סקירות פסטיבל ירושלים: לבבות צעירים, עם הזרם, יהיה טוב וסוחו

לבבות צעירים

סרטים על אהבות ראשונות ראינו לא מעט וכך גם סרטים גאים, אך מעטים המקרים שבהם שני הנושאים האלו התחברו יחדיו. דוגמה זכורה לכך הוא סרטו עטור הפרסים של הבמאי הבלגי לוקאס דונט "קירבה" שעקב אחר אהבה לא ממומשת בין שני בני 13. דונט גם ייעץ בתסריט של סרט הביכורים של במאי בלגי אחר, אנתוני שאטמן, אך בעוד "קירבה" היה מלנכולי ועגמומי, "לבבות צעירים" - שמגיע לירושלים לאחר בכורה בפסטיבל ברלין - הוא ברובו אופטימי, שמח וטוב לב.

הסרט מתאר אהבה ראשונה שמתפתחת בין אליאס בן ה- 13 (לו גוסנס) שחי במרחבים הכפריים בבלגיה, לבין תלמיד חדש וכריזמטי בשם אלכסנדר שמגיע מהעיר הגדולה בריסל. בעוד אלכסנדר (מריוס דה־סגר) כבר מודע לעצמו והיה בקשר חד מיני בעבר, זוהי ההתאהבות הראשונה של אליאס שנאלץ להתמודד עם רגשותיו אותם הוא מסתיר ממשפחתו וחבריו.

שאטמן בונה סרט מואר ואופטימי שמעלה געגועים ונוסטלגיה לעבר וזכרונות של אהבה ראשונה. לעיתים הוא אפילו מרגיש כסרט תבניתי, כזה עם גיבורים יפים ונופים מרהיבים שמדלג על הקשיים בקלות מדי, קצת כמו סרט הולמרק מושקע. אבל בזכות תצוגות המשחק המצוינות של גוסנס ודה־סגר בתפקידים הראשיים והטון הקליל והנעים שלו, שכן נוגע בסוגיות כבדות משקל, הוא הופך לסרט התבגרות מהנה ומרגש, מהסוג שרואים מעט מדי בפסטיבלי קולנוע. (אלעד שלו)

הקרנות נוספות: יום רביעי 24.7, 21:45, סינמטק 2. שבת 27.7, 11:30, לב סמדר.

יהיה טוב

לאנג׳י ופאט יש שגרה משלהן בה הן מתואמות ומבינות אחת את השנייה במבטים מבלי לדבר יותר מדי. הן קמות, אוכלות יחד במטבח, קונות אוכל בשוק ומבשלות יחד ארוחות משפחתיות. השגרה הפסטורלית של הזוג נקטעת עם מותה הפתאומי של פאט שמותיר את אנג׳י תלושה, מדוכאת ועצובה. אנג'י מתקשה לקום ולהתרגל לשגרה החדשה. קשה לה לקום לבדה, לאכול לבד, לקנות מצרכים בשוק ולחזור לבית הריק. בזמן שהיא מנסה להתרגל לחיים החדשים בגפה, משפחתה של פאט שתמיד קיבלה אותה כל כך יפה, מתנתקת ממנה. מכיוון שפאט לא הכינה צוואה, מוחלט כי האפוטרופוס החוקי להחלטות ולרכושה הוא אחיה של פאט. כלומר, חייהן הזוגיים של פרט ואנג'י שהיו כה יפים, ידועים בפי כל ומקובלים הופכים בן רגע לזיכרון רחוק ומודחק. ובמקום שאנג'י תעשה את ההחלטות, היא הופכת לנעלם לא רצוי במשוואה. לאחר שגופתה של פאט נשרפת, אנג'י מספרת למשפחתה שמשאלתה של פאט הייתה לפזר את אפרה על הים. אך מכיוון שלא הכינה צוואה, גם חלק זה מוחלט על ידי לא אחר מאשר משפחת אחיה. הם מחליטים לקבור את פאט ולא לפזר את אפרה בים. השלב הבא הוא רכושה של פאט שמכיל את דירתה וכספה וגם לשם לוטשת עיניה משפחתה של פאט. אחיה של פאט אינו עובד ונתון לחובות, לבנו עומד להיוולד תינוק והוא זקוק לדירה וגם לבתו יש בעיה כלכלית. למרות היותם ליברלים ומכילים מתברר שברגע שמבחינה משפטית הם ברי הסמכות, כל הנתינה והחום מפנים מקום לחמדנות ורכושניות. כל מה שספגו מאנג'י והאהבה שקיבלו ממנה כביכול נעלמו כלא היו. וכעת אנג'י צריכה להילחם על קיומה כזוגתה של פאט ולעמוד על זכותה לגור בדירה המשותפת של שתיהן.

