לא רק גארפילד: החתולים האהובים בסרטי אנימציה

סילבסטר החתול ("לוני טונס")

סילבסטר החתול נחשב לאחת הדמויות האהובות ביותר בפנתיאון "לוני טונס" מאז הופעת הבכורה אי שם בשנות ה-40. עם השפה המיוחדת, הפרווה השחורה והלבנה והנחישות האינסופית לתפוס את הטרף שלו, התעלולים של סילבסטר הפכו עם השנים לאייקונים. סילבסטר הופיע לראשונה בסרט הקצר "חיים עם נוצות" משנת 1945 של פריץ פרלנג, אמן האנימציה האחראי על המצאת ה'לוני טונס'.

קולו של סילבסטר, הפך לצליל החתימה שלו ולמרכיב מרכזי בקסם הקומי שלו. השפה של סילבסטר היא אחד המאפיינים המובהקים ביותר שלו, ולעתים קרובות גורמת להגייה שגויה הומוריסטית. סילבסטר ידוע בעיקר בזכות המרדף האינסופי שלו אחר טוויטי, הקנרית הקטנטנה והמתוחכמת בעלת הראש הגדול. הצמד הופיעו יחד לראשונה בסרט הקצר "טוויטי פאי" משנת 1947, שזכה בפרס האוסקר לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר. סרטון זה היה למעשה הראשון מבין מפגשים רבים שבהם התוכניות החכמות של סילבסטר לתפוס את טוויטי סוכלו בצורה מצחיקה על ידי החשיבה המהירה של הציפור החכמה ועזרתה מדי פעם מגראני, הבעלים המגוננת של טוויטי.

בעוד היריב העיקרי שלו הוא טוויטי, סילבסטר גם התמודד מול דמויות אחרות כמו ספידי גונזלס, העכבר המהיר ביותר בכל מקסיקו. ללא קשר ליריב, תפקידו של סילבסטר נשאר זהה: הטורף המטומטם והנחרץ שתוכניותיו תמיד משתבשות. הפופולריות ארוכת השנים של סילבסטר משתרעת מעבר לסרטים המצוירים כשדמותו זכתה גם לצעצועים, ביגוד ואפילו בולי דואר.

פיגארו ("פינוקיו")

בעולם הקסום של דיסני, שבו חיות ממלאות לעתים קרובות תפקיד מכריע כמו עמיתיהן האנושיים, פיגארו החתול בולט כאחת הדמויות המקסימות והבלתי נשכחות. הופעת הבכורה שלו הייתה בקלאסיקה מ-1940 "פינוקיו". פיגארו הוא חתול המחמד של ג'פטו, נגר העץ החביב והמבוגר שיוצר את בובת העץ. מההופעה הראשונה שלו, פיגארו מתואר כחתלתול שובב וסקרן וכובש במהירות את לב הקהל עם התעלולים המקסימים שלו. פניו האקספרסיביות ושפת הגוף שלו מתקשרים למגוון רחב של רגשות, מה שהפך אותו לדמות שהקהל יכול היה בקלות להתחבר אליה. האינטראקציות של פיגארו עם דמויות אחרות, במיוחד קליאו, דג הזהב של ג'פטו, מספקות הרבה מהאתנחאות הקומיות בסרט.

אחד ההיבטים המדהימים ביותר בדמותו של פיגארו הוא האופן שבו האנימטורים העירו אותו לחיים באמצעות יכולת הבעה כה מפורטת. כל תנועה של פיגארו, מעווית החוטם ועד לזינוק החינני שלו, מעוצבים בקפידה כדי להעביר את רגשותיו ותגובותיו. הפופולריות של פיגארו ב"פינוקיו" הובילה להופעתו בפרויקטים אחרים של דיסני. הוא הפך לדמות מרכזית במספר סרטי אנימציה קצרים, לעיתים קרובות כחיית המחמד של מיני מאוס. טום ("טום וג'רי")

טום, החתול האייקוני מהסדרה "טום וג'רי", שנוצר על ידי וויליאם האנה וג'וזף ברברה, הופיע לראשונה בסרט הקצר "Puss Gets the Boot" משנת 1940, שהיה פרק הפיילוט של הסדרה "טום וג'רי", כשטום נמצא במרדף הבלתי פוסק שלו אחר ג'רי, העכבר החכם. במקור, טום כונה "ג'ספר", אבל שמו שונה כשהסדרה הושקה רשמית. מהעיצוב הראשוני שלו, טום התפתח בצורה משמעותית. גרסאות מוקדמות תיארו אותו עם תווי פנים חתוליים ומציאותיים יותר, אבל עם הזמן, הופעתו הפכה לאנתרופומורפית יותר ומוגזמת כדי לשפר את המשיכה הקומית שלו. לאורך השנים, העיצוב של טום שוכלל כך שיכלול עיניים גדולות יותר, אקספרסיביות יותר, גוף גמיש ומגוון גדול יותר של הבעות פנים. שינויים אלה אפשרו לאנימטורים להעביר מגוון רחב של רגשות ותגובות, מה שהפך את טום לדמות דינמית ומושכת יותר.

דמותו של טום מוגדרת על ידי ניסיונותיו המתמשכים והמגושמים לתפוס את ג'רי. למרות כישלונותיו הרבים, נחישותו של טום לעולם אינה דועכת, מה שהופך אותו לאנדרדוג (או "אנדרקאט") מובהק במאבקו התמידי. המרדף הבלתי פוסק הזה הוא מרכיב מרכזי בהומור של התוכנית, שכן כל פרק מציג תרחיש חדש שבו טום ממציא תוכניות מורכבות יותר ויותר כדי לתפוס את ג'רי. לא פעם טום מוצג כערמומי וטיפש כאחד, שילוב שגורם לקהל לחבב אותו. התוכניות שלו הן לעתים קרובות גאוניות אך בסופו של דבר נכשלות, מה שמוביל להומור סלפסטיק שהוא גם צפוי וגם מבדר. הדואליות הזו בדמותו - חכם אך נוטה לכישלון - הופכת את טום לאהוד למרות תפקידו כ"נבל" בסדרה.

בנוסף לג'רי, טום מרבה לריב עם דמויות אחרות, כולל ספייק, הבולדוג שמתערב לעתים קרובות כדי להגן על ג'רי, ובוץ', חתול אחר שמתחרה לפעמים עם טום על אוכל או חיבה. הסדרה "טום וג'רי" זכתה במספר רב של פרסים, כולל שבעה פרסי אוסקר לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר. מורשתו של טום ניכרת גם בעיבודים ובהמשכונים הרבים של הסדרה המקורית. החל מספיישלים בטלוויזיה דרך סרטי קולנוע עלילתיים באורך מלא ועד לקומיקס ומשחקי וידאו.

חתולים בצמרת (1970)

"חתולים בצמרת" (The Aristocats) שיצא לאקרנים ב-1970 עודנו אחד מסרטי האנימציה האהובים ביותר של דיסני. הסרט בבימויו של וולפגנג ריית'רמן מתרחש בפריז של שנת 1910, ועוקב אחר סיפורה של דוכסית, חתולה לבנה מתוחכמת ואלגנטית, ושלושת החתלתולים שלה: טולוז, ברליוז ומארי. הם חיים חיי מותרות עם הבעלים שלהם, מאדאם אדלייד בונפמייל, זמרת אופרה בדימוס שמחליטה להוריש את הונה לחיות המחמד האהובות שלה.

עם זאת, המשרת החמדן, אדגר, רוקם תוכנית לחסל את החתולים ולהבטיח לעצמו את הירושה. התוכנית של אדגר נהרסת כשהם אובדים ומוצאים את עצמם תקועים באזור הכפרי הצרפתי. פגישתם המקרית עם תומס או'מאלי, חתול סמטה מקסים וחכם, מובילה אותו לעזור לדוכסית ולחתלתולים שלה לחזור לפריז. במהלך המסע שלהם, הם נתקלים בקאסט צבעוני של דמויות, כולל את חת-חתול ולהקת הג'אז שלו, שני אווזים אנגליים וזוג כלבי חווה נאמנים.

