הצרפתים באים, הצרפתים באים

חדשות מרעישות: הבמאי ברטראן טאברנייה (בתמונה) הגיע ארצה לביקור במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי. תגלית השנה: ז'ראר ארו, שגריר צרפת בישראל, תמיד היה כאן. מי נשק למי ולמה, עינת פרנבך, התוספת החדשה של אתר "סרט", זכתה לראות את הבמאי הנחשב (ואפילו ללחוץ לו את היד) בטקס פתיחת פסטיבל "רגעים של קולנוע צרפתי" שנערך בסינמטק תל אביב ביום חמישי בערב. להלן רשמיה.

משהו טוב במיוחד קורה לקולנוע הישראלי בשנתיים האחרונות. אנחנו על המפה התרבותית של העולם כולו וגם של צרפת: קופרודוקציות ישראליות-צרפתיות צצות כרגלי צפרדעים לאחר הגשם, חנה לסלאו צוחקת כל הדרך לקאן ואילו כאן מושק אולם קולנוע צרפתי, "סינפריז" (בקולנוע "הוד") ופסטיבל - "רגעים של קולנוע צרפתי" בהפקת חברת "עדן סינמה" ושגרירות צרפת בישראל. טאברנייה ודפארדייה הם רק שניים מהשמות שנושקים בימים אלו לאדמת ארץ הקוידש.

ביום חמישי האחרון הוצג סרטו החדש של טאברנייה "לולה הקדושה" בנוכחותו, בנוכחות ז'ראר ארו, שגריר צרפת בישראל ובנוכחותי. הסרט מציג את סיפורם של פייר וג'רלדין, זוג צרפתי המגיע לקמבודיה במטרה לאמץ תינוק ונתקל בקשיים ממסדיים. מסכת התלאות שעוברים השניים מערערת את מערכת היחסים ובונה אותה מחדש.

כזכור לכם, יצא ארו נגד יצפאן שהרבה לצחוק על צרפת וטען שאנחנו "סובלים מהפרעה נפשית של אנטי-צרפתיזם". 28 סרטים בפסטיבל, ובכל זאת הסרט הטוב ביותר שראיתי הוא הופעתו של השגריר על בימת הסינמטק. הצרפתי השרמנטי שיבח את הקולנוע הישראלי וחתם במילים אלו: "אנו מתכנסים הערב לאירוע שכולו עונג. העונג לארח את מר ברטראן טאברנייה, העונג לפגוש את סרטו האחרון "לולה הקדושה" ובעיקר, העונג לשמוע את שגריר צרפת מתבטא בעברית". הקהל נמס וטאברנייה שעלה לבמה מייד אחריו, הציע לו תפקיד בסרט.ג'נטלמן אנגלי עם מבטא צרפתי ואהבה לקולנוע האמריקני.

כך אתמצת את התרשמותי מטאברנייה, הסבא החביב (המתהדר ב- 64 אביבים) ששבה את לבי באנושיותו. אנושיות זו היא מאפיין מרכזי בסרטיו, ביניהם דרמות חברתיות נוקבות כדוגמת "הכל מתחיל היום" (1999), דרמות משפחתיות כמו "יום ראשון בכפר" (1984) ודרמות היסטוריות כגון "כמה טוב לחיות" (1989).

טאברנייה עלה לבמה וציין לטובה את הקולנוע הישראלי. מתברר שצפה ב"ללכת על המים", "אור", "ולקחת לך לאישה" ואחרים. האיש נולד בעיר ליון, מקום מוצאם של האחים לומייר שהמציאו את הראינוע מתוך מטרה "להביא את העולם אל העולם", כדברי טאברנייה. לפי תפיסתו, הקולנוע, ככל אומנות, מהווה נשק קטלני כנגד האיום על החופש שלנו מצד רודנים למיניהם, וכנגד חוסר הידע.

דברי הבמאי על הסרט: "זה סיפור של זוג, סיפור של אהבה, אבל גם של הרפתקה... כדי לאמץ ילד צריך ראשית לאמץ את המדינה ממנה הוא בא". שתיים מן הסיבות לעשייה הקולנועית של טאברנייה היא יצירת דיאלוג עם האנשים שצופים בסרט ורצון עז ללמוד, כפי שהגדיר מורה הדרך שלו, הבמאי מייקל פאוול.

את 2 דקות התהילה שלי גנבתי משלומי ומרונית אלקבץ שקרקרו סביבו בהנאה: לשאלתי על "איזבל העירומה" (איזבל קרה, המשחקת את ג'רלדין כמחצית הסרט בחצי גוף עליון חשוף), השיב טאברנייה כי רצה להראות אישה סקסית, משוחררת, מלאת חיים, שבטוחה במיניות שלה למרות עקרותה.

אחרוני האורחים זכו לראות את טאברנייה ניגש אל רונית אלקבץ ונושק לידה באבירות. אם יהיה שיתוף פעולה בין השניים, אל תקראו לי נביאה.

לחצו על התמונה הקטנה של טברנייה כדי לראותו בערב הפתיחה בסינמטק תל אביב (גלעד כאהן צילם).