פסטיבל הקולנוע היהודי: סקירות והמלצות

רוז

מבקרת: קרן כהן (קייסי)

"רוז", סרטה של הבמאית הצרפתייה אורלי סאדה מתאר בצורה אמינה את חייה הטריים של אלמנה יהודייה ומבוגרת, שאחרי שנים רבות של זוגיות מאושרת לצד בעלה אותו אהבה מאד וחיי משפחה מלאים בשמחות, מנסה להתחיל את חייה מחדש. רוז (המגולמת בצורה מקסימה על ידי פרנסואז פביאן) , מחפשת את עצמה בעולם שממש זר לה. כל חייה הקדישה למשפחתה וחשבה ב"שניים" ופתאום היא אדון לעצמה, קמה למיטה ובית ריקים וצריכה להכניס משמעות לזהותה החדשה. תמיד הייתה אשתו של, אמא של, וכעת נוספה לה זהות חדשה – אישה עצמאית.

הסרט מצייר בצורה מאד אותנטית מבחינה חזותית את העולם היהודי הדתי של הגולה - ממש ראיתי לנגד עיניי את בית סבתי בחו"ל- החל בריהוט וכלה בסגנון החיים המשפחתיים. רוז עוברת את שלבי האבל ולאט לאט מצליחה לעמוד על שתי רגליה ולהבין שגם כאישה יש לה מקום בחיים הללו. היא מתחילה לפרוח ולמצוא את הדברים שממלאים את ליבה, אך ככל שהיא מקבלת את זהותה החדשה, החיים המשפחתיים משתנים, כי ילדיה מצליחים פחות לעכל את השינוי שעובר על אימם.

זוהי דרמה אנושית מרגשת ונוגעת ללב שנותנת מקום לעולם שפחות מוצג על המסך שמקפיד לעסוק יותר בסיפוריהם של 'הצעירים והנכונים'. זהו סרט שמערער על העולם הישן בו הציפייה לאשה בעלת משפחה היא שתהיה רק אם, רעיה ולבסוף אלמנה ותשכח את הצרכים שלה ואת זכותה להרגיש אישה.

הקרנות: יום ראשון 28.11 בשעה 17:45, יום שני 29.11 בשעה 19:00.

[*]

קרוב רחוק

מבקר: איתי אור

"קרוב רחוק" (The will to see) הוא רצונו האמיץ של ברנארד להראות לעולם אילו זוועות מתרחשות לנגד עייניינו, הוא סרט דוקומנטרי בבימויו של הפילוסוף והסופר היהודי-צרפתי המוכר ברנאר-הנרי לוי, שנשלח עם קבוצה של עיתונאים לדווח ממקומות שונים בעולם, שסובלים ממשברים הומניטריים חמורים ומסכסוכים אלימים של קבוצות וממשלות. אנשים במקומות אלה ממשיכים לסבול, ורובנו מעדיפים להעלים עין. זו בעצם הסיבה שגרמה להנרי-לוי לעשות את הסרט.

הנרי לוי הוא עיתונאי שהיה במקומות מסוכנים בעולם כדי לתעד את הזוועות שמחולל המין האנושי. הוא נפגש בניו יורק עם אנשים שמראים לו תמונות נוראיות מאזור מלחמה בניגריה, הוא מחליט לנסוע לשם ומבין כי קבוצה של אנשי אסלאם קיצוניים מבצעים פשעי מלחמה מזוויעים כנגד קבוצה גדולה של אזרחים נוצריים שנמצאים באזור ומנסים להגן על הקהילה שלהם. הוא חוזר שבור, אך נחוש להראות לעולם את הזוועות שמתרחשות. הוא מקווה וחולם שיום אחד נוכל לעצור את הדברים האלה לפני ולא רק אחרי.לאחר שנפגש עם עורך העיתון בו הוא כותב, הוא נענה בחיוב לאתגר לתעד עוד מקומות שבהם קורים פשעי מלחמה , שאיננו מודעים אליהם. ברנאר והצוות שלו מגיעים לקמישלי (כורדיסטן הסורית) שם אנחנו עדים לסצנה מרגשת להפליא שבה הוא מנסה לעזור ולעודד קבוצה של ילדים שננטשו על ידי הוריהם שעברו לדאע"ש. לאורך הסרט אנחנו רואים תמונות וסרטונים שהוא תיעד מאירועים קשים, חשבנו שהזוועות האלה נעלמו מן העולם אבל הן כאן לצערנו. הוא פוגש אנשים שכבר פגש בשנים עברו. הם כולם זוכרים את טוב ליבו לטובה, ובמקומות מסוימים הוא מוצג כסמל לתקווה. מגפת הקורונה מאיימת להרוס את הסרט , אך ברנאר רוצה להמשיך לצלם בכל מצב. חשוב לו מאוד להביא צדק למקומות האלה. הוא מסרב להביט הצידה ונכנס אל תוך שטחי האויב המסוכנים כדי להראות לנו הצופים מה שקורה, בתקווה שהדברים האלה ייעצרו. זהו מבט נוקב על החברה שלנו שעומדת בצד ומעלימה עין.

הקרנה: יום ראשון 28.11 בשעה 20:00 כולל שיחה עם הבמאי והפילוסוף ברנאר הנרי לוי.

[*]

איפה אנה פרנק

מבקרת: יעל מאורר

"איפה אנה פרנק", סרט האנימציה המושקע והמרהיב של ארי פולמן ("ואלס עם באשיר", "כנס העתידנים"), ממציא מחדש את דמותה המוכרת של אנה פרנק שהפכה לסמל לרוח האדם העומדת מול הנורא מכול. הסרט בוחר לכן בדרך מקורית להעביר לקהל הצעיר את מהות הסיפור. הוא פותח בעתיד הקרוב וממקם את תחילת ההתרחשות במוזיאון אנה פרנק שבאמסטרדם, בו מוחזק היומן המפורסם שכתבה. היומן, כידוע, מסופר לחברה דמיונית בשם קיטי. בסרט קיטי יוצאת מתוך דפי היומן בימינו ומנסה לגלות "איפה אנה פרנק".

בדרך, תיתקל קיטי בפליטים בני זמננו שעומדים להיות מגורשים מהולנד, בנער רחוב בשם פיטר, כשמו של הנער שהסתתר בדירת המסתור של אנה פרנק, ותראה כיצד "אנה פרנק" הפכה לשם דבר, למותג ידוע, שנמצא בכל מקום - ספרים בשפות שונות, הצגות תיאטרון, וגם הרומן הגרפי שיצר פולמן צץ לרגע בסרט. הסרט נע בין ההווה, עם נקודות השקה למלחמת העולם השנייה שגם בה פליטים גורשו מארצות בהן מצאו מפלט, לשחזור קורותיה של אנה פרנק אחרי סוף היומן. הסוף הטראגי של חייה של אנה פרנק מתגלה לקיטי, ואולי גם לחלק מהצופים שאינם בקיאים בפרטי הסיפור, בהדרגה. זהו אספקט מעניין בסרט שמספר סיפור היסטורי שקיבל ממדים מיתיים.

בצד הוויזואלי, זהו סרט אנימציה מרהיב ויצירתי במיוחד. הנאצים מופיעים בו כדמויות רפאים ענקיות שלהם כלבי-שאול. המוטיב הזה מופיע גם בתיאור הגיהינום הנאצי, המגולם בנסיעה ל"מזרח" שממנו לא חוזרים, כ"האדס", השאול במיתולוגיה היוונית. גם כוכבי הקולנוע של הזמן, כמו קלארק גייבל, משחקים תפקיד בפנטזיה של אנה על מיגור הנאצים. ככלל, הסרט מהווה הומאז' יפה לדמיון היצירתי של אנה פרנק ולדרך בה הצליחה ליצור עולם דמיוני ביומן שלה שהצליח להקל, ולו במעט, את החוויות הקשות שעברו עליה.

הקרנה: יום שני 29.11 בשעה 17:00 (גרסה מדובבת לעברית).

שפאר בדרך להוליווד

מבקר: אלעד שלו

אלברט שפר נודע במשך שנים כ"נאצי הטוב". מי שהיה האדריכל האישי של היטלר ולאחר מכן מונה לשר החימוש, הצליח לחמוק מעונש מוות בנירנברג בטענה כי לא היה מודע למעשי הזוועה של המשטר. הוא כתב ספר אוטוביוגרפי רב מכר בשם "בתוככי הרייך השלישי", התנצל בפני הקורבנות והפך לכוכב תקשורתי כשאפילו בהוליווד רצו להפיק סרט אודותיו על סמך הביוגרפיה שלו.

כאן מתחיל סרטה המצוין של ונסה לאפא, זוכה פרס אופיר לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, שכבר עסקה בסרטה הקודם "הימלר –אדם הגון" בבכיר משטר נאצי דרך הסיפור שהוא מנסה לספר. גם בסרט "שפאר בדרך להוליווד" עוקבת לאפא אחר הסיפור שמנסה להכתיב הבכיר הנאצי לשעבר לתסריטאי הצעיר אנדרו בירקין, אך במהלך חכם היא משלבת מספר צירי זמן, כולל קטעי וידאו ממשפטי נירנברג המראים את הסתירות והמניפולציות שמנסה שפר לבצע על מנת לשכתב את ההיסטוריה.

אין בסרט עדויות של ראשים מדברים או קריינות מסבירנית כמו בדוקומנטריים רבים, אלא מתן אפשרות לצופה לבנות את הנרטיב בעצמו ולהבין מי באמת היה שפר דרך חיבור החלקים השונים. זהו סרט דוקומנטרי חשוב ועשוי היטב שרלוונטי במיוחד לימינו בהם מנהיגים פופוליסטיים עולים, קנאות וגזענות ישנה צפה ונעשה ניסיון לשכתב את ההיסטוריה.

הקרנה: יום ראשון 28.11 בשעה 18:00.

לכל סרטי הפסטיבל וכרטיסים. היכנסו לאתר הפסטיבל