הכוח לשחות-ראיון עם הבמאי ירון זילברמן

הסרט התיעודי המרגש "הכוח לשחות" נבחר לפתוח את המסגרת הקולנועית החדשה "דוקולב" ברשת בתי הקולנוע לב. הסרט, בבימויו של ירון זילברמן, נתמך על ידי קרן סטיבן שפילברג ונרכש לשידור על ידי ערוץ הטלוויזיה האמריקאי HBO. הסרט השתתף בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בוינה, וזכה לתשואות באולם מלא ב- 750 צופים נלהבים שעמדו במקום ומחאו כפיים במשך דקות ארוכות. באותו פסטיבל הוא גם זכה לציון לשבח מטעם חבר השופטים. לאור ההצלחה, החלו ביום שישי האחרון הקרנות מסחריות של הסרט באוסטריה. ב- 21 בינואר יציג הסרט באופן מסחרי בבית הקולנוע האיכותי Quad בניו-יורק משם הוא יעבור לבוסטון, פלורידה, לוס אנג'לס ועשר ערים נוספות ברחבי ארה"ב. בינואר הוא יציג פעמיים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בפאלם ספרינגס ההוליוודי.

הסרט עוקב אחרי שבע שחייניות יהודיות מאגודת הספורט היהודית "הכוח וינה", שהקריירה האולימפית שלהן נקטעה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילת המאה העשרים ספורטאים יהודיים מאוסטריה שלטו בזירה הספורטיבית. בשנות השלושים ניצחו שחייניות הכוח בתחרויות באוסטריה. ב-1936 הן סרבו להשתתף במשחקים האולימפיים בברלין. ב-1938 הנאצים סגרו את המועדון, אך תודות למבצע הצלה השחייניות הצליחו להימלט מאוסטריה לפני פרוץ המלחמה. 65 שנה לאחר מכן מפגיש הבמאי את חברות קבוצת השחייה ואף מאחד אותן למשחה אחרון בבריכת השחייה האולימפית בווינה.

איך הגעת לנושא של הסרט?

עבדתי כמפיק אחראי בערוץ 5. במהלך תחקיר בנושא הכדורגלנים הטובים בכל הזמנים גיליתי פיסקה על "הכוח וינה" בכדורגל שהיו לקבוצה החזקה ביותר באירופה בשנות העשרים. התחלתי לחקור את הסיפור ומתוך מפגשים נחשפתי לסיפורה של אגודת השחייה שהיתה לקבוצת הדגל השל "הכוח".

מדוע הוקם "הכוח"?

בתחילת המאה העשרים האנטישמיות היתה מאוד חזקה בוינה, יהודים לא יכלו להתקבל לקבוצות רגילות וכך הוקמה אגודת "הכוח וינה" היהודית. הם הוכיחו שהיהודים לא רק מצטיינים מבחינה אינטלקטואלית אלא שהם לא נופלים מהנוצרים גם בספורט.

היה קל לשכנע את הבנות לשתף פעולה?

השכנוע נבע מתוך מערכת היחסים שנבנתה ביני לבין הנשים. הן יצאו למסע מתוך אמונה שזה יהיה בסדר, שהכול יעבור בשלום. הכי קשה היה לשכנע את אלישבע ששמה את העבר מאחוריה, גם את "הכוח וינה". הטרגדיה של בגידת החברים והקהילה היו קשים לה במיוחד. גם גרטה התקדמה עם החיים ושכחה מהעבר. היום הן שמחות שהן עברו את המסע הזה.זה לא סרט תיעודי על השואה. השואה זו נקודה מאוד חשובה בחיים שלהן. הן כולן הצליחו לברוח ורובן בזכות האגודה. המאמנים שלהם ומנהלי האגודה זייפו מסמכים וכך רובן ניצלו. זו תחושה מאוד קשה הצורך לברוח מהעיר שבה הרגשת בטוח ולפתע כל החברים שלך הופכים לאויבים.

למה התמקדת דווקא במסע שלהן בחזרה לוינה?

היה המון חומר גלם, חלקו עסק בהזדקנות כולל סיפורים על מחלות. במקביל היו גם סיפורים על וינה בזמן שלטון הנאצים. החוויות הקשות שהבנות עברו במהלך האנשלוס ואחרי שהנאצים סגרו את המועדון. בזמן העריכה הייתי צריך להחליט על מה הסרט והחלטתי לא לעסוק בזיקנה או להכניס פנימה את כל סיפורי הזוועה מהשהות של הבנות בוינה רגע לפני שהן ברחו. בחרתי להציג את המסע שלהן שמחייה מחדש את הנעורים והנשיות ומחזק את החברות שלהן רבת השנים.

ספר קצת על בגדי הים ועל סצנת הבריכה.

תפרנו במיוחד בגדי ים של התקופה עם הסמל של כוח וינה שיתאים למידת גופן. אחרי שהן לבשו את בגדי הים הן שוב הרגישו נערות, שוב פעם הן ביחד. זה היה מרגש אבל עם המון הומור. רצינו לצלם אותן שוחות ביחד אבל כל אחת שחתה איך שהתחשק לה ואפילו התחרו ביניהן.

הסיפור של יהודית דויטש מרגש במיוחד.

היא גיבורה גדולה, ספורטאית השנה באוסטריה. במהלך מסע של קבוצת השחייניות למכבייה השנייה היא שמעה על היחס של הגרמנים ליהודים. היא סירבה לייצג את אוסטריה באולימפיאדה בגרמניה. בעקבות הסירוב שלה היא סולקה מהתאחדות השחיינים האוסטרית ומהתאחדות הספורטאים של אוסטריה. שנתיים אחר כך כול שיאה נמחקו על ידי הגרמנים. 60 שנה אח"כ התאחדות השחייה האוסטרית רשמה מחדש את השיאים שלה. הם רצו להעניק לה תעודת הצטיינות ובקשו ממנה להגיע לוינה. יהודית סירבה וכך מצאו את עצמם חברי התאחדות השחיינים על מטוס לישראל ובטקס מיוחד היא קבלה את התעודה.

ההשתתפות של הסרט בפסטיבל הקולנוע בפאלם ספרינגס, הידוע כחביב במיוחד על האקדמיה שבוחרת את הסרטים המועמדים לאוסקר והמעורבות של רשת HBO ומפיקים בינלאומיים זוכי פרסים, הובילו אותי לשאול את השאלה המתבקשת "אז יש סיכוי למועמדות לאוסקר?" זילברמן היה צנוע ואמר שהוא ממש לא יודע.

"הכוח לשחות" הוא חגיגה קולנועית של נשיות אמיצה. זילברמן חושף במקצועיות סיפור לא מוכר מההיסטוריה היהודית. הוא מצליח ליצור סרט מרתק הבוחן במבט נוסטלגי את סיפורן של הספורטאיות בצורה קצבית ואפילו מצליח לעיתים קרובות להצחיק ולרגש. מומלץ.