השתיקה שחצתה את הגבול, ראיון עם יוצרי הכלה הסורית

זוכרים את יום החתונה שלכם? הלחץ, ההתרגשות, הפחד. דמיינו שזהו גם יום הפרידה מהמשפחה. לעולם לא תראו אותם שוב וכך, היום המאושר בחייכם הופך ליום העצוב ביותר. בסרט "הכלה הסורית", שיצא לפני כמה ימים ב- DVD, מונה נפרדת ממשפחתה כדי להתאחד עם חתן סורי מעבר לגבול. מונה שותקת וסוהא אומרת: "גבולות תמיד צריכים לחצות". הכתבה הזו מוקדשת לכל מי שהצליח לחצות גבול ולכל אלו שעדיין מנסים.

"הכלה הסורית", סרטו עטור הפרסים של הבמאי ערן ריקליס, מביא לנו את יום חתונתה של מונה (קלרה ח'ורי), בחורה דרוזית ממג'דל שמס שמתחתנת עם בן משפחה מהצד הסורי. ברגע שתעבור את גבול ישראל-סוריה היא תהפוך לאזרחית סורית ולא תוכל לפגוש את משפחתה לעולם. תופעה בלתי נתפסת זו היא מנת חלקן של נשים דרוזיות, שנידונות לחיי נישואין חסרי שוויון, כבולות לחברה שמרנית שעוצרת בעדן מלהגשים את עצמן.

אבי הכלה (מכרם ח'ורי) הוא פעיל פוליטי שהשתחרר מהכלא ונמצא תחת כוונת של קצין משטרה (אורי גבריאל). אח אחד רודף שמלות שרמנטי ואח שני התחתן עם רוסיה ובכך גזר על עצמו נידוי חברתי. אמל (היאם עבאס) אחותה של מונה, עומדת במרכז הסיפור ומגלמת אישה מודרנית, העומדת על זכותה להגשים את עצמה למרות האילוצים החברתיים. יום חתונתה של מונה הוא גם יום עלייתו לשלטון של בשאר אל אסד ובכפר נערכת הפגנה. צלם חתונות יהודי (אלון דהן) מתעד את היום העצוב בחייה ואת הדרמה המשפחתית. "אהבה זה כמו אבטיח. לא יודעים מה יש בפנים עד שפותחים אותו", הוא אומר למונה.האישה שמאחורי מונה, קלרה ח'ורי, והאישה שמאחורי התסריט, סוהא עראף, שיתפו איתי פעולה בראיון מלב אל לב. קלרה ח'ורי, בוגרת בית צבי, מגיעה אלינו מהתיאטרון. בסרטה הקודם היא גילמה בחורה פלשתינאית שמחפשת חתן ("חתונתה של ראנה") ועכשיו נכנסה בשנית לנעליים של הכלה. סוהא עראף בעלת נסיון עשיר בעולם הטלוויזיה, במאית ותסריטאית שזהו תסריט הביכורים שלה.

"שתיקה זועקת" - אומרת סוהא.
שתיקתה של הכלה מונה (קלרה ח'ורי) לאורך הסרט היא מעיקה, לפרקים מעוררת מחשבה, לפרקים מרגשת עד דמעות.

סוהא, למה מונה שותקת לאורך הסרט?
"היא לאורך כל הסרט בהלם כזה. היא מתחתנת ולא מצליחה לעכל את זה שזהו, זה היום האחרון שהיא רואה את כל המשפחה שלה. זהו יום חתונתה ובמקום שהפוקוס יהיה עליה קורים הרבה דברים", מסבירה סוהא. "היא מבוהלת ומפוחדת מהעתיד שלה, מהגורל שלה... אבל בעצם, היא מצליחה לחצות את הגבול. זאת האמירה של הסרט, שגבולות תמיד צריכים לחצות... וגבול הוא לא רק פוליטי. הוא חברתי, רגשי."

קלרה, מה יותר קל: לדבר או לשתוק?
"את האמת? התרגלתי לשתיקה", משיבה קלרה. הקול שלה חם ומלטף. לתשובה הזו לא ציפיתי ואנחנו מתפוצצות מצחוק. "יותר קשה לשתוק. את צריכה למלא את החלל בפנים שלך ובהבעות שלך וברגש שיוצא לך מהעיניים."

מה חיבר אותך כל כך טוב לדמות של מונה?
"כשקיבלתי את התסריט וקראתי אותו פעם ראשונה היו לי קצת חששות." מודה קלרה. היא מספרת לי כמה קשה היה להיכנס לנעליה של דמות שאין לה טקסט. קלרה הגיעה לפיתרון מקורי: "לקחתי כל סצנה ועשיתי לה מונולוג פנימי וכתבתי מה המחשבות שלה במשך כל הסרט. עשיתי לזה ציור כזה עם גרף של מתי היא מרגישה טוב ומתי לא", מגלה לי קלרה במבוכה, "משהו קצת ילדותי". בשלב זה אני נשבית בקסמיה. סוהא משבחת את משחקה של קלרה: "היא שחקנית מעולה - היא קורעת מסך. יש לה פרצוף שמדבר. לקלרה יש עיניים מדהימות ויופי פראי."

קלרה, מה היתה הסצנה הכי קשה?
"הסצנה עם אבא שלי (השחקן מכרם ח'ורי, אביה של קלרה בחיים, שמשחק את אביה של מונה בסרט) , כשהשוטר בא לקחת אותו ואז הוא בא להיפרד ממני. כל הרגש מתנפץ שם. כל כך פחדתי לפני הצילומים איך אני אעשה את זה. היה לי בלבול: שחקן – אבא. הייתי כל כך לחוצה ואבא שלי אמר לי: "אל תדאגי, just be there."

זוהי סצנה מאוד טעונה בה יחסיה של מונה עם אביה מגיעים לשיא והיא בוכה. לצורך צילומי הסצנה קלרה נאלצה לבכות פעם אחר פעם. "כל פעם הסתכלתי על העיניים של אבא שלי וזה פשוט יצא. היה מרגש וקשה כי את מוציאה את הקרביים. זה היה מיקס של רגשות." אני מנסה לרדת לעומקם של רגשותיה. "אהה, זה סוד". אומרת קלרה בביישנות. "לקחתי משהו מאוד אישי".

ביום שישי, עינת תמשיך לנסות לגלות חלק מסודות העשייה של "הכלה הסורית", הסרט שהצליח בקופות ובימים אלו ניתן למצוא בחנויות הוידיאו.

לחצו על התמונה הקטנה כדי לראות את משתתפי הסרט.