Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: חיי כלב

מאת: לי-און פרץ

לא קל לשרוד בלוס-אנג'לס, כך מסתבר בסרט האנימציה הדיגיטלי החדש "בולט", מאולפני וולט דיסני. הסרט, בהפקת ג'ון לאסיטר מ"פיקסאר", עוסק בכוכב טלוויזיה (שמו כשם הסרט) יוצא דופן. ראשית, הוא כלב. שנית, אין לו מושג בדבר היותו כוכב טלוויזיה, והוא מאמין כי התרחישים סביבו (כלומר העלילה בסדרת-הטלוויזיה בה הוא מככב) הם אמיתיים, ובהתאם לכך גם משוכנע כי יש בו כוחות על-טבעיים. האחראים לכך הם אנשי הפקת-הטלוויזיה, שאילפו בדרך מגמתית את הכלב חסר-המודעות.

בסדרת-הטלוויזיה, נחטפת ילדונת בשם פני (אולי מחווה לילדה פני שנחטפה ב"הרפתקאות ברנארד וביאנקה", סרט האנימציה הקלאסית של אולפני דיסני מ- 1977?). הכלב ההרפתקן (שמגרונו בוקע, בגרסה האנגלית, קולו של ג'ון טרבולטה) יוצא להציל את החטופה, ולשם כך חורג מגבולותיו הפיסיים של אולפן-הטלוויזיה. וכשיחפש את פני, יגלה בולט כי העולם האמיתי הוא אמיתי מדי, כוחות על-טבעיים אינם הכי אפקטיביים והגרוע מכל – כולם מתייחסים אליך כמו אל איזה כלב.

[*]

אחד הגימיקים הדומיננטיים בסרט אינו טמון דווקא בסיפור, אלא בעובדה שהסרט מוקרן, כשהוא בגרסתו העברית, בתלת-מימד. אולם שלא כמו ב"רטטוי" או ב"מוצאים את נמו", הסרט אינו רק מונפש בחלל ממוחשב. "בולט" תלת-מימדי גם במובן המיידי יותר של המושג, כלומר מתרחש בתוך המסך ולא רק על גביו.

התופעה, שהחלה אי שם בשנות החמישים וזכתה למעין עדנה מחודשת בשנות השמונים (עם "מלתעות 3", למשל) והתשעים, היוו סרטים תלת-מימדים מסוג זה, שאינם באנימציה, אטרקציות חד-פעמיות ולא תעשיה שוטפת. הסרטים הללו נצפו באמצעות משקפיים מיוחדים, אולם את מקום המשקפיים משנות השמונים והתשעים, אז עשויי קרטון וצלופן, תופסים כעת משקפיים נוחים יותר.

[*]

אותה טכנולוגיה קולנועית ("תלת מימד ממושקף", הייתי בוחר לקרוא לה), לאחר ששודרגה ברבות השנים, הופכת כיום, בהדרגה, לשלטת. הסיבה לאפגרייד, כנראה, נעוצה בהתפשטות תוכנות-המחשב השיתופיות, המביאות לסלון שלנו להיטי קולנוע עכשוויים חינם אין-כסף, ונכון לעכשיו לא תוכלנה לשחזר על המסך הביתי את הטכנולוגיה הקולנועית המסוימת.

המושג "תלת-מימד", בהקשר של אנימציה, ספג משמעויות שונות במשך השנים. בשנות השמונים נקראו כך בעיקר סרטי הסטופ-מושן, כלומר אנימציה בדמויות פלסטלינה או בחומרים אחרים שאינם דו-מימדיים. עם בוא גל החרקים והצעצועים באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת הפך המושג לשמה הנרדף של האנימציה הדיגיטלית. וכיום, עם הגימיק המתחדש שמעולם לא היה טרנד של ממש, קופצות לעברנו הדמויות מן המסך, כמובן בלי אופציה להגיע אלינו לסלון (או למלונה).

[*]
לאחר "בייוולף" (מהשנה שעברה) של הבמאי רוברט זמקיס וסרטים נוספים (לא רבים מדי) שראו אור לאחרונה ויועדו במיוחד לצפייה בתלת-מימד (כמו "המסע אל בטן האדמה"), הופך תלת-המימד הממושקף למגמה בקולנוע המונפש, ובמקביל (שם הוא מתפתח על אש קטנה יותר) בקולנוע שאינו מונפש. הנפגע העיקרי מכך, לעניות דעתי, תהיה האנימציה המצוירת הקלאסית, האמורה להתקמבק בחורף הבא עם "הנסיכה והצפרדע" של דיסני, ועלולה להיראות אז מיושנת בעיני קהל רב.

לאחר הצפייה ב"בולט", הייתי אומר שתלת-המימד הממושקף די התיש אצלי את העין. בצפייה הבאה בוודאי איהנה מ"בולט" הרבה יותר, כיוון שאהיה רגיל יותר לטכנולוגיה החדשה.

[*]

סך הכל, תלת-מימד הממושקף הוא חוויה כייפית, והיא מומלצת. הסרט מוקרן בגרסה האנגלית וגם בגרסה עברית, אולם בתלת-מימד ניתן לראותו בעיקר בעברית בלבד. yes planet איילון (רמת גן) מקרינים מידי ערב, הקרנה יחידה, ב- 21.15 באנגלית, בתלת מימד, אך ללא תרגום לעברית.

"בולט" מהוקצע, אפילו מרגש, כל זאת בהתאם לתסריט האיכותי עליו הוא מבוסס. יש בסרט מחוות נאות ל"המופע של טרומן", סרטו של פיטר וויר, וכמובן גם לגל הריאליטי. הוויזואליה (עיצוב הדמויות, למשל, המזכיר את סרטי "פיקסאר" האחרונים) לא מחדשת יותר מדי, אולם על כך מפצה, במידה מסוימת, תלת-המימד הממושקף. רצוי לנצל את האופציה הממושקפת, ולא להסתפק במהדורת הדי-וי די, שמן הסתם תבוא בעתיד הקרוב.

ולא נעזוב אתכם בלי איזו הצצה לסרט (לחצו על מרכז התמונה) -