אני אוהבת להציג דברים בכנות המרבית, קולנוע שאינו מניפולטיבי

הסרט האוסטרלי "מוג'ה וסנה" מאת היוצרת שרה קרן, חגג את הבכורה העולמית שלו במסגרת פסטיבל הקולנוע בברלין שהסתיים היום. הסרט מספר את סיפורה של מוג'ה בת העשר, שלאחר מותה הפתאומי של אמה, הופכת למבוגרת האחראית במשפחתה המפוצלת המתגוררת בפרברי מלבורן. היא מנסה לגשר בין אחותה הבכורה הבעייתית וההריונית, וסנה, לאביהן מילוש. כתב האתר מתי לנג פגש את הבמאית בברלין.

איך התחושות כשהסרט הראשון שלך זוכה לבכורה בברלין?

"אני מאושרת על הבחירה של הפסטיבל לארח אותנו.. מדהים שבחרו אותי מתוך קהל כל כך גדול של קולנוענים מוכשרים, זה אומר שבתקווה אוכל לעשות עוד סרט, אולי".

מה הייתה ההשראה שלך לסרט?

"שאבתי השראה רבה מחוויות אישיות שלי, בעיקר מהילדות שלי. מבחינת התחושות שלי והדינמיקה המשפחתית, הסרט מאוד מתאר אותי, אבל הוא לא אוטוביוגרפי, מכיוון שהוא עוסק בהתמודדות של ילדה עם אבלות ואני לא התמודדתי עם אבל. במרכז הסרט יש ילדה בת 10 ואחותה שגדולה ממנה בעשר שנים. אני גדולה מאחותי הקטנה בעשר שנים. כמובן שהקשר שלנו חלחל אל תוך הסרט. מבחינת השפעה קולנועית, אני אוהבת סרטים סופר ריאליסטיים - כמו האחים דארדן. אני אוהבת את גישת הפחות הוא יותר. מינימליזם שעוקב מרחוק אחרי הדמויות, באופן שגורם לך לשכוח שמדובר סרט. אני אוהבת להציג דברים בכנות המרבית, אני אוהבת בקולנוע כשמשהו נוגע מבלי שהוא מניפולטיבי".

[*]

את היגרת לאוסטרליה מסלובניה, והסרט עוסק במפגש בין התרבות הסלובנית לתרבות האוסטרלית. תוכלי להרחיב קצת על ההבדל בין התרבויות?

"אחד הדברים שמעניינים אותי במלבורן זה שזה ערבוב גדול של מהגרים מכל העולם. מהבחינה הזאת זה שונה לגמרי מסלובניה, שהיא מקום סגור. אני במלבורן 8 שנים, ואני מגלה משהו חדש כל יום, כי כל הזמן אנשים חדשים באים ומביאים את התרבות וההשקפה הייחודית שלהם. הסרט מייצג את זה, אמנם לא במפורש אבל לכל אורך הדרך אנחנו רואים את השקפות העולם השונות שעפות בחלל". לסרט יש קשר ישראלי הדוק בזכות חברת ההפקה הישראלית "גרין פרודקשנס" שהפיקה אותו ואף הפיקה בין השאר סרטים וסדרות פופולריות בהם "לשחרר את שולי" ו הסדרה "אחד על אחד" בכיכובו של תומר קאפון, הסרטים זוכי הפרסים "פיגומים", "אנשים כתומים" ו"הנוער", ופרסומות לחברות הגדולות במשק הישראלי. "הבמאית שרה קרן היא יוצרת נדירה ומוכשרת, ואנחנו שמחים מאוד על בחירת הסרט. התברכנו בשותפים מבריקים ואנו אסירי תודה על תמיכתם בהגשמת חזונה של שרה", אומר גל גרינשפן, מנכ"ל משותף של Sweetshop & Green.

איך הייתה העבודה עם חברת הפקה ישראלית על הסרט?

"אמנם גל הוא מישראל, אבל יש לו חברה במלבורן. זה היה מזל גדול בשבילי שנפגשתי איתו. שנינו מהגרים, אני מסלובניה והוא מישראל, ואני מרגישה שיש לנו רגישויות דומות, בגלל הרקע המשותף שלנו כמהגרים. איכשהו זה משפיע ואנחנו מבינים אחד את השני אמנותית. בנוסף עבדתי עם עורך ישראלי, ועבדנו בלונג דיסטנס. היינו באזורי זמן שונים, והיה מאוד אינטנסיבי. בגדול שיתפנו את המסך ועבדנו ביחד. לא דמיינתי שאפשר לערוך כך, אבל גיליתי שזה מעניין מבחינה יצירתית".

האם הסרט שלך מכוון לילדים או למבוגרים? הקהל בבכורה היה מאוד מגוון.

"בהחלט מדובר בסרט למבוגרים, אבל אני אשמח אם ילדים גם ייראו אותו ואם הם יוכלו להתחבר אליו ולהבין אותו. אבל לא יצרתי אותו עם מחשבה על ילדים. יחד עם זאת, אני עוסקת בנקודת המבט של ילדים גם בסרטים הקצרים שהכנתי. אני שוכחת שהם ילדים ופשוט מתחברת לנקודת המבט האותנטית שלהם".

איך ביימת את הילדים שמשחקים בסרט?

"זו גישה מאוד ספציפית, ששונה מעבודה עם שחקנים מקצוענים ומבוגרים. קשה להסביר, אבל מדובר בהרבה חברות ושיחה על הדמויות. אני אוהבת להשאיר הרבה מקום לאלתור. אני לא נותנת להם את התסריט, אנחנו פשוט יודעים את העלילה וכל יום אני מסבירה להם מה אנחנו מצלמים. זו גישה יעילה כי חשוב להשאיר את הדיאלוג רענן בשביל הילדים. בכלל, זה גם יותר מעניין לעבוד כך. יש קטעים מאולתרים בסרט בהם הילדים פשוט המציאו דיאלוג, וזה באמת נפלא. אני רוצה את הרגעים שבהם הם חיים, פשוט יוצרים אינטראקציה. בשביל זה אני יוצרת סרטים".

לכל הכתבות, הסקירות והראיונות מפסטיבל ברלין היכנסו ל מתחם פסטיבל ברלין