Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מעבר לים

בובי דארין נולד ברובע הברונקס בניו-יורק בשנת 1936 תחת השם וולדן רוברט קאסוטו. הוא נפטר בשנת 1973 בזמן ניתוח לב פתוח. הוא היה זמר מצליח, שחקן קולנוע פופולארי, והלך לעולמו בגיל 37 הצעיר. היה לו סיפור חיים ממוצע לחלוטין, נישואיו לשחקנית סנדרה די לא היו מסעירים במיוחד והריבים שלהם נבעו מהקריירות שלהם שהתנגשו זה בזו. למזלו של אתו דארין יש לו מעריץ מאוד גדול בשם קווין ספייסי שהצליח לגייס 24 מיליון דולר לעשות סרט על חייו (והכניס רק 6 מיליון).

קווין ספייסי, אחד השחקנים האמריקאים הנחשבים, אוחז בשני פסלוני אוסקר, מנהל קריירה מצליחה גם על המסך הגדול וגם על הבמה. הוא נולד ב 26 ביולי בשנת 1959, בניו ג'רסי. הוא בן 46 אבל נראה לפחות בן חמישים. הרבה אנחנו לא יודעים על חייו הפרטיים כי ספייסי מסרב לחשוף אותם בפומבי. הוא טוען שככול שאנחנו יודעים פחות עליו כשחקן כך אנחנו נאמין יותר לעבודה שלו על המסך. בקיצור אם משהו ירצה לעשות עליו סרט קולנוע בעתיד הוא יצטרך לעשות תחקיר מאוד רציני.

או שספייסי מעריץ גדול של דארין או שהוא חולה בשיגעון גדלות (ואולי הוא שניהם) אבל הוא בחר ללהק את עצמו בתפקיד דארין ובכך עשה טעות גדולה מאוד, כי הליהוק בלתי אמין. נכון שספייסי מתגלה כזמר מוכשר, רקדן נהדר וכבמאי שמסוגל לקחת סיפור חיים הוליוודי די רגיל ולא מסעיר וליצור ממנו סרט מבדר, קולח ונטול חשיבות באורך 118 דקות אבל עדיין הליהוק הוא בעייתי ולעיתים מקומם.

ספייסי, עם כל הכבוד לרזומה ויש כבוד, פשע נגד דארין בצורה בלתי מכוונת. הוא לא רק לוקח את סיפור חייו ומציג אותו לראווה על המסך הגדול (דבר שספייסי כשחקן השומר על פרטיותו בצורה קנאית לא היה מעוניין שיעשו לו), הוא גם מלהק את עצמו בתפקיד הראשי ותחת איפור מגוחך הוא חושב שלא יבחינו שהוא כבר לא בן עשרים. נכון שיש קצת דמיון בין תווי הפנים של דארין לאלו של ספייסי אבל אם כל הכבוד לאמונה של ספייסי בקשר לכך שאם אנחנו לא נדע על חייו כך נוכל להאמין יותר לדמות שלו, גיל קשה מאוד להסתיר, במיוחד שדי ברור לנו מניסיון עבר שנער צעיר או בחור בן עשרים הוא לא.בנוסף לכך סיפור חייו של דארין לא מעניין מספיק. אז הרופא אמר שהוא לא ישרוד עד גיל 15, הוא מגלה לקראת סוף חייו שאמא שלו זו בעצם אחותו, אז אשתו שחקנית הקולנוע רוצה להמשיך לעשות סרטים בזמן שהוא מופיע ברחבי העולם, אז מה? אף אחד מאותם מצבים לא חריג כאשר בוחנים ביוגרפיות של זמרים ושחקנים אחרים ולא נראה שיש לספייסי משהו חדש להגיד על אמריקה, הוליווד או דארין עצמו.

מה שכן עובר בהצלחה בסרט הוא הרעיון הנצחי שהמוסיקה (והיצירה בכלל) משאירה חותם לנצח. ואכן רוחו של בובי דארין ממשיכה לחיות בשירים שלו. הסרט מצליח לעורר עניין בזכות השירים שהוא ביצע כמו: Dream Lover, Mack The Knife, Beyond the Sea ועוד רבים וטובים. ספייסי וחבריו מעוררים לתחייה את המורשת הנשכחת שדארין השאיר לנו כזמר ויוצר בעזרת השירים שלו. למזלנו השירים מבוצעים בצורה מרשימה על ידי ספייסי והכראוגרפיה מצולמת וערוכה היטב.

אז מה יש לנו בסופו של דבר, קווין ספייסי שנותן את הנשמה ולא מתאים לתפקיד. צוות שחקני משנה מעולה כגון: ג'ון גודמן, בוב הוסקינס, ברנדה בלת'ין, גרטה סקאצי וקיית בוסוורת. והמון אהבה, כסף ודמעות שספייסי השקיע בפרויקט הכושל הזה. עוד נקבל היא תזכורת מרה שלפעמים מרוב אהבה לדמות נערצת אנחנו לא שמים לב שאותה דמות אולי מאוד יפה או מוכשרת אבל במציאות היא די משעממת ואפרורית. זה בדיוק הסיפור של בוב דארין, מה שלא מפריע לשבת אחה"צ באולם במוזיאון ת"א ולצפות בשחקנים נפלאים שרים ורוקדים לצלילי יצירתו.

לחצו על התמונה של קווין ספייסי כדי לראות אותו וקייט בוסוורת' בסצינה מהסרט.