קאן, היום השמיני: יפני על הבוקר ועיבוד מדהים לדוסטויבסקי

פסטיבל קאן ממשיך בחגיגות השבעים ומנסה להוכיח שגם בגיל זה הוא צעיר לנצח. פתחתי את היום בצפייה בסרטה החדש של הבמאית חביבת קאן נעמי קוואסה ״היקארי״. קוואסה, שסרטה הקודם ״אן ״ מאוד הצליח בישראל, שבה לעסוק בזקנה וביחסים בין אישיים. הפעם זהו צלם שמאבד את מאור עיניו ויוצר קשר מיוחד עם בחורה צעירה שמקריאה טקסטים לעיוורים.

קוואסה היא במאית אינטליגנטית שעושה קולנוע לא מתחנף לאנשים חושבים. זהו אחד הסרטים שיותר אהבתי בפסטיבל, אבל כידוע אני לא אובייקטיבי לגבי סרטים אסייתיים. מחר אני מראיין אותה ואני בטוח שיהיו לה שלל פנינים לומר על יצירת המופת החדשה שלה.

זמן צהריים הגיע ואם בקאן אתה רעב אתה יכול להסתפק בסנדוויץ' מצוין בכמה יורו בקפטריה של שוק הסרטים או לקפוץ לכל אחד מעשרות המסעדות הממוקמות ממש בסמוך לאתר הפסטיבל. גם אלו שהן מלכודות תיירים ומוכרות המבורגר בעשרים יורו טעימות, שלא לדבר על מסעדות הגורמה של מאכלי הים שבהן ארוחה תגיע למאה יורו לזוג ויותר.

[*]

אחרי הארוחה וגישה קצרה למלון להתרענן חזרתי כדי לצפות בסרטו החדש של הבמאי סרגיי לוזניצ׳ה ״ יצור עדין״. אני מראיין את כוכבת הסרט בהמשך אז רצוי שאדע על מה המהומה.

אבל לפני שצופים בסרט בקאן יש לעבור דוקטורט במדעי ההמתנה בתור. בקאן נהוגה שיטות מעמדות ברורה. מעמדך וסיכוייך לראות סרט נקבעים לא על פי הקסם שלך או בקיאותך בקולנוע, אלא על פי החלטת הפסטיבל באיזה צבע יהיה התג שלך. התג הלבן הוא לבכירי המבקרים בעולם וגם לכאלה שמסקרים עשרות שנים את הפסטיבל. התג הוורוד הוא למבקרים בעלי ותק או לכאלו שנשלחו על ידי מדיה מספיק מפורסמת (ויש גם תג ורוד עם נקודה צהובה למתקדמים ) לפי דעת המארגנים. אז מגיע התג של מעמד הביניים התג הכחול (שלעבדכם הנאמן יש) ואז יש גם תג צהוב ואפילו חום לאמצעי המדיה הקטנים ולא נחשבים.

[*] כל צבע עומד בתור נפרד ואחרי שעה או שעתיים בתור נפתחים השערים והכניסה מתחילה לפי צבע התג. המבקר שעמד לידי התלבט אם לאור גודל התור בכלל ניכנס לאולם כי צריך לזכור שיש אלפי מבקרים ואולמות הקולנוע מוגבלים בקיבולת שלהם. הלבנים נכנסים בקלילות ואז מתחילה נהירה של בעלי תגים ורודים והצבע מתחיל לאזול בלחיי הכחולים הממתינים בתור. הפעם נכנסתי, אבל היו מקרים שבהם אחרי למעלה משעתיים של עמידה בתור, נעלו את דלת האולם בפניי. אכן קשים חיי מבקר הקולנוע הנלחם עבור קוראיו בשוחות של קאן.

הסרט "יצור עדין" הוא עיבוד לסיפור קצר של דוסטוייבסקי ועוסק באישה שנוסעת לבקר את בעלה הכלוא בחור נידח שהעולם שכח. האישה עוברת מסע ללב המאפליה ועד לסיקוונס תלוש לחלוטין לקראת סוף הסרט הוא מספק חווית צפייה מרתקת. השחקנית ואסיליניה מקווצבה תהיה מועמדת רצינית לפרס השחקנית בעקבות הופעה עצורה ומלאת כוח . מכיוון שהסרט ארוך כאורך הגלות הייתי צריך להתאושש עשיתי סיבוב קטן בטיילת ואז לעוד מסיבה נטולת כל קשר למציאות .

לכל הדיווחים מהפסטיבל ולכל עמודי הסרטים המתחרים בתחרות הרשמית היכנסו למתחם הפסטיבל