המצב בצרפת הולך ומידרדר: ראיון עם כוכבי עלובי החיים

אחת התמות המרכזיות בקולנוע הצרפתי בעשרים השנים האחרונות היא השינוי הדמוגרפי שעובר על צרפת והפיכת המדינה לרב לאומית והטרוגנית. שינוי שהביא את נושא המהגרים (החוקיים והלא חוקיים), ללב הדיון החברתי בצרפת. מדינה שבעברה קיבלה כל נכנס בשעריה בזרועות פתוחות וכיום הקשיחה את מדיניותה כלפי מהגרים, דבר שכמעט הביא לסגירת הגבולות שלה באופן הרמטי. בכך עוסק הסרט הצרפתי "עלובי החיים", סרט הבכורה של הבמאי לאדג' לי (שהוא בעצמו בן לשכונת עוני שריצה מאסר בעברו), שהיה מועמד לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

הסרט עוקב אחר שוטר בשם סטפן שמצטרף ליחידה מיוחדת במשטרת פריז ומצוות לצמד שוטרים המוצב במונפרמיי – אחד האזורים הרגישים והמסוכנים ביותר בפרברי העיר. במהרה הוא מתוודע לשגרה הבוערת של השכונה, לשיטות "יוצאות הדופן" של שותפיו החדשים להתמודדות עם פושעים, לקבוצות השונות בשכונה וליריבויות ביניהן. כשהשלושה יוצאים לבצע מעצר שיוצא מכלל שליטה, הם מוצאים את עצמם בעיצומו של מאבק כולל בין כוחות המשטרה לאזרחים הזועמים וילדי השכונה.

נפגשתי לאחר הבכורה העולמית של הסרט בפסטיבל קאן עם שלושת כוכבי הסרט המגלמים את השוטרים המתעמתים עם תושבי השכונה - דמיאן בונארד שמגלם את השוטר החדש בשכונה ואולי היחיד עם המצפון החברתי, ג'יבריל זונגה שהיה דוגמן בעברו ומגלם בסרט את השוטר שגדל בשכונה שבה הסרט מתרחש ואלכסיס מנטי המגלם את המפקד האנטיפתי של יחידת השיטור.

[*]

(שחקני "עלובי החיים" מתוך הסרט. באדיבות בתי קולנוע לב)

איך היה לעבוד עם ילדים? האם זה היה קשה לעבוד עם נון אקטורס?

"היה מאוד כיף כי בשבילם זה היה משחק. אנחנו כמבוגרים זכרנו היטב את המהומות של 2005 באותו אזור, אבל הילדים רק שמעו על מה שקרה וניסו לשחזר את העובדות. למרות שמדובר בסצנות מאוד קשות שכוללות גם עימותים פיזיים, הצוות היה מאוחד במטרה להציג לצופה כמה שיותר סצנות שמתכתבות עם המציאות הקשה באותה שכונה".

האם התקיימו אודישנים לתפקיד או שהתפקידים נכתבו עבורכם?

אלכסיס: "אני גם כתבתי את התסריט והכרתי את הבמאי שנים רבות, אז היה ברור שיהיה לי תפקיד בסרט. אחרי ששיחקתי בסרט הקצר שנוצר על מהומות 2005 היה ברור שאם ייעשה סרט באורך מלא, אני אגלם את התפקיד שגילמתי בסרט הקצר". הסרט מאוד נוגע ללב ויש בו סצנות קשות מבחינה חברתית. מה אתם חושבים על המצב החברתי בצרפת בימינו?

אלכסיס: "כולנו מאוד כואבים את המצב הקיים היום במקומות מסוימים בצרפת ובמיוחד בשכונה שמתוארת בסרט. זו באמת המציאות, ובסרט אפילו היא מוצגת בצורה פחות מאיימת מאשר בחיים האמיתיים. "כולנו שהינו ביחד בצילומים, אנשים ממקומות שונים בצרפת. היו בינינו יחסים מצוינים וזה בניגוד חד למצב האיום והנורא בשכונה. אולי זה קצת אופטימי שכן אפשר להגיע לאיזושהי הרמוניה בצרפת, למרות שהמצב על פניו נראה שהולך ומדרדר".

האם עבדתם עם המשטרה המקומית? יצאתם לסיורים איתם? התייעצתם איתם לגבי איך לגלם שוטרים?

ג'יבריל: "בוודאי. התייעצנו עם המשטרה המקומית, במיוחד בשלב התסריט. כשחקנים ניסינו לתת את הפירוש שלנו לעבודת המשטרה. מעבר לנתונים רשמיים והצגה יבשה של עבודת השיטור, היה קשה לגרום לשוטרים להיפתח ולספר על מה שהם באמת מרגישים, אחרי שלמשל הם נאלצו להתעמת עם חבורה של ילדים צעירים שהשליכה עליהם אבנים וניסתה לפגוע בהם. הדמות שלי היא מעניינת בכך שאני בעצם בא מאותו אזור שבו אחר כך אני פועל כשוטר וכך ניסיתי להביא למסך את המצב הכמעט בלתי אפשרי שאני נלחם או מנסה להשליט סדר בבני השכונה שלי, ולכן גם אני אולי השוטר שיותר מבין את בני המקום מעמיתיי לכוח השיטור".

דמיאן: "גם אני התייעצתי עם אנשי משטרה, אבל ניסיתי גם לתת את הפירוש שלי. ניסיתי להראות איך אדם שנמצא במציאות אלימה ולוחמנית מתמודד עם הסיטואציה. מהי שפת הגוף שלי? האם הוא צריך להיות על המשמר כל הזמן? האם הוא חייב להפגין קשיחות או שלאנושיות יש מקום בהיותו שוטר?. עם כל התחקירים שעשינו, אני חושב שגם העובדה שהבמאי חווה בעצמו את מה שקורה בסרט עזרה לנו כשחקנים להבין הרבה יותר טוב דרכו את הסיטואציה ואת הדרך שבה נגלם את דמויות השוטרים".