Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הוכחה

קתרין (גווינת פאלטרו) היא סטודנטית צעירה ומבריקה למתמטיקה אשר חיה בצל אביה רוברט (אנתוני הופקינס), גאון מתמטי שהמציא כבר בגיל צעיר כמה המצאות ששינו את עולם המתמטיקה. מצבו הנפשי של רוברט התערער במשך השנים והוא איבד כל קשר למציאות וכל יכולת להתעסק במתמטיקה. קתרין עזבה את לימודיה על מנת לחיות לצד אביה ולטפל בו כדי שלא יצטרך להתאשפז במוסד. לאחר מותו של אביה, מגיע אחד מתלמידיו האל (ג'ייק ג'ילנהול) על מנת לעבור על המחברות שאביה השאיר מאחוריו ולראות האם יש שם משהו משמעותי. להלוויה מגיעה גם אחותה הבכורה של קתרין, קלייר (הופ דיוויס) שרוצה לשכנעה לעזוב ולעבור איתה לניו-יורק. קתרין שמושפעת קשה ממותו של אביה חוששת כל הזמן שבמקביל לכשרון המתמטי היא ירשה ממנו את מחלת הנפש. לאט לאט, האל וקתרין מתקרבים מאוד אבל גם הוא וגם קייט מתחילים לחשוש לבריאותה. המאורעות נכנסים לסחרור כאשר מתגלה במגירה של רוברט, הוכחה מתמטית מהפכנית ולא ברור מי כתב אותה?

הסרט הזה עוסק מעל הכל במה שקורה כאשר מתמטיקאים, בעלי התסכלות אנליטית מאוד על החיים, נאלצים להתמודד עם סיטואציות ערטילאיות ועם חוסר ודאות. שאלה זו נבדקת, דרך כמה נושאים עיקריים השזורים בסרט: העניינים שבלב, שאלות האהבה המבלבלות, ההוכחה המבריקה שלא ברור מי כתב אותה ובעיקר דרך גיבורת הסרט שכנראה נמצאת על הגבול הדק שבין שפיות לבין שגעון. התסריט של הסרט הינו מבריק ובוגר מאוד. למרות שהסיפור המרכזי של הסרט הוא פשוט וקצר מאוד ואפשר לתארו בתימצות: מתמטיקאי גאון שהשתגע, בתו שמטפלת בו והוכחה שנמצאת לאחר מותו ולא ברור מי כתב ולמרות שבכל הסרט רואים כמעט רק את ארבעת הדמויות המרכזיות, האב, שתי בנותיו והתלמיד אותו הוא הדריך בעבודת הדוקטורט, הסרט אינו פשוט כלל. המון משמעויות נידונות בין השורות של הסיפור המרכזי, בעזרת פלאשבקים לעבר ובעזרת דיאלוגים בין הדמויות וכמות הנושאים השונים פשוט עצומה וכוללת בין השאר את המשקעים המשפחתיים, הקשרים הטעונים השאלות המתמטיות וגם האהבה שמצליחה לפרוח בתוך שדה החוסר ודאות של הסרט.

שלושת השחקנים המרכזיים, אנתוני הופקינס, ג'ייק ג'ילנהול ובעיקר גווינת פאלטרו, סוחבים את הסרט המורכב והבוגר הזה על גבם ביכשרון רב. לא סוד הוא, שגווינת פאלטרו מעוררת סלידה בלא מעט אנשים, אבל ההופעה שלה בסרט הזו, בדמות מורכבת של אישה שעצם הפחד שלה מלרשת את מחלת הנפש של אביה, כמעט מעביר אותה על דעתה, אישה שנעה באותו מסלול מוכר בין גאוניות לשגעון, פשוט מצויינת. כמו שכבר ציינתי מדובר בסרט עם תסריט מאוד אינטימי, מאוד טעון ומאוד מורכב, שספק אם היה יכול לעבוד בלי תצוגת המשחק הנהדרת של שלושת הדמויות המרכזיות. בנוסף, חשוב לומר שהסרט הזה דורש בגרות נפשית וסבלנות וספק אם הוא ייקסם לצופים הצעירים. את המשחק המצויין משלימה ויזואליה קודרת שמתאימה להתרחשויות ובעיקר עריכה נפלאה שמצליחה לטוות את הסיפור בצורה מפותלת, לשמור על עניין למרות הקצב האיטי ובעיקר לחשוף ולפתור את הקשרים הטעונים ולגלות לנו בהדרגה את התעלומה שעומדת במרכז הסרט. הצורה הזו בה הכל נחשף במקביל, מעוררת מאוד את מחשבותיהם של הצופים והיא חלק מהקסם של הסרט.

אפשר לסכם ולומר שמדובר באחד מאותם סרטים קטנים, עם קצב איטי, עם סיפור קצר מאוד אבל שעלילתם כוללת המון נושאים מהותיים ונוגעים ללב, שעוברים בין השורות, במקביל לסיפור המרכזי. השאלה מי כתב את ההוכחה אמנם מניעה את העלילה, אך אינה קרובה להיות מרכזה. הסיפור ובעיקר ההופעה של גווינת פאלטרו הם סוחפים ומרגשים. קשה מאוד להצליח לרקום סיפור מורכב כזה בכזו רגישות ועל כך מגיעים התשבחות גם לבמאי ג'ון מאדן שמתמחה בסרטים העוסקים באהבה וששיתף פעולה עם גווינת פאלטרו בסרט המצליח "שייקפסיר מאוהב". מדובר בסרט מיוחד, טעון וסוחף המומלץ בחום, בעיקר לבוגרים בנפשם.