מכתב הקולנוענים שמסעיר את המדינה

מאת: מערכת "סרט"

לרגל פתיחת הביאנלה של הקולנוע הערבי אמש (שבת) בפריס ועל רקע המלחמה בצפון ובעזה מפרסמים כמה אנשי קולנוע ישראלים המזוהים על השמאל הקיצוני בארץ מכתב תמיכה באזרחים הלבנונים והפלסתינאים בעזה. הסקנדל , ואולי יותר, בדרך.

להלן המכתב המלא:

"אנו, אנשי קולנוע ישראלים, מברכים את כל אנשי הקולנוע הערבים שהתכנסו בפאריס לכבוד הביאנלה של הקולנוע הערבי. דרככם, אנו רוצים לשלוח מסר של ידידות ושל סולידריות לעמיתינו הלבנונים והפלסטינים שנמצאים כרגע במצור ושמופגזים על ידי הצבא של מדינתנו.

אנו מתנגדים באופן מוחלט לברוטליות ולאכזריות של המדיניות הישראלית, אשר הרקיעה לפסגות חדשות בשבועות האחרונים. דבר אינו יכול להצדיק את המשך הכיבוש, את הסגר והדיכוי בפלסטין. דבר אינו יכול להצדיק הפגזת אוכלוסיה אזרחית והרס תשתיות בלבנון וברצועת עזה.

הרשו לנו לומר לכם שסרטיכם שאותם אנו משתדלים לראות ולהפיץ ביננו, חשובים בעינינו עד מאד. הם מסייעים בידנו להכיר אותכם ולהבין אותכם. תודות לסרטים אלו, הגברים, הנשים והילדים אשר סובלים בעזה ובביירות ובכל מקום שבו הצבא שלנו מפעיל את האלימות שלו – הם בעלי שם ופנים. ברצוננו להודות לכם ולעודד אותכם להמשיך לצלם, למרות כל הקשיים.

מצדנו, נמשיך להביע דרך הסרטים שלנו, באמצעות פתחון פה ובפעולות אישיות את עמדתנו שמתנגדת בהחלטיות לכיבוש, ונמשיך להביע את תקוותנו לחירות, צדק ושוויון לכל העמים באזור.

על המכתב חתומים: נורית אביב / ענת אבן / דוד אופק / דנאי אילון / אילאיל אלכסנדר / עדי ארבל / מיכל בוגנים / סימון ביטון / פיליפ בלאיש / עמית ברויאר / יעל ברתנא / גלי גולד / בי. זי. גולדברג / רחל ג'ונס / אברהם הפנר / אמיר הראל / דניאל וקסמן / שרון חמו / ערן טורבינר / אסנת טרבלסי / קרן ידעיה / שי כרמלי פולק / רם לוי / אבי מוגרבי / ג'אד נאמן / אברהם סגל / אייל סיון / ג'ק פאבר / ארי פולמן/ אבנר פייגנלרט / אלינור קוברסקי / פיליפה קוברסקי / עדנה קוברסקי / אבי קליינברגר / דליה קרפל / איריס רובין / יעל שביט / סמי שלום שטרית/ ג'ולי שלז / נורית שרת

מיותר לציין כי המכתב הזה עורר תגובות נזעמות מכל האנשים שקראו אותו וחלק גדול מקהילת הקולנוע הישראלית מתנגדים בתוקף למכתב, למה שכתוב בו ובעיקר לעיתוי שבו הוא נכתב.

הבמאי אבי מוגרבי אמר למירב יודילביץ' מ- YNET שמבין הבמאים שאליהם פנה היו כאלה שהתנגדו לנוסח המכתב. "ההחתמה נמשכה מספר ימים והיו כאלה שביקשו שנוסיף הסתייגות מפעילות החיזבאללה בשם האיזון הקדוש", הוא אומר. "תכלית המכתב לא היתה אנליזה היסטורית של המצב במזרח התיכון אלא קריאת סולידריות ולכן החלטנו להשאיר אותו כפי שהוא. היו הסתייגויות, היו כאלה שלא חתמו וזה לחלוטין לגיטימי. ישראל היא לא רק דעה אחת".

נראה כי הפרשה הזו רחוקה מלהסתיים.