רצנו בשדות של הקיבוץ והיה כיף, ב-7.10 אנשים רצו שם על חייהם

"רצנו בשדות של הקיבוץ והיה כיף, ב-7.10 אנשים רצו שם על חייהם"

שלח לחבר הוסף תגובה

כשהשחקן תמיר גינזבורג הצטלם לסרטה של קרן נחמד "כיסופים", המתרחש בקיבוץ בעוטף עזה, האווירה עוד הייתה פסטורלית. חודשים אחרי, ה-7.10 התרחש והסרט, שמוקרן כעת לקולנוע, קיבל ממד נוסף ובלתי צפוי. בראיון הוא מספר על התחושות שעולות בצפייה בסרט כיום, הייאוש מהמצב והתפקיד הבא - כמדובב של מגהטרון בסרט האנימציה של הרובוטריקים

בישראל טרום ה-7.10, הקיבוץ סימן עבור הקולנוע הישראלי בין היתר מפלט מהעיר הסואנת, שמש משתקפת בבריכה, חדר אוכל מיושן, התבגרות חלוצית ואידיאולוגיה ציונית שנשכחה מהעולם. "כיסופים", סרט הביכורים של קרן נחמד, שמוצג כעת בבתי הקולנוע ומבוסס על סיפורים ששמעה מאביה בעברו חבר גרעין הנח"ל בקיבוץ, נפתח בדיוק בדימוי שכזה: 7 חברים צעירים יושבים ומשתזפים על שפת הבריכה.

"כיסופים" עוסק באותם שבעה חברי גרעין הנח"ל בקיבוץ כיסופים המוצגים לנו בפתיחה: אלי הנערצת (סוול אריאל אור, "מלכת היופי של ירושלים"), רון (עפר גרינברג) ויואב (יהונתן וילוז'ני), אודי לוחם השלום (אדם גבאי, "המפקדת"), מיכאלה החופשיה (מילי עשת, "סובייצקה"), הילה ה'טומבוי' (ליר כץ, "המפקדת") ושושן קל הדעת (ארז עובד). השנה היא 1977, והימים הם ימי טרום הסכם השלום עם מצרים, כשהחשש ממלחמה נוספת עדיין באוויר. השבעה מנסים לג'נגל בין חיי האהבה שלהם, פצעי מלחמת יום כיפור שעדיין צצים, קבוצת מתנדבות גרמניות שמגיעה ומשנה את יחסי הכוחות בין הבנים והבנות והעתיד הפחות ורוד שמחכה להם בחוץ.

בסרט מגלם תמיר גינזבורג בן ה-31 את החייל המתנשא, הבטוח והחזק שמנהל קשר רומנטי עם אחת מחברות הקיבוץ, תפקיד שמתכתב עם תפקידים שגילם בעבר בסדרות. "אני אוהב את הדמות. אני משדר משהו מתוק מדי, וכדוש אתה קשוח וזה הרבה יותר כיף", הוא משתף.

הסרט צולם בתוך הקיבוץ שגם עבר את הטבח ב-7.10 – איזה רגשות הצפייה בסרט כיום מעוררת בך?

"יש סצנה שאנחנו רצים אחרי הדורבן שהיה הכי כיף לצלם אותה. רצנו בשדות וצילמו אותנו עם רחפן קטן ואני זוכר שאחר כך ראיתי שבאותם שדות אנשים רצו על חייהם. זה פחד אלוהים. זה תמיד שם ברקע: הסכסוך והאלימות והחרא שאנחנו עוברים וזה נורא".

(תמיר גינזבורג. צילום: חיים קמחי)

מבחינת הרזומה של השחקן נראה כי הוא נותב מגיל צעיר לעולם המשחק. למד בבית הספר לאמנויות, לאחר מכן תיכון תלמה ילין, תיאטרון צה"ל ולאחר מכן לימודי משחק ב'ניסן נתיב'. "כנראה שם היה לי הכי טוב. הייתי ילד רזה וביישן וחנון – הייתי משחק במחשב כל היום וכל הזמן. מאוד אהבתי את התשומת לב ואת המחיאות כפיים", הוא מסביר.

