בניגוד לסרטי אקשן אחרים, "שליחות קטלנית 3", נותן לקהל תמורה מלאה לכספו. אין בסרט יומרות פילוסופיות, או אפקטים שדרך עשייתם נשמרה כמו סוד צבאי שיכול לגרום למפלה של אומה. מה שיש אלו אסופה של קטעי האקשן המדהימים שתראו השנה בקולנוע, הומור עצמי בריא, וחלק שלישי שלא מבייש את עצמו. לפני כמה שנים, לאחר משא ומתן מתמשך, רכשה חברת האחים וורנר את הזכויות על הפקת סרט שלישי בסדרה. ההחלטה להפיק חלק שלישי, ולשלם לשוורצנגר 30 מיליון דולרים לא הייתה קלה. מייד קמו מאות מעריצים שטענו כי חלק שלישי רק יהרוס את הסרטים שהפכו מזמן לאבן דרך בתולדות הקולנוע המדע בדיוני. שווארצנגר אמר כי יחזור לגלם את דמות הרובוט רק עם ג'יימס קמרון יביים. קמרון נסוג מהפרוייקט וההפקה חיפשה במאי מחליף.הבחירה, המאוד מוצלחת, נפלה על ג'ונתן מוסטאו, במאי שלזכותו שני סרטים בלבד. "פריצת דרך", סרט אקשן דל תקציב עם קורט ראסל. וסרט המלחמה "צוללת U-571". בשני הסרטים התגלה מוסטאו כאחד מבימאי האקשן הטובים שיש היום, אם לא הטוב שבהם. הוא ניחן בחוש קצב נדיר ויודע בדיוק איך לעבוד על הצופה. הוא בונה מתח בצורה נהדרת ולמרות הסצנות המרהיבות אין הרגשה של מגלומניות. כמו כן מוסטאו הוא במאי שחקנים לא רע. הוא לא איש של אפקטים, ואכן קשה לאמר שיש בסרט אפקטים שלא נראו קודם, עובדה זו היא רק לטובתו של הסרט שלא נשען על אפקטים אלא על קטעי מתח ומרדפים עוצרי נשימה. לא נגזים אם נאמר כי האפקט המדהים ביותר שיש בסרט הוא גופו השרירי של שווארצנגר שבגיל 56 נראה כפי שהיה בן 36.
למרות שהסרט לא נשען על יכולת המשחק של השחקנים (קלייר דיינס בעיקר צורחת וניק סטאהל בעיקר מנסה להבין איפה הוא נמצא כל הזמן), כל אחד מהמעורבים בסרט נותן הופעה אמינה שמצליחה ליצור הזדהות עם הצופה. ייחודו הגדול של הסרט הוא בחוש ההומור שיש בו. ואכן בעוד שני החלקים הראשונים בסדרה היו מאוד רציניים, אפלים, אפוקליפטיים. החלק השלישי מתגלה גם כקומדיה לא רעה בכלל, ואנו מציינים זאת לטובה. הסרט מודע מאוד לעצמו והתסריטאי מצליח לצחוק על שני הסרטים הקודמים בסדרה וגם על דמותו הקולנועית של שוואצנגר. חייבים לאמר מילה טובה על קריסטינה לוקאן, הנמסיס של שווארצנגר בסרט. היא בוודאי תיכנס לרשימת הפאם פאטל הגדולות של הקולנוע. כי היא בהחלט אישה והיא ממש קטלנית. לביקורת המלאה גשו לאגף הביקורות שלנו או כנסו לדף של הסרט.