Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: חג שמח - חינני אבל לא מתרומם

חג שמח - חינני אבל לא מתרומם - ביקורת סרט

מאת: רותם יפעת

15/12/2005

שלח לחבר הוסף תגובה

"כל פעם שפעמון מצלצל, מלאך מקבל את כנפיו", הציטוט המאוד מפורסם הזה שלקוח מ- "אלה חיים נפלאים" (1946) של פרנק קפרא מסמל עבור רבים (כולל כותב שורות אלו) את חג המולד, או לפחות כפי שהחג מצטייר בטלוויזיה האמריקאית. אולם, המשפט הזה נשחק על ידי כל תוכנית טלוויזיה אמריקאית בספיישל חג המולד הידוע לשמצה. אותם ספיישלים הינם רווי שמאלציות וקיטשיות בלתי נסבלים, שמייצגים את ההפך הגמור מאותו סרט מדהים. סרטו של קפרא מרגש ונוגע בלי שום יומרה, משהו שחסר בקולנוע של ימינו.

"חג שמח", הנציג הצרפתי לטקס האוסקר, עלה בבתי הקולנוע בארץ לפני שבוע, שמו המקורי,"חג מולד שמח" והוא לא מסתיר את הכוונות שלו. ומכיון שאין הרבה סרטי חג מולד שלא מסתיימים בכך שהמלאך מקבל את כנפיו בסוף, כך גם הפעם: העלילה מתרחשת בערב חג המולד הראשון של מלחמת העולם הראשונה ב- 1914, בכפר צרפתי הכבוש על ידי הגרמנים. באזור הקרב נמצאים הגרמנים, הצרפתים והאנגלים, במלחמת שוחות בלתי אפשרית. אך לערב אחד, הכול נעצר, כדי לחגוג את חג המולד. ומה שהחל כהפסקת אש זמנית, ממשיך לחגיגה רב לאומית שממחישה את העובדה שכל אירופה אחים, גם אם האיחוד האירופאי רחוק שנות אור.

נדמה שמה שהבינו כמה חיילים לפני 90 שנה, אנחנו מבינים היום, אחרי שתי מלחמות עולם ומיליוני הרוגים. למרות הרצון הטוב של החיילים, הפיקוד העליון בכל אחד מן הצדדים, לא מבין את רוח החג שעוברת על החיילים ומעבירה את כולם בתום החג לחזיתות אחרות שם בוודאי ימצאו את מותם.

סיפור מקסים זה, המבוסס על מקרה אמיתי, מנסה להעביר את המסר שראינו כבר בעשרות סרטים אנטי מלחמתיים אחרים: מלחמה זה פויה, הקצינים לא מבינים ואטומים וכו' וכו' וכו'. וזאת בדיוק הבעיה של הסרט: כמה שהוא מקסים, וחינני, ומלא ברוח החג, הוא אנמי ולא ממריא. אווירה קסומה ומתקתקה לא מספיקה לסרט, בוודאי לא כשרוצים להעביר מסר נשכני. מצד אחד הוא כמו סרטי החג ההוליוודיים, אך מצד שני הוא לא חתרני כמו הסרטים האנטי מלחמתיים, בעיקר אלו שנעשו על מלחמת ויאטנם בשנות ה-70 וה-80 בהוליווד.

כאמור השעטנז בין חג המולד לאנטי מלחמתי, ערבוב שהוא כמעט בלתי אפשרי, מונע מהסרט להגיע לאיזשהו קו מוגדר ויציב, אך אינו מונע מהתסריט להיות בנוי כהלכה.

יש בסרט מקום לכל הדמויות (ויש כאן לא מעט), כמעט כמו בסרט של אלטמן, וזאת למרות שאורכו היינו קצת פחות משעתיים, משימה מרשימה ביותר. אולי הבחירה בסיפור לא הייתה מוצלחת, אך משאירה מקום לתקווה מבחינת הבמאי והתסריטאי כריסטאן קריון שמייצר הבטחה ונראה כי בעתיד נקבל ממנו יצירות מעניינות יותר.

בקשר ל"חג שמח", אולי אחד מהיוצרים הצעירים הרבים שמסתובבים עכשיו בארץ יקבלו השראה ואולי נקבל סרט על פטרול משותף על גבול סוריה שנגמר בארוחת עיד אל פיטר חגיגית. חום ואהבה.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »