פרא: ביקורת סרט

הסרט "פרא" נעשה מנקודת מבט של זבוב על הקיר, של צופה מקרוב, שלא רוצה להפריע. נקודת מבט כמעט אובייקטיבית, דבר שהוא די נדיר בקולנוע של היום. אנחנו הצופים רוצים להזדהות עם הגיבור, להישאב לתוך סיפור חיים מעניין, לדעת כמה שיותר על האישיות העמוקה של הדמויות שמולנו. והנה, כאן, המקרה הוא שונה, זוהי אינה המצלמה אשר מספרת את הסיפור, גם לא הדמויות האנושיות, אלא הלא אנושיות. זהו סרט בו בעלי החיים הם הגיבורים. בשונה מרוב הסרטים על בעלי החיים, שמנסים להשליך תכונות אנושיות עליהם ולהפוך אותם לבעלי אישיות, "פרא" פשוט מסתכל על יצורים אלה כמו שהם. את מלאכת הניתוח הוא נותן לאלה שבאמת מבינים בזה, לווטרינרים.

הסרט הוקרן בפסטיבל דוקאביב האחרון (שהיה מצוין למדי וגדוש כמו תמיד בסרטים דוקומנטריים מרהיבים), במאי האחרון. "פרא" נוצר על ידי דנאל אל פלג, שזהו סרט הביכורים שלה ובשיתוף עם אוריאל סיני, צלם עיתונות ותיק. יחד הם משלבים כוחות בכדי ליצור יצירה נוגעת, המספרת על בית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן. כך הסרט עובר בין סצנות שונות בהן מתוארים ניתוחים וניסיונות להצלת בעלי החיים. זוהי הזדמנות לראות את הדילמות איתם מתמודדים הווטרינרים של המקום, ומצד שני להבין כי כל עבודת רפואה באשר היא מלווה ברגש ובלבטים.

[*]

לקראת אמצע הסרט, מתרחשת סצנה, בה ישנו ניסיון לנתח איילה ולהציל את רגלה השבורה, כאשר דבר זה מתברר כבלתי אפשרי, אחד הרופאים מבקש להמית את האיילה, בעוד שרופאה אחרת אומרת כי היא מתקשה לעשות כך כי יש לה רגש כלפי החיה. סצנה זו מתארת בעצם את כל הסרט, מראה את החוכמה של יוצריו - היכולת לשבת בצד ולתת לדמויות פשוט להתבטא, כמעט להתפרק. לא קיימת כאן אידאולוגיה, אלא פשוט חיבור בלתי נמנע בין שני יצורים חיים, והרי בעידן של היום החיבור של בני האדם לבעלי החיים הפך כבר מזמן לבלתי נמנע. חשבו על הכלב שלידכם, על החתול שנתקלתם בו ברחוב והתכופפתם ללטף, על אלפי הסרטונים שרצים ברשת, נגד התעללות בחיות בר. כולנו צריכים לדאוג לבעלי החיים, אנחנו אלה שאחראים על גורלם. במילים אחרות כל אחד מאתנו יכול לשים עצמו בנקודת המבט של הווטרינר.

זהו סרט שחשוב לראות, טקסט קולנועי בעל מסר אוניברסלי על מוסר. הוא אינו מדהים מבחינה ויזואלית או מביא מורכבות אידיאולוגיות מסוימת, אך זהו גם הקסם שלו. הפשטות שבו נותנת לרגעים המתוארים בו להפוך לאמיתיים, לקרובים. הסרט מוצג כעת בסינמטקים ברחבי הארץ ואני ממליץ מאוד לראות אותו בבתי הקולנוע. הוא אכן סרט קצר, שעה באורכו, אך זוהי שעה בה אנו מתנתקים מהסביבה הקרובה, העירונית, המוכרת לנו ונכנסים לעולם של בעלי החיים, יצורים שכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מן החיים שלנו ולמעשה תמיד היו שם, אפילו לפנינו.

לוח הקרנות: רביעי 15/8, 21:30, סינמטק תל אביב, חמישי 16/8, 18:30, סינמטק תל אביב, שישי 17/8, 13:00 סינמטק תל אביב, שבת 18/8, 14:30, סינמטק תל אביב, שלישי 21/8, 19:00, סינמטק תל אביב, רביעי 22/8, 19:00, סינמטק חיפה, חמישי 23/8, 21:30, סימטק ירושלים, שישי 24/8, 14:00, סינמטק תל אביב, שבת 25/8, 13:00, סינמטק תל אביב, שלישי 28/8, 20:30, סינמטק ירושלים, רביעי 5/9, 19:30, סינמטק הרצליה, ראשון 16/9, 20:30, בית גבריאל