אני אוהב לצלם בכל מקום: ראיון עם צלם סוף האהבה

"אני אוהב לצלם בכל מקום": ראיון עם צלם "סוף האהבה"

09/06/2021 21:48:23

שלח לחבר הוסף תגובה

הצלם הצרפתי דמיאן דופרן משתף פעולה פעם נוספת עם אשתו הבמאית קרן בן רפאל בסרטה החדש "סוף האהבה", שעולה בסוף השבוע לאקרנים בישראל ומדמה לאורך הסרט צילום ממסכי מחשב, שיחות סקייפ וטלפונים חכמים. בראיון לרון פוגל מסביר דופרן כיצד הצליח לצלם באופן אותנטי מנקודת מבט ייחודית זו, מגלה איזה סצנות ריגשו אותו במיוחד ומספר על ההופעה של אשתו בסרט

השבוע יעלה לאקרנים סרטה החדש של היוצרת המוכשרת קרן בן רפאל, "סוף האהבה" שצולם בצרפת ובישראל. הסרט עוסק בז'ולי (ג'ודית שמלה המאוד משכנעת) שגרה בצרפת עם בנה הקטן. יובל בעלה הישראלי (אריה וולטהרטר, "נערה") חזר לישראל לאחר שהוויזה שלו בצרפת פקעה והוא אינו מצליח לחזור לאשתו ולבנם וכך מנהלים בני הזוג מערכת יחסים וירטואלית שנדמה וממש ניבאה את הקשר שחווינו בתקופת הקורונה.

כל הסרט מתנהל דרך אפליקציית הסקייפ ודרך מסך הטלפון החכם של בני הזוג, מה שהופך את הצפייה למאתגרת ואף קלסטרופובית. כמו בסרטה הקודם המצוין "אין בתולות בקריות", טווה הבמאית ביד אמן מערכת יחסים שנדמית מאוד אותנטית והסרט תופס יותר ויותר נפח עד לסופו המכאיב. ראיינתי את בעלה של בן רפאל, דמיאן דופרה, שצילם את סרטה החדש וצילם גם את "אין בתולות בקריות" ובעברו אף את הסרט הישראלי הפרוע "חתולים על סירת פדלים".

[*]

(השחקן אריה וולטהרטר מתוך הסרט "סף האהבה". צילום: דמיאן דופרן)

איך היה לצלם מנקודת המבט של מסך המחשב ושל מסך הטלפון החכם? איך הצלחת לתפעל נקודת מבט מיוחדת זו?

"בהתחלה כשקרן סיפרה לי על הסרט, חששתי מעט איך אוכל לצלם את הסרט בצורה שתהיה קוהרנטית למה שמתרחש. הבנו שאנחנו צריכים לחשוב על הסרט כסרט רגיל ולאו דווקא כסרט שחוגג את העולם הווירטואלי. אז עלתה השאלה איפה בדיוק ימוקמו הגיבורים ולאן הם יסתכלו כדי שתיווצר תחושת אמינות שאכן מדובר בשני אנשים שמנהלים שיחות דרך מחשב והטלפון הנייד. עשינו לא מעט ניסיונות עם השחקנים, לאן להסתכל והיכן למצב אותם כדי שהכל ייראה הכי אמין שאפשר. אין בסרט אף קטע שבאמת צולם בסקייפ או בטלפון. הכול מצולם עם השחקנים באופן רגיל, למעט סצנה אחת שבה השתמשנו באייפד".

מה אתה מעדיף צילום במרחב כמו בסרטיך הקודמים או בחללים סגורים כמו ב"סוף האהבה"?

"בצילום בחלל פנימי אתה יכול לשלוט באור ובסצנה, לעומת זאת בצילום חוץ אתה נהנה מהאור שבישראל הוא נהדר לטעמי. בסך הכל אני אוהב לצלם בכל מקום".

[*]

("הרצון היה שהכל ייראה כמה שיותר אותנטי". הצלם דמיאן דופרן)"סוף האהבה" נעשה במסגרת ה"ביאנלה קולג'" בפסטיבל ונציה, חממה קולנועית שמעניקה תקציב מצומצם לסרטים במסגרתו על היוצרים לביים במהירות כשהסרט כולו צולם בתוך 15 ימי צילום בלבד. בן רפאל ודופרן מצליחים להעניק לסרט לעיתים את הממד המגורען שאינו מציג את התמונה השלמה של שיחת סקייפ, אך גם משכילים לשלב בו שוטים קולנועיים יותר.

מבחינתך מה היה שונה בלצלם את "סוף האהבה" מסרטיך הקודמים?

"מכיוון שמדובר בסרט שמתמקד בשיחות בין שני אנשים מנקודת מבט של השני וללא תזוזה כמעט, התייחסתי לכל הסצנות כאל צילומי וואן שוט. כמעט ולא הנחיתי את השחקנים. הרצון היה שהכול יראה כמה שיותר אותנטי. לטעמי הצלחנו ליצור כמה רגעים ממש יפים בסרט, סצנות שאותנו מאוד ריגשו. אני זוכר סצנה אחת שג'ודית ממש נעמדה במקריות במרכז הפריים וזה היה בדיוק מה שרציתי. היא מילאה את המסך ועדיין זה נראה היה שהיא מדברת בסקייפ".

שמתי לב שקרן מופיעה בסרט בכמה סצנות, תוכל לספר לנו על כך?

"קרן שילבה צילום אמיתי מחייה שהיא מציגה בסרט, נראה לה טבעי שהיא תופיע גם כחלק ממשפחתו של הגיבור".

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות