אחרי שסקרנו את הסרטים המסקרנים שיתחרו בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן, שייערך בחודש הבא, הגיע הזמן להגיע לעוד שישה סרטים מעניינים שיוצגו מחוץ לתחרות: מסרטו החדש של ג'ורג' מילר "פיוריוסה: מסאגת מקס הזועם" בכיכובה של אניה טיילור ג'וי ועד פרויקט חייו של קווין קוסטנר - "Horizon: An American Saga"
פיוריוסה: מסאגת מקס הזועם
45 שנה עברו מאז שג'ורג' מילר האוסטרלי הכיר לעולם את עולם המדבר האפוקליפטי של "מקס הזועם" וקרוב לעשור עבר מאז שהתניע מחדש את הפרנצ'ייז עם "מקס הזועם: כביש הזעם", שהפך ללהיט קופתי וביקורתי ונחשב לאחד מסרטי האקשן הטובים בכל הזמנים. כעת, חוזר מילר לאותו הסרט, מזווית אחרת: "פיוריוסה: מסאגת מקס הזועם" משמש כפריקוול וספין-אוף ל"כביש הזעם", שעוסק בחטיפתה של פיוריוסה הצעירה (אניה טיילור ג'וי, שמחליפה את שרליז ת'רון מהסרט הראשון) לחבורת האופנוענים הכאוטית, בהובלתו של דמנטוס (כריס המסוורת'). פיוריסה הצעירה לא מוותרת על חזרתה הביתה, ומפלסת את דרכה דרך מבחני הישרדות קשים.
מילר הגיע ליצירת הסרט אחרי מאבק ממושך עם אולפני "וורנר ברוס", שביקשו להצעיר דיגיטלית את ת'רון במקום לחפש שחקנית צעירה חדשה, כפי שדרש הבמאי. מילר קיבל בסוף את מבוקשו כאשר צפה בסרטו של אדגר רייט, "אתמול בלילה בסוהו" ונשבה בקסמיה של טיילור-ג'וי שכיכבה גם בלהיט של נטפליקס "גמביט המלכה". השחקנית, מצידה, התייעצה בחברה ניקולס הולט, שכיכב ב"מקס הזועם: כביש הזעם" ושיבח את מילר, וקפצה לפרויקט. הסרט יעלה אצלנו לאקרנים כשבוע לאחר הפרימיירה החגיגית בקאן, ב-23.5.
זה לא אני
האוטר הצרפתי המוזר ליאו קאראקס החל את הקריירה שלו לפני 40 שנה, בפסטיבל קאן 1984, עם סרטו הראשון "Boy Meets Girl"; אין מתאים מכך שהיצירה איתה מגיע הבמאי לקאן 2024, היא העבודה האישית ביותר שלו עד כה, שמסכמת את הגוף הקולנועי שלו באופן שרק קאראקס יכול. "זה לא אני" הוא מעין דיוקן עצמי, מונטאז' חופשי, שמציב את הבמאי בחיפוש אחר הדמויות שיצר – מטאפורית ופיזית – ההחלטות הגורליות שעשה ואת המהפכים הפוליטיים שחווה במהלך חייו. הסרט הקצר תואר ע"י קאראקס כ"סרט דל תקציב, שעשינו ללא לחץ כלל", ויאחד אותו עם שותפו הותיק, דניס לאבאנט (שכיכב כמעט בכל אחד מסרטיו של הבמאי), והדמות הבוטה שיצרו יחדיו – מיסייה מרד (“Merde”), והמבין יבין.
Horizon: An American Saga
קווין קוסטנר, כוכב "רוקד עם זאבים" ו-"שומר הראש" וגם סדרת המערבון המצליחה ביותר בארה"ב "ילוסטון", הגה רעיון בראשו ב-1988 – מערבון אפי אודות אירועי מלחמת האזרחים האמריקאית. 36 שנים לאחר מכן, קוסטנר סוף סוף רואה את פרויקט חייו קם לתחייה – "Horizon: An American Saga".
קוסטנר בחן ללהק 170 שחקנים שונים לתפקידים עם דיאלוג, וליצור 4 סרטים שונים מהעולם שיצר; עד כה, צילם הכוכב שני חלקים, ששניהם יראו אור לראשונה בפסטיבל קאן הקרוב. לצד קוסטנר יככבו סיינה מילר, סם וורת'ינגטון (סרטי "אווטאר"), ג'נה מאלון ("דוני דארקו"), מייקל רוקר (סדרת "שומרי הגלקסיה"), דני יוסטון, לוק ווילסון, תומס היידן צ'רץ' ("דרכים צדדיות"), ג'ובאני ריביסי ("להציל את טוראי ראיין") ורבים אחרים.
The Balconettes, Who Let the Dog Bite
אם בענייני שחקנים שהפכו לבמאים עסקינן, פסטיבל קאן הקרוב יראה גם את בכורת הבימוי של שתי שחקניות צרפתיות – לטיסיה דוש ונעמי מרלן. דוש, כוכבת הקומדיה "Jeune Femme" (שתפסה את תשומת לבם של באי הפסטיבל לפני כמה שנים), מביימת את הסרט "Who Let the Dog Bite” – שכשמו כן הוא – עוסק במשפט הראשון שנערך לכלב שנשך.
מרלן, אחת מהשמות העולים של הקולנוע הצרפתי ("חף מפשע", "טאר המנצחת", "פריז, הרובע ה-13" ועוד...), מתאחדת עם היוצרת סלין סיאמה, שביימה אותה ב"דיוקן של נערה עולה באש" – לסרט "” The Balconettes. הסרט, שהשניים כתבו יחדיו ומרלן מככבת בו, הוא קומדיית אימה שעוסקת בשלוש שותפות לדירה, הנתקעות בה כשגל חום מכה במרסיי. לשכן המסתורי ממול, עליו הנשים מפנטזות, יש תוכניות אחרות עבורן.
The Beauty of Gaza
נראה שאי אפשר לקיים פסטיבל קולנוע בינלאומי בעיתות מלחמה כאלו ללא לפחות אזכור אחד למצב, אך מנקודת המבט העזתית, כצפוי. יולנדה זאוברמן, דוקומנטריסטית צרפתייה שהחלה את דרכה לצד עמוס גיתאי, מכירה את ישראל מקרוב, וביססה כבר כאן שתי יצירות דוקומנטריות – " Would You Have Sex with an Arab?", שמעמיד את השאלה במרכזו (והשאלה המקבילה – "האם הייתם שוכבים עם ישראלי יהודי?") לאזרחים ישראלים, ו-"M" (לא של פריץ לאנג), אודות מנחם לאנג, חוזר בשאלה ששב לבני ברק להתעמת עם אלו שהתעללו בו מינית בילדותו.
במהלך צילומי "M", פגשה במספר עזתים שהגיעו לתל אביב כדי לעבור ניתוח לשינוי מין. ב-" The Beauty of Gaza" (הכינוי שהעניקה זאוברמן לטרנסית העזתית שפגשה), עוקבת היוצרת אחר דמויות אלו והקרע הזהותי שמלווה אותן. "אין צורך לציין שהסרט צולם לפני המלחמה, אך יש לו משמעות אחרת וייחודית כיום, כשאנו חוקרים את האזור הכואב הזה בעולמנו", סיפר לעיתונות מנהל הפסטיבל תיירי פרמו אודות הבחירה בסרט.