מוזיקה היא אבן היסוד של הסרט המשלב סגנונות שונים ליצירת פסקול מצוין. נקודת השיא המוזיקלית כוללת את השיר "Ev'rybody Wants to Be a Cat", בביצוע של חת-חתול ולהקתו הלוכד את האווירה הג'אזית של הסרט. האנימציה המסורתית המצוירת ביד, מציגה תשומת לב קפדנית לפרטים בדמויות ובהגדרות. האנימטורים לוכדים במיומנות את החן של חתולי האצולה ואת התנועות המשובבות והאנרגטיות של חתולי הסמטה. האנימציה מחייה את הדמויות, עם ניואנסים עדינים בתנועות ובהבעות הפנים שלהן המעבירים מגוון רחב של רגשות. במהלך השנים, "חתולים בצמרת" היווה השראה למרצ'נדייז ואטרקציות בפארקי השעשועים, וביצר את מעמדו כקלאסיקה אהובה בקאנון הסרטים של דיסני.

החתול במגפיים ("החתול של שרק")

פוס, החתול השרמנטי והמתנשא מזיכיון הסרטים "שרק", הפך לאחד הדמויות האהובות ביותר בקולנוע המצויר המודרני. הוא הופיע לראשונה ב"שרק 2", שיצא ב-2004 בדיבובו של אנטוניו בנדרס, בתור מתנקש שנשכר על ידי המלך הרולד כדי להפיל את שרק. עם זאת, האישיות הכריזמטית והסוחפת של הדמות העבירו אותו במהירות מדמות האויב לדמות החבר. עיצוב דמותו נוצרה בהשראת הגיבור המסתורי "זורו", בשילוב כובע נוצות, שכמייה וחרב. מהסצנה הראשונה שלו, פוס מציג שילוב מושלם של קומדיה ואקשן. המבטא הספרדי המוגזם שלו, ההתנהגות השרמנטית וכישורי הלחימה האדירים הופכים אותו לדמות כובשת באופן מיידי. עם זאת, היכולת שלו לעבור מלוחם אכזרי לחתלתול חמוד שאי אפשר לעמוד בפניו, עם מראהו הפופולרי והתמים, היא שהפכה אותו בעיקר לחביב הדמויות ולחביב הקהל.

לאורך סדרת הסרטים של "שרק", הוא מתפתח במהירות מדמות משנית לאחד מחברי הליבה של הצוות של שרק. ב"שרק 2", הוא מתחיל כיריב שכיר אך מוכיח במהירות את נאמנותו ואומץ ליבו על ידי הצטרפותו לשרק וחמור במסע שלהם להציל את פיונה. הנאמנות, האומץ והשנינות שלו הופכים אותו לבעל ברית הכרחי. ב"שרק השלישי", פוס ממשיך לתמוך בשרק, ומפגין את הרבגוניות שלו. האינטראקציות שלו עם החמור במיוחד, מספקות כמה מהרגעים הבלתי נשכחים של הסרט. ב"שרק הרביעי", פוס התמקם בחיי בית נוחים, עם עודף משקל משמעותי.

הפופולריות של הדמות הובילה את אולפני "דרימוורקס" להעניק לו סרט ספין-אוף משלו, "החתול של שרק" שיצא לאקרנים ב-2011. הפריקוול חוקר את סיפור הרקע של פוס, חושף את מקורותיו כיתום ואת עלייתו לגבורה. הופעת הקול הכריזמטית של אנטוניו בנדרס מביאה שילוב של הומור, פאתוס וחוצפה לדמות. הצלחת הסרט הובילה ליציאתו של סרט ההמשך המוצלח גם הוא, "החתול של שרק: משאלה אחת ודי" משנת 2022.