אז מה רואים בפסטיבל אייקון TLV?

מאת: יאיר הוכנר

אייקון TLV - הפסטיבל הבינלאומי למדע בדיוני ופנטסיה, חוגג 14 שנה עם תוכנית עשירה במיוחד של יצירות קולנועיות עשירות, צעירות ובעיקר מגניבות על המסך הגדול. זוהי הזדמנות טובה להגיע לסינמטק תל אביב ולהנות מפסטיבל סרטים מפתיע ועדכני, ומקולנוע שלא תוכלו למצוא בפסטיבלים אחרים.

סרט הפתיחה, שיפתח את הפסטיבל ביום שבת ה- 25 בספטמבר, הוא אולי אחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו בשנה החולפת, אני כמובן מתכוון לקומדיה הרומנטית, "סקוט פילגרים נגד העולם" או בשמו העברי הלא תקני שהודבק על ידי גלובוס גרופ, "האקסים של החברה שלי". מדובר בסרטו הראשון של הבמאי הבריטי אדגר רייט שמגיע לבתי הקולנוע בישראל. רייט אחראי על שתיים מהקומדיות המבריקות והמצחיקות של השנים האחרונות: Shaun of the Dead שכאשר יצא בדי וי די בארץ זכה לעברות "מת על המתים" ו Hot Fuzz שעוברת ל"שוטרים לוהטים".

[*]

בסרטו החדש, "סקוט פילגרים נגד העולם" הוא מתעלה על עצמו ומצליח ליצור לא רק קומדיה קורעת במיוחד, אלא גם סרט רומנטי ומתוק להפליא המבוסס על סדרה של נובלות גראפיות המוכרת בעיקר למביני עניין. הסרט מושפע מבחינה ויזואלית ממשחקי מחשב וקומיקס באופן טוטאלי וניתן להגדירו אולי כסרט הקומיקס הראשון שגם מצליח להתנהל כמו קומיקס.

מייקל סרה ("סופרבאד") הוא סקוט פילגרים, חנון טיפוסי אשר מתאהב בנערה מוזרה. הנערה נענית לחיזוריו, אולם לפני שהם יוכלו לממש את אהבתם על סקוט להילחם ולנצח את שבעת האקסים שלה. עוד משתתפים: ברנדון ראות' (סופרמן חוזר), כריס אוונס ("ארבעת המופלאים") וג'ייסון שווארצמן.

[*]

סרט הנעילה הוא גם סוג של חוויה קולנועית ויז'ואלית מרהיבה, מדובר בסרטו הפילוסופי של הבמאי ז'קו ואן דורמיל העונה לשם, Mr. Nobody ובארץ משום מה הוחלט ששמו יהיה "אף אחד לא מושלם". ג'ארד לטו (כוכב סרט הפולחן, "רקוויאם לחלום", סולן להקת 30 Seconds To Mars וסוג של סמל אימו) בתפקיד נימו נובודי, קשיש בן 120 והאיש האחרון על פני האדמה שנולד כדרך הטבע ולא על ידי שיבוט. על ערש דווי הוא סוקר את חייו, בעיקר את שלושת מערכות היחסים השונות שהוא ניהל וכמובן תוהה האם חי את החיים שהיה אמור לחיות – אהב את הנשים הנכונות, גידל את הילדים שהיה אמור לגדל ובחר את הבחירות הנכונות לאורך הדרך. לטו מדגמן סבל, עצב, חושניות ונראה כמו דוגמן של רשת Abercrombie & Fitch.

לחובבי שאלות פילוסופיות בגרוש כגון: האם אפשר להחזיר את הגלגל אחורה בזמן מה הייתי עושה? או האם אני עושה את הבחירה הנכונה וכיצד זה ישפיע על הצעד הבא שלי? והאם ישנו דבר כזה גורל ולמה הוא מתערב לי בחיים? הסרט יעשה המון כיף, החוויה שלצפות בסרט כול כך מרשים ויז'ואלית על מסך גדול בהחלט מכפר על אורכו של הסרט 138 הדקות הארוכות, הקצב האיטי שלו והפילוסופיה בגרוש.

