ואחת צורות, אבל היא צריכה להיות שם".

הסרט "שתיים" יוקרן בהקרנה נוספת מחר (20.11) בשעה 13:30 בסינמטק תל אביב והחל מה-25.11 בהקרנות מסחריות בסינמטק ת"א. להזמנת כרטיסים לחצו כאן לכל הכתבות והסקירות על פסטיבל הקולנוע הגאה - לחצו כאן