ריי יונג, שגם כתב את התסריט וגם מביים, לוקח את הצופים להיכרות עם מערכת החוק ההונג קונגי בנוגע לזכויותיהם של זוג מהקהילה הגאה (בה הוא בקיא מלימודי המשפטים). הוא בונה ברגישות ובמתינות סיפור ריאליסטי וקשה כשנראה שכבר מההתחלה הסוף ידוע מראש תוך התעמקות במשמעות המילה משפחה. יש לציין את תצוגת המשחק האמינה והמרגשת של השחקנית פטרה או שמגלמת את אנג'י שמצליחה לכבוש את לבבות הצופים. (מיכל ליבר רונן)

הקרנות נוספות: יום ראשון 21.7, 18:15, לב סמדר. יום שבת 27.7, 19:30, סינמטק 3.

עם הזרם

אחרי "מקום שקט: היום הראשון" שבמרכזו חתול בעל יכולת הישרדות מופלאה ורגע לפני "החתול בעל 10 הנשמות" שמגיע לקולנוע (ולא נדבר על "מזל חתולה"), תוכלו לתפוס בפסטיבל ירושלים סרט אנימציה שבמרכזו חתול יוצא דופן, כזה שמסוגל לשרוד בתנאים שיטפון קשים, מושיט עזרה לחבריו אך עדיין מתנהג לאורך מרבית הסרט כמו חתול ולא מוציא מילה מפיו פרט למיאו.

כן, כמו המועמד לאוסקר "חלום של רובוט", גם הסרט הנוכחי לא כולל מילה אחת שאינה נהימת חיות לאורך 84 דקותיו, והוא מצליח לרתק למרבית אורכו. העלילה עוקבת אחר חתול שחור שנאלץ לעזוב את ביתו ביער בשל שיטפון בעולם שבו אין יותר בני אדם ועולה על סירה אליה מצטרפות חיות ממינים שונים ומשונים.

העלילה מלאה בהרפתקאות אבל גם מותירה מקום לקטעי טבע מדיטטיביים ומתאימה לכל המשפחה. אנימציית הסרט שנוצרה במנוע מחשב נראית לעיתים מרהיבה – במיוחד האיור המדויק של המים והטבע וגם של תנועות החיות, ולעיתים קצת כמו משחק מחשב בשלב הבטא שלו שנדרשת לו עוד עבודת השלמה. "עם הזרם", שהוצג בפסטיבל קאן וזכה בפרסי חבר השופטים וחביב הקהל בפסטיבל האנימציה אנסי, הוא אולי לא יצירה יוצאת דופן כפי שהיה רוצה להיות אך בהחלט מרשימה ומהנה. (אלעד שלו)

הקרנות נוספות: יום שלישי 23.7, 13:00, סינמטק 3. יום חמישי, 25.7, 17:00, לב סמדר.

סוחו

סרטן של הבמאיות המקסיקניות אסטריד רונדרו ופרננדה ואלאדז מגיע לירושלים לאחר שזכה בפרס הגדול של התחרות הבינלאומית בפסטיבל סאנדנס. כשצופים בו ניתן להבין מדוע מאחר והוא מצליח להפוך מה שיכול היה להיות עוד סיפור פשע והתבגרות בשכונת עוני במקסיקו, לסרט רגיש והומני על האפשרות להשתנות, הגורמים שמושכים אותנו אחורה והאנשים הטובים שמושיטים יד כשצריך אותה יותר מכל.

העלילה עוקבת אחר סוחו בן הארבע שאביו נרצח במסגרת מאבקי שליטה בקרטל סמים, שמעוניין לרצוח גם את הפעוט מחשש שינקום בעתיד. דודתו מחביאה אותו בבית נטוש ומגדלת אותו בעצמה. עם השנים סוחו הוא כבר נער, שבני דודיו מתקרבים לקרטל ומציעים גם לו עבודה שם. אך הוא אינו מעוניין ללכת בדרכו של אביו ומחפש דרך משלו במקסיקו סיטי שבה הוא רוצה להגשים את חלומו ולהפוך לכותב, ומסתייע במורה שמבחינה במצוקתו.

למרות שהסיפור שבמרכזו נשמע גדול מהחיים, רונדרו ואלאדז מעניקות לו טיפול שונה מהמצופה, כזה שלוקח אותנו למסע לא צפוי, כמו הדרך שבה סוחו בוחר לצעוד. לפעמים דמות המלאך הגואל נדמית טהורה מדי, ולפעמים הסרט קצת צועד במקום, אך ככל שנותנים לו זמן הוא מצליח לסחוף את הצופה בדרכו הנינוחה והבטוחה. תורמת לכך גם הופעתו של חואן חסוס ורלה בתפקיד הראשי, שמציג את הפגיעות והחוזקה של הגיבור הבלתי שגרתי הזה. (אלעד שלו)

הקרנות נוספות: יום ראשון 21.7, 13:30, לב סמדר. יום שישי 26.7, 16:00, סינמטק 1.

לכל הסרטים המשתתפים בפסטיבל ולרכישת כרטיסים >> לחצו כאן