הדור החדש: ראיון עם סלי אלימלך, במאי אסא בן 13

מה אתם הייתם עושים בשביל תסריט? כנראה לוקחים מספר חודשים מחייכם, עוברים סדנת כתיבה, רואים הרבה סרטים ועושים מחקר קטן. עבור המחקר לסרט הסטודנטים הקצר שלו, הבמאי סלי אלימלך מבאר שבע שכר בית בשכונה דתית בעיר נתיבות. חייו בעיר נתיבות הכניסו את אלימלך לנעלי הדמות והמחקר שלו החל. מחקר שנהפך להרגל והרגל שנהפך לפיסה מהמציאות שבה חי אלימלך כיום. פגשנו את אלימלך לשיחה אודות סרטו הראשון – "אסא בן 13", שיהיה אחד מ-26 הסרטים שישתתפו בתחרות הישראלית בפסטיבל סרטי הסטודנטים שיחל בשבוע הבא בסינמטק תל אביב.

הסרט מספר סיפור התבגרות המלווה את גיבורו אסא במהלך 24 השעות שלפני בר המצווה שלו. אסא הינו ילד חרדי יתום מאם, אשר מוצא את עצמו במאבק אודות זהותו בעת מעברו מילד לנער. אלימלך עצמו גדל בבאר שבע והתחנך בבית מסורתי. "אף פעם לא למדתי בבית ספר דתי אבל אני מכיר את העולם הזה, החיבור שלי עם אנשים המקורבים לדת הוא מיידי", הוא מספר.

בהמשך הדרך, אלימלך עבר לגור בשדרות בזמן שלמד במכללת "ספיר". אך בעת שקיבל על עצמו את המשימה לביים סרט, החליט הבמאי לשכור דירה באזור שיהפוך להשפעה הגדולה ביותר על יצירת הסרט ועל חייו של הבמאי עצמו - נתיבות. "אחרי המכללה, חשבתי ללכת לתל אביב כי רציתי להתחיל לעבוד בתעשייה. אבל הייתה לי הרגשה חזקה שאני צריך ללכת לנתיבות על מנת ליצור את הסרט", מספר אלימלך.

[*]

("הייתה לי הרגשה חזקה שאני צריך ללכת לנתיבות". סלי אלימלך)

הדירה שאותה שכר בנתיבות הייתה בו זמנית הלוקיישן שבו גר הגיבור. הבחירה בדירה לא היתה בשל נוחות או מחיר, אלא בחירה בדירה שתתאר בצורה האותנטית ביותר את מהלך חייו הפשוטים של אסא. אז אלימלך ארז את חפציו ומצא דירה פשוטה, קטנה וישנה אשר בה יחיה במהלך השנה הקרובה. אלא שאלימלך איננו תיאר לעצמו כי השנה הזו תהפוך לשלוש שנים. "היה לי קשה כשהגעתי למקום הזה, מין הרגשה מוזרה כזו של 'מה אני עושה פה?'. לקח לי זמן להתרגל לדירה הזו שנהפכה לאחד הדברים האישיים לי ביותר. זו דירה שבה כתבתי, ליהקתי, התפתחתי כיוצר וכבן אדם". את הסרט ביים אלימלך 3 שנים אחרי שסיים את לימודיו כסטודנט. "כאשר למדתי במכללה עשיתי תרגילים וסרטים קצרים. בשנה הראשונה אחרי שסיימתי ללמוד ישר נכנסתי לעבודת עריכה על סרט, כך שהתעסקתי בעיקר בעבודה על התסריט בזמן הזה. העניין הוא שהייתי חייב שהצילומים יקרו בחופשת הקיץ כי מדובר בקאסט של ילדים אז הייתי חייב את הזמן הזה. בקיץ של השנה השנייה עמדתי להרים את ההפקה, אבל לא הספקתי ללהק את השחקנים ואת הצוות שאני רוצה".

[*]

(תמונה מתוך הסרט "אסא בן 13". צילום: נעמה בונימוביץ')

מהם הקשיים שעברת במהלך ההפקה?

"היה קצת קושי כי עברו כמעט 3 שנים מאז שסיימתי את המכללה. בדרך כלל מה שקורה זה שחברים מהכיתה עוזרים לך ליצור סרט, אותי כבר לא הכירו. היה לי קושי מאוד גדול למצוא אנשי צוות שילכו איתי ולא בתשלום אלא מנתינה מאוד גדולה. כשעמדנו כחודש לפני הצילומים, התבשרתי שהצלם שעבד איתי לאורך תקופה לא יוכל לצלם את הסרט מסיבות אישיות. נכנסתי לחודש מטורף של סגירת לוקיישנים ותסריט צילומים שנאלץ להיכתב בלילות של סוף יום צילום".

איך הייתה העבודה עם הילדים?

"יש לי חיבור מאוד חזק עם ילדים. אני מאוד מבין אותם ויודע להתחבר אליהם בקלות. אז העבודה איתם הייתה משהו שציפיתי לו, אבל היה קשה להשיג את התוצאות הרצויות. הסתובבתי בבתי ספר למשחק ועשיתי אודישנים ל-70 שחקנים צעירים. כאשר ראיתי את ישי (השחקן הראשי בסרט) ישר ידעתי שהוא 'אסא' שלי. ילד שאף פעם לא שיחק ולא ידע מה ואיך לעשות כל דבר, פתאום מצא את עצמו בימי צילום מאוד קשים וארוכים. במהלך העבודה הגענו אני והשחקנים לרמת אמון וחיבור שהיא כמו משפחה. היינו יושבים ומדברים כמו אחים".

מאז הצילומים עברו שנתיים, מה אתה עושה כיום?

"היום אני עובד על פיצ'ר משלי. תהליך כתיבה מבחינתי זה תהליך מאוד אישי עבורי שלוקח לי זמן. אני עובד על סיפור אחר, מאתגר ורחב יותר מאשר 'אסא בן 13'. הפיצ'ר מדבר על מערכת יחסים בין שני אחים הנמצאים בצומת דרכים בחייהם. הסרט קורה כאשר אח אחד חוזר מהפנימייה ופוגש בשני. זהו סיפור התבגרות מאוד רחב שמרתק אותי לעבוד עליו".

מהו החלום שלך כבמאי?

"החלום שלי הוא להשמיע את קולם של האנשים שמעניינים אותי. בעיקר חשוב לי לדבר על אנשי שוליים. מעניין אותי לעשות סרטים שבהם אני לא שופט אף אחד. להעביר פיסות מציאות כמו שאני רואה אותה וכמו שאני גדלתי עליה".