Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הורגים את הסרט – קילרים

הורגים את הסרט – "קילרים" – ביקורת סרט

06/06/2010

שלח לחבר הוסף תגובה

מאת: בן חכים

יש משהו מיוחד באשטון קוצ'ר. באמת. הפנים היפות שחודרות את המסך הן לא רק הסוואה. מדובר בבחור עם חן של ממש. כוכב נולד שכזה. יש משהו גם בשחקנית קתרין הייגל, באמת שיש. כל כך הרבה כישרון מהול בכל כך הרבה חן. נראה בכל רגע נתון שהמסך כמעט ונמס מכל חיוך שלה.

אז אם כן למה בכל פעם שהם מופיעים יחד על המסך משהו פשוט – לא עובד? התשובה היא ברורה – ליהוק לא מוצלח שנובע מבימוי לא מוקפד.

[*]

עם כל החן שמביא איתו קוטצ'ר, פשוט לא מדובר בשחקן רציני דיו. לא שזה סרט שדורש משחק מאופק או מלא מניירות, אבל כן צריך להיות שחקן קולנוע המבין את הז'אנר לאורכו ולרוחבו ולהצליח לשחק עם הדמות לכל הכיוונים האפשריים - למתוח את התסריט שבמקרה זה היה מגביל במיוחד ולהביא ערך מוסף שישבור את המסך ויגיע ישירות אל הצופים - ללא פילטרים. קוטצ'ר לצערינו, פשוט לא השכיל לעשות זאת.

[*]

על אף שהוא למוד נסיון בז'אנר הקומדיות, המונוטוניות שלו בסיפור הלכה על הקו הבטוח שתפר התסריטאי ונראה שהפחד שלו לזוז שמאלה או ימינה פשוט שיתק אותו. דווקא הייגל כן נתנה לעצמה את היכולת להתחבט בדמותה והצליחה להביא את נסיונה העשיר מהקומדיות הרומנטיות הקודמות שלה ("הדייט שתקע אותי", "27 שמלות") לידי דמות ססגונית, אך צריך שניים לטנגו וכאשר רק שחקנית אחת עובדת כראוי, התוצאה יוצאת מביכה וחד צדדית ואנו מקבלים סצינות בהן נראה כי הייגל מתאמצת מדי וקוטצ'ר, שפשוט לא מצליח להבין אותה, מנסה לעבוד לעיתים אפילו רק במימיקה נואשת כדי להדביק את הפער ביניהם שרק הולך וגדל.

[*]

הסיפור מיוחד ובעל פוטנציאל. הוא יכל להיות מוצלח. הערך המוסף שיש לסרט, הנושא את שמו, יכל להיות קאלט מפוצץ במיוחד ומלא אדרנלין, אך גם זה מצליח להיבלע בבימוי לא כישרוני מספיק ולא מספיק מודע לעצמו, בטח לא ברמה שהתסריט דורש – והוא דורש משחקניו המון (הרבה זמן לא ראינו את קתרין אוהר'ה מחזיקה בידה ספל ברנדי בגודל אגרטל).

הסרט מצליח לשחזר סצינות מוכרות מבעבר – תוסיפו לכך כימיה לא מוצלחת ומקבלים שלושה רבעים של סרט מביך ועייף.

דווקא ברבעו האחרון הסרט מקבל דחיפה טובה קדימה, כאשר כל המחסומים נפרצים והכיף שיכול היה לאפיין את הסרט מתחילתו הצליח להדחיק כל קשר בין החוויה ההרסנית שקדמה לו ואנו מוצאים את עצמינו מרותקים מאקשן בינוני ובדיחות שלשם שינוי לא קרש – אך מה זה שווה שמתחילים להינות בחצי השעה האחרונה של הסרט?

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »