ראיון עם ונסן גארנק בימאי כמו כולם

ראיון עם ונסן גארנק בימאי "כמו כולם"

25/06/2009

שלח לחבר הוסף תגובה

מאת: רון פוגל

לאחרונה הסתיים פסטיבל הקולנוע הצרפתי השישי בסינמטקים אותו חתם הסרט "כמו כולם" שעולה היום (חמישי ה- 25 ביוני) להקרנות מסחריות ברחבי הארץ. מדובר בסרטו הראשון של הבימאי הצרפתי הצעיר ונסן גארנק. הסרט מספר את סיפורם של זוג גברים החיים ביחד בהרמוניה עד שאחד מהם מחליט כי הוא רוצה ילד. החלטתו תביא למשבר ביחסים בין בני הזוג תוביל לשלל התרחשויות בלתי צפויות ותראה לנו הצופים כי בעזרת הרבה אהבה ונתינה אפשר להתגבר על המכשולים הגדולים ביותר.

תפסתי את הבימאי הצעיר לראיון קצר על סרטו החינני.

[*]

הסרט מצולם רובו ככולו בבלוויל, בצפון מזרח פאריז. מדוע בחרת דווקא לצלם שם?

בלוויל היא מעין כפר בתוך פאריז. הוא רובע יפיפיה ורגוע והוא מייצג בעיני את דמותו של גיבור הסרט מנו (למברט וילסון). מנו הוא זה שמניע את גלגלי העלילה בהחלטתו לאמץ תינוק. הוא כבר בשלב הרגוע של חייו וכמו בלוויל הוא לא מתעסק בשואו אוף אלא בדברים האמיתיים שבחיים. הוא מחפש חום ואהבה ובבלוויל לטעמי ניתן למצוא אוירה שכזו: אווירה של פתיחות ושל כנות. בן הזוג שלו בסרט, פיליפ (פסקל אלבה) המתנגד לאימוץ מייצג את פאריז השיקית, של החיים המהירים ובשל כך החלטתי שלאחר שהוא עוזב את מנו הוא יתגורר ברובע 'לה דפנס' - רובע העסקים המנוכר והכי אורבאני שיש בפאריז.

בסרט שני שחקנים הטרוסקסואלים מגלמים זוג גייז מאוהב. האם נתת להם לבנות בעצמם את מערכת היחסים בינהם או שהיתה היצמדות לתסריט?

ברוב הסרט נצמדתי לתסריט מעבר לקטע אחד שבו נפגש מנון עם כמה זוגות של לסביות (שאמורות לשמש כאמהות פונדקיות) ושם השחקניות הציעו לי התרחשות קצת אחרת ואילתרו.

[*]

בסרט מגלמת השחקנית הספרדייה פילאר לופס דה איילה את הצלע הנשי במשולש. איך היא נבחרה לתפקיד? איך היא הסתדרה עם הצורך לדבר בצרפתית שוטפת?

כבר בתסריט היה ברור שהאשה בסרט תהיה לא צרפתיה. חיפשנו מישהי בתוך האיחוד האירופאי - כי זה הכי נוח והכי זול מבחינת ההפקה. ברגע שראיתי את פילאר ידעתי שהיא תהיה הליהוק המושלם לתפקיד פינה הספרדייה. פילאר לא מבינה מילה בצרפתית והיא נאלצה ללמוד את הטקסט בעל פה!

יש קטע בסרט שלמברט וילסון אומר "אני בן 42" למרות שבמציאות הוא בן 51. מדוע ההתעקשות על גיל זה ?

(צוחק) ראשית למברט נראה צעיר בהרבה מגילו. שנית, בעיני גיל ארבעים הוא הגיל שבו מתחילים לשאול שאלות קיומיות ולהסתכל מסביב ולבחון את חייך –ממש כמו מה שמנו עושה בסרט. מנו הוא הגיי שכבר קץ במסיבות לתוך הלילה והוא רוצה להתמסד ולהתמתן.
[*]

למדת קולנוע בלה פמיס וזהו סרטך הראשון. מי הם מקורות ההשראה שלך?

טריפו, אלן וסוטה. אצל שלושתם אני מוצא הרבה אנושות וצחוק משולב בדמע וזה גם מה שניסיתי להשיג עם "כמו כולם".

סרטך עוסק בסוגיית אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים, דבר שאינו חוקי במדינות רבות. האם אתה מאמין שסרט כזה יכול לחולל שינוי לטובת העניין?

חשוב לי היה להעלות את העניין לדיון נוסף מתוך ניסיון לחשוף את הנושא בפני כמה שיותר אנשים. אם הצלחתי לעשות זו ולו לכמה אנשים - עשיתי את שלי.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »