סרטו האחרון של הבמאי הגרמני טום טיקוור (ראן לולה ראן, הבושם) נבחר לפתוח את הפסטיבל הבין-לאומי היוקרתי של ברלין אבל המפיצים הישראלים החליטו לגנוז אותו וכרגע ניתן לראותו רק בסינמטק 3 בירושלים עד סוף החודש.
ההחלטה התמוהה של המפיצים די מפתיעה, מאחר ומדובר במותחן עשוי היטב שעלילתו האקטואלית נעה בין ברלין, ליון, מילאנו, איסטנבול, לוקסמבורג ובשיאה סצנת פעולה מהטובות שנראו בשנים האחרונות המתרחשת במוזיאון הגוגנייהם, בניו-יורק. שלא נדבר על צוות שחקנים ידועים, בראשם קלייב אוון השרמנטי ונעמי ווטס כעזר שנגדו.
העלילה עוקבת אחרי סוכן אינטרפול החוקר פרשיית סחר נשק בחסותו של בנק גדול בלוקסמבורג בעזרתה של חוקרת במשרדו של התובע הכללי בניו-יורק. עד כאן פרוט העלילה בלי להרוס לכם כי הסרט מכיל שפע תפניות והפתעות. "הבנק" הוא סרט עם תסריט כתוב היטב, שקהל היעד שלו אינו רק חובבי סרטי פעולה אלא גם צופים שמחפשים קצת מעבר למרדפים ופיצוצים. "הבנק" גם אינו חף מבעיות, כמו מספר סצנות מיותרות, במיוחד אחת עם נעמי ווטס והתובע הכללי שהיתה בלתי אמינה בעליל. בכלל, הדמות שלה היא שולית ולא ממש הכרחית.
אך את כשלונו של הסרט בארה"ב ובעולם אפשר לייחס לקלייב אוון, שמנסה להתבסס ככוכב קולנוע הוליוודי מהמדרגה הראשונה. כנראה שהקהל בעולם ובארה"ב בפרט פחות מתחבר לאופיו האפלולי של השחקן הבריטי. למרות תפקידים ראשיים בסרטי פעולה הוליוודיים כמו "עיר החטאים" ו"לירות כדי להרוג", אוון עדיין לא מצליח לגרור לקופות את הקהל הרחב. זה לא הפריע לג'וליה רוברטס ללהק אותו כפרטנר הרומנטי שלה בסרטה האחרון, "משחק כפול" - אחד הסרטים המשעממים של 2009 - וגם סרט זה כשל בקופות.
לעומת הקהל האמריקאי, נראה שהקהל הישראלי דווקא מחבב מותחנים שלא תלויים אך ורק בסצנות פעולה, כמו לדוגמה, "מייקל קלייטון", "הפירצה" או "סימנים של כבוד". לכן ההחלטה לא להוציאו מפתיעה. "הבנק" ראוי להיות מוקרן ב"יס פלאנט" על מסך גדול.
לסיכום: "הבנק" הוא סרט המתח המעניין ביותר של התקופה האחרונה עם סצנת הפעולה הטובה ביותר של השנה החולפת ומומלץ לראותו על המסך הגדול כפי שמגיע לו.