סקירות פסטיבל ירושלים: חלב, התחת הזקן שלי, ווינר ועוד

כל מה שאנחנו מדמיינים כאור

הסרט ההודי הראשון מזה שנים רבות בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן זכה בפרס הגדול של חבר השופטים וגרף ביקורות נלהבות מהתקשורת הבינלאומית במהלך הפסטיבל, ובצדק רב. הבמאית/תסריטאית פיאל קפאדיה בסרט הקולנוע השני שלה מביאה אל המסך את סיפורן של שתי אחיות העובדות בבית חולים במומבאי. הן חולקות דירה קטנטנה. שגרת יומן נעה בין עבודה בבית חולים, בילוי עם מחזרים ושיחות בדירה. בעלה של פרבה חי בגרמניה ועובד במפעל. היא לא ראתה אותו שנים ולא התחתנה איתו מאהבה.

אנו הצעירה מקיימת רומן אהבים נוגע ללב עם בחור צעיר שהיא בטוחה שהוריה לא יקבלו בהבנה וינסו לשדך לה מישהו אחר ממעמד חברתי גבוה יותר ומשיוך דתי שונה. הן נוסעות לעיירת חוף עם חברה שלישית מעבודתם שסולקה מדירתה אחרי שחברת קבלן רכשה את הבניין כולו. על החוף בבית הקטן, כאשר הן משתחררות מהמוסכמות החברתיות ומהעיר הגדולה, החונקת ומאוד מזוהמת, הן יוכלו לראשונה באמת להיות הן עצמן בעיירה הקטנה בטבע הפראי.

מדובר ביצירה קטנה אך כל כך גדולה שמצליחה בעדינות אין קץ להשתחל עמוק אל תוך הלב של הצופים. כבר ראינו המון סרטים על נשים פשוטות שחולמות להגשים את עצמן. הסרט המיוחד הזה מצליח בדרכו הלירית לעשות זאת באופן הכי לא בנאלי, הכי צנוע והכי יפהפה שיכול להיות. על החוף, בפאב שבוהברמנית הלסבית מרקדת עם עצמה בתחושת חופשיות מעצימה וכאשר הגיבורות צופות אל האופק, אל התקווה, אנחנו יודעים שגם לנו הצופים יש סיכוי לעתיד קצת יותר טוב. סרט כל כך קטן אבל כל כך גדול.

הקרנות נוספות: יום שלישי 23.7, 19:15, לב סמדר. יום חמישי 25.7, 21:30, סינמטק 1. יום שישי 26.7, 10:45, סינמטק 1.

תוצרת אנגליה: הסרטים של פאואל ופרסבורגר

סרטו התיעודי הנפלא של דייוויד הינטון הוא חגיגה אמיתית לכל אוהבי הקולנוע הקלאסי. את הסרט מנחה האחד והיחיד, אולי המורה הטוב והנלהב ביותר לאמנות הקולנוע שקיים בעולם, מרטין סקורסזה. הפעם סקורסזה מפנה את הזרקור אל צמד הבמאים מייקל פאואל ואמריך פרסבורגר החתומים על סרטים בלתי נשכחים דוגמת "חייו ומותו של קולונל בלימפ", "הנעליים האדומות", "נרקיס שחור" ו"סיפורי הופמן". התוצאה היא יצירה שכל כולה שיר אהבה מרגש ליצירתם של השניים ומלווה אותם מראשית הקריירה עד לסופה.

אם אתם אוהבי קולנוע אמיתיים ולא הכרתם את סרטיהם לפני כן, אתם תידבקו בהתלהבות של סקורסזה ותרצו לגלות אותם. אם הכרתם את העשייה הקולנועית שלהם אתם תגלו רבדים וגוונים נוספים, כולל את סיפורם האישי של השניים, מילדותם שהשפיעה רבות על עשייתם הקולנועית עד מותם. מדובר בסרט מרגש, סוחף ומעדן אמיתי לאוהבי קולנוע. הקרנה נוספת: יום רביעי 24.7, 16:15, סינמטק 2.

התחת הזקן שלי

באופן מפתיע הקומדיה העצמאית הזאת מפסטיבל סאנדנס, שביימה מייגן פארק, היא הפתעה שלא רק מצליחה להצחיק ללא הפסקה אלא גם לרגש. זה הקיץ האחרון של אליוט לפני שהיא עוזבת את החווה המשפחתית ויוצאת ללמוד בטורונטו. את אחד הלילות היא מבלה עם שתיים מחברותיה הקרובות, לוקחת פטריית הזיה והטריפ מזמן לה פגישה עם בת דמותה המבוגרת שבאה לתת לה כמה עצות ומתעקשת על דבר אחד בלבד: אל תתאהבי בבחור בשם צ'אד.

הבחור צ'אד יופיע כעבור כמה ימים בחווה המשפחתית ויסתבר שהוא מגיע לגלות את השורשים שלו שהחלו לפני דורות בעיירה קטנה ופסטורלית. צ'אד הוא באמת בחור מקסים. אליוט בטוחה שהיא לסבית ומנהלת רומן עם מוכרת בבית קפה מקומי. אם עד הרגע הזה לא היו לה רגשות כלפי גברים או צורך לשכב עם אחד, היא לפתע מגלה שצ'אד הוא פשוט צ'ארמר אמיתי שמקסים אותה והשניים מפתחים סיפור אהבה. אליוט הצעירה לא מבינה למה אליוט המבוגרת לא רוצה שהיא תמשיך ברומן.

