בפורים נצא לרקוד ברחובות ובבתי הקולנוע

17/03/2008

שלח לחבר הוסף תגובה

מאת: מערכת "סרט"

חג פורים הוא החג המושלם לצאת לרחובות ולרקוד, או, ללכת לבתי הקולנוע ולראות אנשים אחרים רוקדים בלהיט שסוחף את בני הנוער מסביב לעולם, "סטפ אפ 2" שעולה על מסכי הקולנוע בארץ ביום חמישי ה- 20 במרץ (ממש ממש בתענית אסתר).

אנדי, תלמידה חדשה בבית ספר מרילנד לאומניות, מנסה לשלב בין לימודי הריקוד המסורתיים שלה לחלומה לרקוד יחד עם להקת הרחוב המחתרתית של בולטימור.

[*]

צ'ייס - הכישרון הגדול והנערץ ביותר בבית הספר, חולם אף הוא להתנסות בסוגים שונים של ריקוד ומחליט לרשום עצמו לתחרות ריקודי הרחוב "דה סטריטס" - במטרה לצבור עוד ניסיון.

ביחד, מקימים השניים להקת ריקוד שאפתנית המסוגלת לתת פייט לרקדני הרחוב החזקים ביותר. הקשר ביניהם מייצר לאנדי הזדמנות חד פעמית לשלב בין החלום שלה ללימודים ופותח אותה לעולם חדש של קצב, מוסיקה, אדרנלין ואהבה.

[*]

בקיץ 2006 שובר הקופות "סטפ אפ" כבש את לבבותיהם של מיליוני צעירים וצעירות ברחבי העולם. ההצלחה של הסרט (בבימויה של אן פלטשר ובכיכובו של צ'אנינג טאטום) הביאה את המפיקים לידי החלטה ליצור סרט המשך.

העבודה על הסרט לא הייתה קלה. המפיקים החליטו כי הם אינם רוצים ש"סטפ אפ 2" יהיה סרט המשך מסורתי – עם דמויות זהות ועלילה מתמשכת.

[*]

בעוד מקום ההתרחשות – "בית ספר מרילנד לאומנויות, בולטימור" – הוא גם הרקע של הסרט החדש, הרי שהעלילה עוזבת את תחומי בית הספר לעבר הרחובות בהם מופיעים בלילות להקות ריקוד מחתרתיות. אם "סטפ אפ" תיאר מסע של רקדן מהרחוב אל תוך לב הממסד היוקרתי ביותר, "סטפ אפ 2" לוקח את הדרך ההפוכה.

בשנים האחרונות ישנה התעוררות מחודשת של ז'אנר הסרטים המוזיקליים בקולנוע האמריקאי. אדם שנקמן, מהמפיקים של "סטפ אפ 2", ביים רק לפני כשנה את הגרסה הקולנועית המצליחה של "היירספריי" והוא העניק חשיבות רבה לזהותו של הבמאי בסרט החדש. ג'ון מ. צ'ו, הבמאי אשר נבחר לתפקיד בסופו של דבר, סיים ב-2004 את לימודי הקולנוע שלו ותפס את תשומת ליבם של שנקמן ושל המפיקים האחרים עם סדרת סרטים קצרים שביים וכללו בתוכם סצנות ריקוד מרשימות.

[*]

"הריקודים בסרט הראשון היו יפהפיים" מסביר צ'ו. "אך יחד עם זאת, רציתי להביא לסרט החדש יותר אדג'יות. כאשר אנחנו עוזבים את אולם החזרות ויוצאים לרחוב אנו בעצם מייצרים לרקדנים מרחב פעולה גמיש והרפתקני יותר. הם יכולים להשתחרר ממגבלות של מקום ולהתפרע על הרחבה המאולתרת".

הדמויות החדשות בסרט – אנדי וצ'ייס, שונות מאוד אחת מן השנייה. האחת היא אאוטסיידרית והשנייה היא גאוות הממסד. אך למרות זאת, צ'ייס ואנדי חולקים דבר אחד במשותף – תשוקה להתנתק מכבלי הריקוד המסורתי ולהתנסות בסגנונות ריקוד חופשיים ועכשוויים.

"זהו סרט כיפי, אבל הוא באותו הזמן מנסה להגיד משהו על העולם שבו אנו חיים" מסכם צ'ו. "הסרט חוגג את היותך שונה, את היותך אינדיבידואל. הוא מציע מציאות אשר בה אדם יכול להפגין בפומבי דבר ממנו הוא פחד לפני כן. זה לא קשור לגיל, מעמד חברתי או גזע ומין – כל אדם צריך שיזכירו לו מדי פעם ללכת בדרכו שלו, לצאת כנגד כל הנורמות והדעות הקדומות".

לחצו על מרכז התמונה וקבלו הצצה קלה לשחקנים, הריקודים ומאחורי הקלעים: