Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: שובר מסך: פירוק דמות הפרקליט בקולנוע

דמותו של הפרקליט הינה מעבר לנאשם והשופט אחת הדמויות המרכזיות בסרטי המשפט. על כתפיו מונחות לטוב ולרע האחריות לייצג את לקוחו מתביעה אזרחית פשוטה ועד למשפט שעונשו הוא מוות. לאור העובדה שעורכי הדין מייצגים לא רק את החפים מפשע אלא גם את האשמים ניתן להבין את המורכבות שביחס החברה למקצוע עריכת הדין.

את ייצוג דמותו של הפרקליט בקולנוע ניתן לדמות למטוטלת שבתחילה נוטה לצד אחד בהצגה חיובית והרואית של הפרקליט ולאחר מכן מתחילה לנטות לצד השני השלילי ומגיעה עד להצגה כמעט דמונית של הפרקליט. בימנו הגענו להצגת דמות הפרקליט בקולנוע בצורה שניתן לקרוא לה אפורה או שפויה - כלומר הפרקליט הינו עוד אדם בעל עיסוק שכבר לא מהלך קסם על החברה לטוב ולרע. מחקר שנעשה בהארוורד בשנת 2011 מצא כי בשנות החמישים והשישים כשלוש רבעי מסרטי המשפט הציגו את העורך דין באופן חיובי לעומת שליש בלבד משנות השבעים ועד לסוף האלף השני לספירה.

הפרקליט הטוב - הירואיות ומוסר מעל הכול

סרטים העוסקים במשפט נוטים להציג מתח קבוע בין שני סוגי צדק. הצדק המגולם בחוק היבש ולעומתו הצדק הנגזר ממערכת של ערכים שאינם מקבלים ביטוי מלא בלשון החוק ובפרוצדורה המשפטית. הקולנוע מבקש בדרך כלל לתת ביטוי לצדק מהסוג השני כלומר לצדק שמערכת המשפט אמנם חותרת אליו אבל לא תמיד מסוגלת להשיגו.

[*]

אחד הגיבורים המשמשים את הקולנוע מתחילת דרכו לגישור בין הרצוי למצוי הוא העורך דין הצדיק שהוא לרוב עורך דין הנלחם במנגנון משפטי כדי להוציא את הצדק לאור דוגמא לכך היא דמותו של הפרקליט קלארנס דרו שכונה מגן העשוקים. התגייסותו חסרת הפשרות להגנה על לקוחותיו בשנות העשרים של המאה העשרים הפכה אותו למופת עוד בחייו -דמותו זכתה לייצוג בסרטו של סטנלי קריימר מ-1960 "משפט הקופים". זוהי הדמות שמייצגת את הפרקליט מתחילת ימי הקולנוע ויד לשנות ה-80 של המאה העשרים.

[*]

ההתמקדות בפרקליט כגיבור העלילה וכאותו מגן העשוקים התפתחה עוד בימי הסרט האילם והתעצמה לקראת סוף שנות השלושים. הפרקליט הוצג כמלומד המשמש כמייצגו של האזרח הקטן וכזה שלוחם את מלחמתו. דוגמא לכך ניתן למצוא בסרטו של ג'ון פורד משנת 1939 "מר לינקולן הצעיר". זהו בעצם הסרט הראשון שנעשו במסגרת שורה של סרטים שהציגו את הפרקליט באור הרואי. לינקולן שהיה אולי הנשיא הנערץ ביותר בארצות הברית הוא פרקליט צעיר בגילומו של הנרי פונדה. דמותו של לינקולן הופכת את החוק למהוגן ואת הפרקליט לדמות כל אמריקאית המעוררת כבוד ויראה. לינקולן הוא בעצם אביו הרוחני של אטיקוס פינץ הפרקליט מהספר שהפך לסרט "מות הזמיר".

[*]

משנות החמישים נשמרת מגמת הצגת הפרקליט כדמות חיובית ומעוררת השראה כשסרט בולט באותה תקופה הוא הסרט משנת 1959 "אנטומיה של רצח" בבימויו של אוטו פרמינג'ר. ג'ימי סטוארט - ככל הנראה הגיבור החיובי ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי - הוא פרקליט מהוגן ונטול כל דופי.

בשנת 1962 גילם סטוארט דמות נוספת של עורך דין המייצג את החוק והסדר בלב הכאוס-זוהי דמותו של רנסום סטודארד הפרקליט הצעיר באחד המערבונים הגדולים בתולדות הקולנוע "האיש שירה בליברטי ואלאנס".

[*]

אבל הדמות המפורסמת ביותר בתולדות סרטי המשפט בכלל והצגת הפרקליט בקולנוע בפרט היא של אטיקוס פינץ' הפרקליט בגילומו הבלתי נשכח של גרגורי פק. אל תיגע בזמיר או מות הזמיר הוא רומן של הסופרת הארפר לי המספר את סיפורו של פרקליט צנוע בדרום ארה"ב בשנות השלושים. כנגד כל הסיכויים וכנגד אנשי העיירה בעלי הדעות הקדומות מסכים אטיקוס לייצג נאשם אפרו אמריקאי במשפט רצח. אטיקוס הוא אדם המונחה על ידי ערכי מוסר וצדק והוא רואה בעבודתו כעורך דין כשליחות יותר מאשר משלח יד. הוא אומר לביתו" לפני שאחיה בשלום עם אחרים אני צריך לחיות בשלום עם עצמי ולא אוכל לעשות זאת עם מצפוני לא יהי שקט" ומתכוון לכך משלא היסס לרגע לייצג נאשם בן מיעוטים בסביבה עוינת.

בשנת 2003 ערך המכון האמריקאי לקולנוע סקר ושאל מאות אנשי קולנוע מי לדעתם הוא הגיבור הקולנועי הגדול בכל הזמנים.במקום השלישי דורג ג'יימס בונד במקום השני אינדיאנה ג'ונס ובמקום הראשון נקבע חד משמעית כי אטיקוס פינץ' הפרקליט הצנוע הוא הגיבור הגדול בתולדות הקולנוע. מי שמופתע מתוצאות אלו מוזמן לצפות בנאום הסיכום של גרגורי פק נאום שנלמד כיום בכל פקולטה למשפטים ברחבי ארה"ב. המצלמה כמעט ולא זזה ופק בקולו הסמכותי מחשמל את הצופים באולם בית המשפט ובקולנוע. עד היום נמצא הנאום של פק ברשימת עשרת הנאומים הגדולים בתולדות הקולנוע.

השנה בוצעו מספר הקרנות חגיגיות של הסרט במלות לו חמישים שנה. נשיא ארה"ב אובמה התייחס לאיכותו יוצאת הדופן של הסרט ובעיקר לדמות הפרקליט האולטימטיבי אטיקוס פינץ'. אובמה - עורך דין מצטיין והאפרו אמריקאי הראשון שערך את כתב העת היוקרתי ה"הארוורד לו ריויו" ציין את תרומתו של הסרט לקידום סובלנות בחברה האמריקאית וגם ובעיקר להעלאת קרנו של הפרקליט - אותה דמות מכובדת ומוסרית שאינה מתפשרת. "אטיקוס פינץ' הוא הדוגמא לאמריקאי האמיתי" אמר אובמה. ואכן בסרט האדם ומקצועו -עריכת דין - הופכים למכלול אחד המייצג את כל מה שטוב בחברה.

בשנות השבעים עברו להן רוחות הגבורה והמאבק בממסד. הפרקליט זכה לייצוג בעיקר בסדרות טלוויזיה כקולומבו. הפרקליט האידיאלי נתקל בממסד אטום וגילה כל הוא חייב להתפשר במאבקו לצדק.

[*]

בשנת 1979 גילם אל פצ'ינו בסרטו של נורמן ג'ואיסון, "צדק לכל", דמות של עורך דין מוסרי שקול ובלתי משוחד שאינו מוכן לוותר על עקרונותיו. שופט מושחת שגרם לשניים מלקוחותיו לשבת בכלא בשל פגמים טכניים מטעם ההגנה פונה לפרקליט ומבקשו לייצגו בשל אונס שהוא מואשם בו.

הפרקליט מוצא עצמו בין הפטיש לסדן :מצד אחד הוא מחויב ללקוחו וכפרקליט חובתו לתת סעד ללקוחו והתייחס אליו כאל זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו מצד שני איך הוא יוכל לייצג אדם שהוא בז לו ואינו מאמין לו? הפרקליט מגלה כי הצדק הוא מושג חמקמק. ואמירותיו המוחלטות לגבי האופן בו הצדק צריך להיעשות להיראות נמוגות לאט לאט ככל שהמשפט מתקדם. ההרואיות של פרקליטי העבר שהתקיימה נדמה בתוך איזו פנטזיה אידיאלית נתקלת עתה במציאות אפורה בעידן מפוכח יותר וגם קרנו של הפרקליט מתחילה אט אט לרדת-בחברה ובקולנוע.

המשך הסיקור בכתבה הבאה.