מייזי סטלה כאליוט הצעירה מקסימה ומחזיקה את הסרט, פרסי היינס־וייט כצ'אד באמת מקסים וקל להתאהב בבחור בעל הלב הטוב. אוברי פלאזה בתפקיד משנה כאליוט המבוגרת מספקת הופעה צנועה יחסית לאסופת הדמויות הצבעוניות שהיא מורגלת לגלם ופרסמה אותה. התוצאה מחממת את הלב, מצחיקה ומרגשת. זה כל כך הרבה בתקופה האפלה שאנחנו חיים בה.

הקרנות נוספות: יום רביעי 24.7, 14:45, סינמטק 1. יום שבת 27.7, 17:45, סינמטק 1.

חלב

סרטה החדש של הבמאית/תסריטאית/עורכת מאיה קניג. אחרי "אורחים לרגע" הנפלא היא חוזרת עם סרט אפילו יותר מופלא וגם הרבה יותר מהודק קולנועית למרות שמדובר ביצירת מדע בדיוני קצת דיסטופית, שאיכשהו מתקיימת במציאות הנוכחית של ישראל. המוזיקאית הילה רוח, המתגלה גם כשחקנית מוכשרת במיוחד, מגלמת את טאלה, אם צעירה שבאופן נואש להיחלץ ממצוקתה הכלכלית מתחילה לעבוד ב"שביל החלב" - מפעל ששואב חלב מאימהות צעירות ונטולות אמצעים.

בדרך מפתיעה ולא מתוכננת טאלה תפגוש את אחת האמהות הצורכות את החלב של "שביל החלב" והסיטואציה תהפוך לאבסורדית עוד יותר כאשר אותה אם תבקש מטאלה לספק לתינוק שלה חלב באופן ישיר. מדובר בדרמה רגישה אך מאוד מצחיקה על אימהות ובעיקר על החששות של להיות אם בעולם העכשווי והלא יציב שאנחנו חיים בו. הקהל בפסטיבל מחא כפיים בהתרגשות ואני יכול להעיד שהתוצאה הצחיקה וריגשה אותי והמוזיקה המקורית של רוח מקסימה.

הסרט ניחן בצוות שחקניות מעולה. את האם הצפונבונית מגלמת הדס ירון המעולה. טלי שרון מגלמת את מנהלת המפעל, וסמירה סרייה ומעיין תורג‘מן את החברות שלה במפעל. סימור דניאל מגלמת את החברה החרדית שושנה. יש לסרט הזה סיכוי להיות "אפס ביחסי אנוש" של תקופתנו אם יחסי הציבור יידעו לנצל את קהל הנשים הגדול שהן אימהות. אולי הפעם הן ירצו לראות קומדיה מצחיקה ונוגעת ללב על החרדה של להיות אמא ואיך מתמודדים איתה.

ווינר

בימים אלו מציג בבתי הקולנוע הסרט "ריאליטי" שביימה המחזאית/תסריטאית/במאית טינה סאטר בכיכובה של סידני סוויני. הסרט ההוא הוקרן בפסטיבל סאנדנס וברלין ועורר עניין רב בשל האופן שבו הוא עשוי. הוא מבוסס על פרוטוקול החקירה של ריאליטי ווינר, הסוכנת שהדליפה לתקשורת את המסמכים על כך שרוסיה התערבה בבחירות בארה"ב. מדובר ביצירה רבת עוצמה, קלסטרופובית וחמורת סבר אך בעלת הומור שחור סאטירי דק.

חלפה שנה וכבר צץ לו סרט חדש, הפעם של הבמאית סוזנה פוגל עם השחקנית העולה אמיליה ג'ונס (הזכורה מהסרט זוכה האוסקר, "קודה"). הפעם מדובר בסוג של סרט התבגרות ופיתוח זהות עצמית בעל ניחוח קומי המודע לעצמו יתר על המידה. הסרט מלווה את ריאליטי ווינר מילדותה ונעוריה, המשיכה שלה לשפות ערביות, הסיבה מדוע התגייסה לצבא ואיך פיתחה את המודעות הפוליטית והחברתית שלה.

התוצאה היא קולנוע קונבנציונלי הנעזר יתר על המידה ב-voice over בשביל הערות עוקצניות של הגיבורה המתגלה כאדם לא מעניין שנקלע לסיטואציה מורכבת, וגם זה עשוי בצורה לא מעניינת מבחינה אומנותית. אולי הסרט ידבר אל קהל ההמונים הרחב שלא מכיר עדיין את הסיפור של אשת המודיעין שרצתה לחלוק את האמת עם העם האמריקאי ושילמה על כך מחיר כבד. לחובבי הקולנוע האיכותי שנחשפו כבר לסרט "ריאליטי" בפסטיבל ירושלים לפני שנה ועכשיו בבתי הקולנוע - הסרט הזה מיותר למדי.

הקרנה נוספת: היום (שני 22.7), 16:30, סינמטק 1.

• בנוסף אני מצטרף בחום להמלצתו של אלעד שלו לסרט המקסיקני "סוחו" שהוא בעיניי יצירה נפלאה על גאולה.

לכל הסרטים המשתתפים בפסטיבל ולרכישת כרטיסים >> לחצו כאן. לכל הכתבות מפסטיבל ירושלים 2024>> לחצו כאן