המסע הארוך הזוכה הגדול של פסטיבל אילת

אתמול בצהרים (שבת ה- 20 למרץ) נחתם פסטיבל הקולנוע הבינלאומי השני באילת. במסיבת עיתונאים שנערכה במלון מרידיאן המפואר שאירח את באי הפסטיבל נמסרו שני פרסים. פרס הסרט הזר הטוב ביותר ופרס לסרט הישראלי הטוב. ההפתעה הגדולה של הפסטיבל היא ללא ספק זכייתו של הסרט הישראלי הצנוע והיפה "המסע הארוך" שכתב וביים ערן קולירין. נצחונו של קולירין על פני "ללכת על המים" הפתיע רבים כולל את ערן וצוות ההפקה שהגיעו לאילת. הם קפצו משמחה כאשר ראש העיר אילת הכריז על זכייתם. ערן, צעיר ולא מגולח עלה לבימה והרחק מהמיקרופון פלט "תודה רבה", לאחר מכן הוא מיד ירד והצטרף לצוות ההפקה החוגג. הסרט זכה בפרס של 75,000 שקלים.בתואר הסרט הזר הטוב של הפסטיבל, מתוך 11 מועמדים, זכה סרטו של מרצ'לו פיניירו "קמצ'טקה" שייעלה בסוף השבוע בבתי הקולנוע אצלנו. צוות השופטות בפסטיבל כלל את יוהנה פרנר, נילי המאירי וענת בירנבוים. המאירי, כנציגת השופטות נמקה את החלטתן: "מצאנו לנכון לציין לטובה את משחקם הנפלא של השחקנים ססיליה רוט וריקרדו דארין המגלמים דמויות ההורים וכמובן את הבמאי מרצ'לו פיניירו שבאמצעים קולנועיים פשוטים, לכאורה ומושכלים יוצר מחד גיסא את חווית האיום המתקרב ומאידך גיסא את רגעי האהבה ושמחת החיים שמעניקים ההורים לילדיהם". הפרס, הפסלון הרשמי של הפסטיבל שעוצב במיוחד על ידי האמנית האילתית רותי כץ, ניתן למפיצי הסרט בארץ שיעבירו אותו ליוצרים.

על פי נתונים ראשונים נמסר כי 5000 איש פקדו את אולמות הקולנוע באילת במהלך שלושת ימי הפסטיבל, שיפור ניכר מהפסטיבל של השנה שעברה שנערך בצל המלחמה בעירק. חלק מההקרנות היו מלאות ולאחר בירור קצר התברר כי לא מעט אנשים החליטו לרדת מאזור המרכז לפסטיבל שצובר אט אט תאוצה. במסיבת העיתונאים מסר ראש העיר כי כבר לאחר חג הפסח יישב יחד עם מארגני הפסטיבל ויתחילו לתכנן את הפסטיבל השלישי.

הפסטיבל השנה נערך בשני מישורים, המישור הקולנועי והמישור היחצ'ני. מצד אחד טרחו מפיקי הפסטיבל להביא לארץ משלחות מחמש ארצות ולשכן את העיתונאים במלונות יוקרה נהדרים. כמו כן נערכו הרבה מאוד מפגשים, אירועים, מסיבות, הרמות כוסית וכמובן, מתן תודות. מהבחינה הזו התעלו על עצמם מפיקי הפסטיבל ששיתפו פעולה עם רשת מלונות פתאל ואין ספק כי כל מי שהיה שם ירצה לחזור אם זה לפסטיבל הבא או סתם לחופשה. הצד השני של הפסטיבל היו ההקרנות עצמן, שבחלקן הייתה תחושה של חוסר מקצועיות, חלק מההקרנות לא הלכו בצורה חלקה. בהקרנה אחת למשל, הסרט החל באיחור של רבע שעה, באמצע נתקע הסרט ונשרף, ומסיבה בלתי מובנת הוחלט על הפסקה (דבר שלא נהוג בפסטיבלי קולנוע) שנעשתה בצורה גסה ולא מתחשבת. הקרנה אחרת החלה כאשר הסרט הוכנס הפוך למכשיר ההקרנה. חשוב לציין שאלו פגמו בהנאה אך לא הרסו אותה וכדאי שמארגני הפסטיבל ייקחו את העניינים הללו בחשבון לקראת השנה הבאה.

שני דברים גדולים היו חסרים בפסטיבל עצמו. אחד, הניחוח ההוליוודי, הזוהר שמאפיין פסטיבלים גדולים ואפילו את פסטיבל ירושלים שלנו, הכוונה היא לאורח חשוב ואטרקטיבי שמגיע מחו"ל. הדבר השני שהיה חסר הם סרטים מאוד חשובים שיגרמו לאוהבי קולנוע לרדת מאזור תל אביב או הצפון עד לדרום הארץ. בבחירת הסרטים היה שילוב של איכות (כמו סרטו הנהדר של אווטי פופי "הלב במקום אחר") לסרטים פופולארים ("חתול תעלול" בדיבוב לעברית).

בסך הכל הפסטיבל השני יכול לרשום לעצמו הצלחה ונראה כי כל העיר אילת נתרמה לנושא. אם ימשיכו המארגנים בדרך הזו, ויסיקו מסקנות, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי באילת יכול להפוך בעתיד הלא מאוד רחוק לאחד הפסטיבלים הנוצצים בעולם.