פניו של תמיר הופיעו לא מעט על מסך הטלוויזיה. הוא הופיע בסדרת הילדים המצליחה "החממה", בסדרה "ביום שהאדמה רעדה" ולאחרונה בסדרה "מלכת היופי של ירושלים" שנקנתה על ידי נטפליקס. גם בתיאטרון הוא הופיע בגשר ("האם") וממשיך להופיע בתיאטרון המדיטק ('האריה שבפנים') ואולי תזהו את קולו מדיבובי סרטי האנימציה ("לשיר 2", "קונג פו פנדה: אביר הדרקון") אך הרזומה הקולנועי של תמיר יותר מצומצם. הוא שיחק בעברו תפקיד גאה בסרטים "15 שנה" לצד אודי פרסי ועודד לאופולד ובסרט "סאבלט" לצד ניב ניסים, וכעת עם עליית הסרט "כיסופים" של קרן נחמד, שמבוסס על סיפור אמיתי שקרה בקיבוץ בעבר, הוא זוכה להזדמנות הגדולה. בזמן הצילומים היה תמיר חולה בדלקת ריאות, במקום שזה יהרוס את הצילומים, אצל תמיד זה דווקא עזר להיכנס לדמות. "היה לי נורא וממש קיוויתי שזה יעבור. לקחתי אנטיביוטיקה ואיכשהו הצלחתי לעבוד על עצמי שאני סבבה כשצילמנו את זה. אבל זה איכשהו הכניס אותי לדמות בקטע ששאר הדמויות היו מאוד מגובשות, מאוד חבורה ואני הייתי האוטסיידר שבא ומקנא בכימיה ובכיף שלהם", הוא משתף.

איך היה לעבוד עם קרן נחמד?

"איזה מוכשרת היא, מדהימה. אני בחור לחוץ ומרגיש שמשחק הכי טוב בסט ששמחים שאני בו, שמבסוטים ממני, וקרן נתנה לי את התחושה הזאת. היא הייתה כל כך מקצועית וכל כך בגובה העיניים והרגשתי מיד משוחרר איתה. היה לי אחלה חיבור איתה, הלוואי שהיא תעשה עוד המון סרטים. לא עם כל במאי יש לי את החופשיות הזאת להבין איך ומה טוב ומה לא טוב כמו שהיה לי איתה".

הסרט מנסה להראות שלום ופסטורליות אבל אחרי ה-7 באוקטובר אתה באמת חושב שזה יכול להתקיים?

אני מיואש – אין ספק שהמצב חמור ונוראי ואנחנו סוחבים על עצמנו טראומה נוראית כבר תשעה חודשים. הלוואי. אני במצב פסימי אבל אסור לאבד תקווה שהחטופים יחזרו ושהעקורים יחזור לבתים שלהם. המצב חרא אבל אני מקווה שנלמד מזה ושנמצא את הסוף לסכסוך המחריד והמזעזע הזה. זה חייב להסתיים המצב הזה – הלוואי שיהיה שלום ופסטורליה. לא יודע איך אבל זה צריך להיות מתישהו. אנחנו לא יכולים לחיות על החרב שלנו עד קצה העולם, עד הנצח. פשוט קטונתי, המצב נוראי ומייאש. אני לא יותר מדי סומך על הפוליטיקאים שלנו, הכל מייאש".

במקביל לג'ינגולים הרגילים בין העבודות השונות בקולנוע ובטלוויזיה, משחק גינזבורג בהצגת הילדים החדשה של תאטרון המדיטק 'האריה שבפנים': "זה מחזיר את התמימות וקצת אמונה באנשים וזה מאוד נחמד להופיע מול ילדים – הם הקהל הכי טוב", גיזנבורג גם מגלם שוב את תפקיד הנבל בהצגה "לא סוף העולם" לצד מעין בלום, אברהם סלקטר ומעין קילצב'סקי. "זו הצגה שמוגדרת פנטזיה רומנטית וזה לחלוטין מה שזה. הצגה קצת סוריאליסטית ומהממת", הוא מסביר. בהצגה מגלם תמיר את האקס של הדמות הראשית, אדם שמאמין שהעולם שטוח ופותח ערוץ יוטיוב. הוא מתמנה לשר המדע של ישראל ובוחן מה זה אמת והאם אהבה זה משהו שקיים כמו אמת או שאמת לא קיימת.

בקרוב נשמע אותו קולו של תמיר בסרט האנימציה החדש של הרובוטריקים - "רובוטריקים: ההתחלה". "אני מת על רובוטריקים ואני מדבב את מגהטרון שזה חלום חלום קטן שהתגשם", הוא מציין בהתלהבות. ובמקביל לכל עיסוקיו הוא מלמד קורס יסודות אלתור לחובבנים, סדנה שנותנת לו צבע חדש לחיים. "זו סדנה על יצירתיות, ביטחון עצמי, עבודת צוות. זה אחד הפרויקטים שאני מאוד אוהב".

זה כיף שאתה מרגיש שאתה עוזר לאנשים.

"זו קלישאה אבל אני ממש מתמלא מזה. יש לי מישהי בגילי שעברה שבץ, אירוע מוחי, והיה לה קשה לשלוף מילים והייתה מדברת לאט. והיא באה במיוחד לקורס והשתפרה פלאים – היא הייתה מדהימה ושלפה בדיחות. בהתחלה הייתי בחרדות מזה וממתי מפחד: 'מי אני שאגיד להם' וככל שהקורסים התקדמו, אני בטוח בעצמי ובשיטה ומאוד מבסוט מהתוצאות ומהאנשים שמשתפרים ואוהבים את עצמם יותר".

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

מיכל ליבר רונן - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות