פרויקט סיכום עשור: מקומות 21-25

25. וויפלאש (28 נק')

סרטו השני של דמיאן שאזל הגיע משום מקום, עם תקציב נמוך ושחקנים לא מוכרים ברובם והצליח לכבוש את לב המבקרים והצופים ואף זכה בפרס הגדול של חבר השופטים ופרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס וב-5 מועמדויות לאוסקר. הסרט, שעוקב אחר מערכת היחסים ההרסנית בין מתופף צעיר באקדמיה למוסיקה למורה הסדיסט שלו (ג'יי קיי סימונס), מגובה בתצוגת משחק בלתי נשכחת של סימונס, עריכה קצבית והרבה מוסיקה טובה. "וויפלאש" הזניק את הקריירה של שאזל שהפך לאחד השמות המבוקשים בהוליווד וסרטו הבא "לה לה לנד" עוד יופיע במעלה המצעד.

24. טוני ארדמן (30 נק')

יצירה יוצאת דופן של הבמאית הגרמנייה מארין אדה, שהפכה לחביבת המבקרים ומועמדת לאוסקר הזר. הסרט עוקב אחר אינס, בחורה הגרה בבוקרשט ומקדישה את חייה לקריירה, אשר חייה משתנים כאשר אביה האקסצנטרי מגיע לביקור והיא מגלה שהדמיון בינה לבינו גדול ממה שהיא רצתה להאמין. זהו המיקום הגבוה במצעד לסרט שבוים ע"י אישה בקומדיה עצובה, מקורית ומאתגרת שמכילה את אחת מהסצנות הטובות ביותר של העשור (עם תחפושת בלתי נשכחת).

סרט העשור של אדם סנדרסון (במאי "זוהי סדום"): "הצפייה ב'טוני ארדמן' הייתה אחד הדברים הכי חזקים שחוויתי. מצאתי את עצמי ברגע השיא של הסרט ממרר בבכי בקולנוע. ובקול רם. לא האמנתי לאיזה עומק רגשי הסרט הזה משך אותי. על פניו הסרט מרגיש פשוט ובסיסי אבל למעשה הוא מתקשר בשיחה סודית עם הלב שלנו. נס קולנועי!"

23. אור ירח (31 נק')

איש לא שיער כשיצא שהדרמה האינטימית של ברי ג'נקינס תהפוך לאחד הסרטים אהובי המבקרים ותגיע עד לזכייה בפרס הסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר 2017. ג'נקינס מתאר ברגישות את תולדות חייו של גבר שחור צעיר ב-3 שלבים בחייו – כילד, נער ואדם בוגר – בעוד הוא מתמודד עם אמו המכורה, גילוי המיניות שלו, והניסיון למצוא את מקומו בחברה. גדולתו של "אור ירח" היא שהוא הצליח לפרוץ את מעגל פסטיבלי הקולנוע ובתי הקולנוע האיכותיים הקטנים בארה"ב ולהגיע לקומפלקסים ברחבי העולם וכך גם הפך לסרט הלהט"בי המוביל בדירוג מצעד העשור.

22. נברסקה (32 נק')

הסרט המוצלח בעשור הנוכחי של הבמאי אלכסנדר פיין על אב מזדקן ומכור לטיפה המרה (ברוס דרן שזכה בפרס המשחק בפסטיבל קאן), שמחליט לצאת למסע ממונטנה לנברסקה עם בנו, כדי לקבל פרס של מיליון דולר שהוא טועה לחשב שקיבל. סרט שהוא גם דרמה אנושית בשחור-לבן על יחסי אב ובן ועל ההבטחה המזויפת הגלומה בחלום האמריקאי בה נשבים אלו שנותרו בצד הדרך וגם אחת הקומדיות המשעשעות והכתובות היטב של העשור עם סצנות שגורמות לך לצחוק ולהתרגש בה בעת.

סרט העשור של כתבת האתר מעיין הררי: "משחק מצוין, דמויות שנכנסות ללב, צילום רגיש וסיפור קטן שמוכיח שלא צריך דרמה גדולה כדי להביא סיפור טוב והיופי מסתתר לפעמים ברגעים הפשוטים של החיים".

21. האירי (33 נק')

עוד במאי שחזר השנה בגדול הוא מרטין סקורסזה, אחד מגדולי הבמאים בכל הזמנים, בסרט שבו זמנית ממשיך את מסורת סרטי הגנגסטרים שהוא הביא לשלמות וגם מהווה מעין סיכום, מבט מהורהר לאחור וחשבון נפש עם האלימות הטמונה בסרטים אלו. רוברט דה נירו, אל פצ'ינו וג'ו פשי שחזר מפרישה מתאחדים בסרט זה שעלילתו מתפרסת על פני עשרות שנים (בטכנולוגיית הצערה חדשנית) ושלוש וחצי שעות ומתעדת את אחת התעלומות הבלתי פתורות הגדולות בתולדות אמריקה: היעלמותו של ג'ימי הופה, נשיא איגוד נהגי התובלה. ניתן לצפות כבר כעת בנטפליקס שהפיקו את הסרט לאחר שסקורסזה לא מצא אולפן שיהיה מוכן להשקיע 150 מיליון דולר בסרט מקורי ובוגר מסוג זה שאינו חלק מפרנצ'ייז, עדות למקום של ענקית הסטרימינג שמצליחה לפנות לבמאי ענק שאינם מוצאים את דרכם בתעשייה הממוסחרת.

סרט העשור של יונה רוזנקיאר (במאי, "הצלילה"): "סרט אישי מאוד על במאי ענק וצנוע, שמסכם את מפעל חייו בז'אנר שאהב עם השחקנים שאהב ומדבר על זקנה, על חרטה, חברות, משפחה, אגו ועל הפחד מהמוות שמגיע. מלאכת מחשבת של תסריט שמורכב מכמה מעגלים שנפתחים ונסגרים. סצנות מדהימות בחוכמתן ומשחק מופלא של שחקנים שמזמן לא הראו כזאת יכולת. אהבתי כל שנייה".

סרט העשור של יבגני רומן (במאי, "קולות רקע"): "כמעט לא הוגן להשוות אותו לסרטים אחרים, זהו מונומנט קולנועי עצום וחד-פעמי שאוסף לתוכו את המורשת הקולנועית האדירה של סקורסזה ושות׳, ומביט עליה באופן שאותי פשוט הימם".

סרט העשור של יהודה סתיו (מבקר, "ידיעות אחרונות"): "'האירי' מסכם 50 שנות קולנוע של סקורסזה. אנציקלופדיה של מוטיבים, דמויות, טקסטורה אורבנית. וגם שפת קולנוע משובחת, שבה כל תנועת מצלמה, ארגון החומרים בכל פריים, בחירת צבעים וטון, כל נקודת מבט סובייקטיבית, מעוררים את הדמיון והרגש של הצופה".

לכל כתבות סיכום העשור ולבחירת סרט העשור שלכם: לחצו כאן

צוות הבוחרים:

צוות אתר סרט: אלעד שלו (עורך האתר ועורך פרויקט סיכום העשור), יאיר הוכנר (עורך מדור ביקורות), רון פוגל (מבקר ראשי), הלמינה גרופר, ערן איצקוביץ, דין קליין, לירון אברהם, מתן יניב, ליטן לשינר, מעיין הררי, שרון טהר, אורטל אדיב, נמרוד שובל, מיכל ליבר רונן, מישל צ'יקו, יבגני גרינברג, בן קבסה, מתי לנג, הדר אורלנוב

במאי קולנוע: גיא נתיב ("סקין"), נדב לפיד ("מילים נרדפות"), אהרון קשלס ("מי מפחד מהזאב הרע"), בועז ארמוני ("מסווג חריג"), אסף פולונסקי ("שבוע ויום"), ערן ריקליס ("הכלה הסורית"), ענר פרמינגר ("החיים בינתיים"), תום שובל ("הנוער"), אסף קורמן ("את לי לילה"), מרקו כרמל ("פרא אציל"), אסתי עלמו וקסלר ("ליידי טיטי"), דינה צבי ריקליס ("שלוש אימהות"), אדם סנדרסון ("זוהי סדום"), יבגני רומן ("קולות רקע"), יונה רוזנקיאר ("הצלילה")

מבקרי קולנוע:: יהודה סתיו (ידיעות אחרונות), גידי אורשר (גלי צה"ל), יעל שוב (טיים אאוט), יונתן גת (כאן), לירון סיני (סריטה), שמוליק דובדבני (ynet), עופר ליברגל (סריטה), בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות), מרלין וניג (סלונה), חנה בראון (ג'רוזלם פוסט),זוהר צלח (מאקו), עידו רוזן (חוקר קולנוע בקיימברידג')