Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: בלייד ראנר - אירוע קולנועי, פילוסופי, תרבותי

מאת: אלון רוזנבלום

למה נחשב הסרט "בלייד ראנר" ליצירת אומנות מודרנית קלאסית? הליהוק? הסיפור? העיצוב האומנותי? הרעיון הפילוסופי שמאחורי התסריט? הבימוי? התשובה לשאלה היא, כל אלו ועוד. "בלייד ראנר" שיצא לא מכבר במהדורה סופר מושקעת (הפצה הד ארצי) הוא בהחלט מאותם קומץ סרטים שנחשבים ליצירת אומנות.

לרגל צאת הסרט "בלייד ראנר – הגרסה הסופית" יקיימו מרכז תרבות בבית אריאלה בשיתוף הד ארצי יום עיון רב תחומי על "בלייד ראנר" שיעסוק בדילמות ובשאלות שעלו בסרט, ביניהם: זיכרון, אהבה, חמלה ואובדן. הערב יתקיים ביום ה' ה -21 בפברואר בשעה 20:00 במרכז תרבות בבית אריאלה בתל אביב (מחיר כניסה 50 שקלים).

[*]

בין השאלות שיועלו לדיון בערב: "בלייד ראנר, בין פילם נואר למטרופוליס" (מרצה: ניסים דיין), "בריאות האדם בצלם" (מרצה: אהרון האופטמן), "בהתקרב הסוף רואים רק מילים ודימויים" (מרצה: ד"ר יהודה מלצר), "רגש, זיכרון, וטראומה בעידן הפוסט מודרני". (מרצה: ד"ר דויד גורביץ), "האם יש עתיד לחמלה?" (מרצה: ד"ר אילן גל), "סוגיות מוסריות בעקבות בלייד ראנר" (מרצה: פרופ' משה צוקרמן).

אולי לא ראיתם (וחבל והנה הזדמנות לתקן את המעוות) אבל ספק אם לא שמעתם על הסרט, או אם לא ראיתם קטעים ממנו. ספורו של דקאר, צייד הרפליקנטים המכונה בלייד ראנר, הוא אחד מסרטי המדע בדיוני הטובים והייחודיים שנעשו במהלך 100 שנות קולנוע.

[*]

סרטו של רידלי סקוט הוא לא רק מהמם מבחינה ויזואלית אלא גם מעביר סיפור אנושי בעתיד אפל, גשום, וחסר רגשות שלנו (והעתיד הזה, על פי הסרט, קרוב מאוד, עוד כעשר שנים).

אחד הסודות הגדולים של הסרט הוא שהוא משתבח עם השנים, בכל פעם שתכניסו אותו למכשיר הדי וי די תגלו עוד פרט בסיפור, עוד רמז שפספסתם, עוד פלא בעיצוב האומנותי, עוד אפקט והכי חשוב, עוד שכבה של אמרה פילוסופית. אין פלא שהסרט הזה לא רק נלמד בבתי ספר לקולנוע אלא גם בלימודי הארכיטקטורה והפילוסופיה.

[*]

"הצילומים היו קשים, עבדו בלילות ותחת ממטרי גשם ברוב המקרים, זה בהחלט לא היתה הפקה מהנה" מספר הריסון פורד. "התוהו ששלט בצילומים גרם ללא מעט אנשים לרצות לעזוב את המקצוע" מספר התסריטאי והמפיק המפטון פמצ'ר. והקושי להרים את הסרט לא נעצר רק בהפקה ובהליך העריכה המסובך, הקושי הגדול היה כשהסרט יצא לאקרנים.

הקהל שנכנס לבתי הקולנוע בשנת 1982, לא ממש ידע איך לאכול את הסרט האפל, הרי הוא ראה באותה שנה סרט מדע בדיוני חמוד שגרם לו להתרגש, לבכות ולצחוק, "אי.טי" שמו ולכן לא היה מוכן לסרט אפוקליפטי כבד ומדכא. הקהל ברח מהאולמות והמבקרים היו מסוייגים. "הבלנדר והטוסטר שלי יהנו מהסרט" כתב מבקר אחד ואילו רוג'ר איברט, המבקר המפורסם כתב: "ניצחון ויזואלי, כישלון סיפורי".

[*]

בדומה ללא מעט יצירות שהקדימו את זמנן (כמו פנטסיה של דיסני למשל) לוקח שנים רבות עד שהן זוכות למעמד של כבוד. והיום, אחרי 25 שנה, אנחנו יכולים להעריך את מלוא האפקט של "בלייד ראנר". צפייה בסרט הדוקומנטרי הארוך (למעלה משלוש שעות) והמפורט על תהליך ההפקה רק מעניקה מבט עמוק יותר לתהליך היצירה ולנפשו של היוצר. רק חבל שהסרט המרתק הזה לא מתורגם לעברית.

המארז המחומש או הגרסה הצנועה יותר (שני דיסקים) הם חובה בכל מי שהוא חובב קולנוע, או חובב מדע בדיוני, וגם אלו שחובבים יצירות קלאסיות.

זהו סרט שבהחלט ניתן להעביר בירושה לילדים ולנכדים ולשמור על קורטוב של איכות קולנועית בבית.