מדור סרטי האימה חוזר במהדרות חודש מרץ עם הסרט של בנה של בטי רוקוואי, סרט על חברה לשעבר שרודפת אחר האקס שלה לאחר מותה ואנתולוגיית סרטי אימה גרועה במיוחד.
The Abandoned
מותחן האימה הזה מתרחש ברובו המוחלט בקומפלקס מגורים נטוש בו ג'וליה (לואיסה קראוס), אם צעירה, מתחילה לעבוד במשמרות לילה כדי שהיא תוכל להמשיך במשמורת על בתה הקטנה. הקולגה החדשה של ג'וליה, קופר (ג'ייסטון פטריק), הוא נכה שעובד בחדר בקרה ושולח את ג'וליה מדי לילה לסיורים בקומפלקס, שאולי נראה נטוש אבל מאחוריו עומד סיפור אפל. זהו סרט הבכורה של איתן רוקוואי (הבן של בטי רוקוואי) ולצערי הוא גנרי בדיוק כמו התסריט שלו.
בגדול, שום דבר בו לא ממש גרוע אבל גם שוב דבר בו לא מצליח לעניין, השחקנים אולי לא רעים, אבל הדמויות כל-כך שטוחות וחסרות תוכן ולא מצליחות לגרום לסרט להמריא בשום שלב. תוסיפו לזה את אינספור קלישאות שקיימות בסרט הזה - מהסוד האפל שעומד מאחוריי המבנה ועד האפיון של הדמויות וקיבלתם סרט אימה שבאמת לא שווה לבזבז את הזמן עליו, לא רק כי ראיתם מיליון כמוהו כבר, אלא כי הוא פשוט לא טוב.
נינה לנצח
הפיצ'ר הראשון של האחים בליין עוקב אחרי רוב (סיאן בארי), בחור צעיר שמנסה להתאבד לאחר שחברתו, נינה (פיונה אושאנסי), נהרגת בתאונת דרכים. כשהוא כבר מתחיל להתגבר ומתאהב בקולגה שלו הולי (אביגיל הארדינגהאם), נינה, שלא מצליחה למצוא מנוחה בעולם הבא, חוזרת לחיים בכל פעם שהולי ורוב מקיימים יחסי מין.
בדומה ל"אביב", אחד הפייבוריטים שלי בשנה הקודמת, "נינה לנצח" לא באמת יכול להיות מוגדר כסרט אימה באמת אבל באותו מידה הוא לא יכול להיות שייך לשום ז'אנר אחר ואם אני צריך לנסות – הייתי מגדיר אותו כסרט על שברון לב והקושי בלתת ללב להשתחרר. למרות שהוא מתחיל בצורה די יבשה, בטח כשמגיעים עם ציפייה לסרט אימה, ככל שהוא מתקדם הסרט הקצת ביזארי הזה מצליח לקחת את הצופים למקומות לא נוחים על אבל וההתמודדות עם אובדן, ועושה את זה בצורה נפלאה.
שלושת השחקנים עובדים יפה ביחד, והכימיה שלהם היא אחת מהנקודות שהופכות את הסרט הזה מעוד סרט אימה מעניין לכזה שבאמת עובד. אך כוחו גדול באמת של "נינה לנצח" הוא שבשום שלב הוא לא נופל לקלישאות שאפשר ליפול בהן בכל מה שקשור לסיפורים כאלה או לקלישאות של התנהגות גברית/נשית במערכת יחסים. כל זה יוצר את אחד מסרטי האימה הטובים והמעניינים שראיתי בשנה האחרונה
.
Southbound
הסרט הזה הוא בעצם חמישה סיפורי אימה מחוברים עוקבים אחר גורלה של קבוצת מטיילים מותשים שמוצאים עצמם מתמודדים מול סיוטם הנורא ביותר- וסודותיהם האפלים מכל- במהלך לילה ארוך לאורך קטע כביש מדברי ושומם.
על הסרטים השונים אחראים שורה של במאים: האנסמבל רדיו סיילנס, רוקסן בנג'מין, דייב ברוקנר (V\H\S"") ופטריק הורבאת'. לצערי, מדובר באנתולוגיה לא פחות גרועה משני סרטי "VHS". למעשה, יש סיכוי שמדובר בסרט האימה הכי גרועה שראיתי בשנתיים האחרונות – בV\H\S (הראשונים, בטח לא "VIRAL") עוד היו דברים שעבדו (הסיפור הראשון למשל) כאן כלום לא עובד. האפקטים לא באמת עומדים בשום סטנדרט (גם לא הנמוך ביותר), אף אחד מהסיפורים לא אפקטיבי ואין שום רגע שאני יכול לציין לטובה. אני רק יכול לקוות שגם בסוף השנה הוא יישאר עם התואר "הסרט הגרוע של השנה" ולא אצטרך לראות משהו נמוך יותר.