[*]
סרטים נוספים שיוקרנו במהלך הפסטיבל ומומלץ לצפות בהם: "טורפים" - הבמאי נמרוד אנטל (קונטרול) בסוג של סרט המשך בסדרת סרטי "הטורף" שהחלה אי שם ב- 1987 בכיכובו של אחד, ארנולד שווארצנגר. הפעם אסופה של רוצחים חסרי מצפון מוצאים את עצמם בלב ג'ונג'ל מסתורי רק כדי לגלות שהם בעצם על פלנטה אחרת והפעם הם הקורבנות. החייזרים הרצחניים רק מתאמנים עליהם. בנוסף לטורף הקלאסי משני סרטי "הטורף" ושני סרטי "הנוסע השמיני נגד הטורף" יש אויב חדש, טורף משוכלל ומתוחכם יותר פלוס מספר יצורים חדשים ומטרידים. שם הסרט מתייחס לאו דווקא ליצורים הכעורים והרצחניים אלא דווקא לגיבורים האנושיים בגילומם של אדריאן ברודי, טופר גרייס, אליס ברגה, לורנס פישבורן ודני טרחו (מצ'טה). התוצאה לא מאכזבת והסרט מספק 107 דקות אפקטיביות עמוסות מתח ואימה. חבל שהסרט לא יוצא להקרנות מסחריות בישראל, הוא היה מתאים להצגת חצות ביס פלאנט או בסינמה סיטי.

הקומדיה האמריקאית השחורה, "דפנדור" היא סוג של "קיק אס" נטול תקציב והרבה יותר אפרורי, איטי ומהורהר. וודי הרלסון מגלם אדם הלוקה בנפשו שבטוח שהוא גיבור-על אך לדאבונו הוא נטול כול כוח או שכל. כשהוא מצויד באומץ לב וטיפשות יוצא לרחובות להלחם במאפיה המקומית ומנסה לעזור לזונה צעירה (קיית דאנינג המגניבה). סוג של נהג מונית ללא אמירה פוליטית מורכבת. הרלסון מרגש בתפקיד הראשי והסרט נשען על כשרונו של הכוכב. התוצאה אנושית ואפקטיבית על אף דלות ההפקה.

[*]

סרט אימה שכדאי מאוד לבדוק הוא הזוועתון הספרדי REC 2, מדובר בסרט המשך לסרט האימה המצליח משנת 2008. הסרט מסופר משתי נקודות מבט של צוות הצלה שנכנס לבית הדירות כדי לנסות לברר מה התרחש שם ומאמצע הסרט אנחנו עוקבים אחרי שלושה פרחחים שחשבו שיהיה מדליק להכנס לבניין דרך הביוב ולא דמיינו לעצמם לאיזו תסבוכת הם נכנסים. שתי נקודות המבט מצטלבות בסוף הסרט. הסרט השני מתחיל בדיוק היכן שהסתיים הסרט הראשון וגם כאן הכול מתועד במצלמות הוידאו של הדמויות שנקטפות אחת אחרי השנייה על ידי הזומבים הרצחניים. לסרט נוסף גם נופך נוצרי משעשע שבדרך כלל לא קשור לסרטי הזומבים אלא לסרטי גירושי השדים. מומלץ מאוד לאוהבי הסרט הראשון ולסרטי אימה בפרט.

עוד סרט מרתק הוא מותחן האימה המדע בדיוני, "פנדורום". שני טייסים מתעוררים על גבי ספינת חלל שנראית נטושה לחלוטין, חושך סביבם והשניים לא מסוגלים לזכור דבר כולל זהותם ומהות משימתם. דניס קוויד הוא המפקד ואילו בן פוסטר המעולה הוא החייל שיוצא למסע ברחבי החללית העצומה ומגלה שבזמן שהוא ישן יצורים קניבלים רצחניים ולא אנושיים השתלטו על החללית והם פשוט נהנים לזלול בני אדם. כמובן שיש גם טוויסט לקראת סוף הסרט. בן פוסטר שלאחרונה נראה בסרט "השליח" מעולה כהרגלו. דניס קוויד מרשים ומפתיע לקראת הסוף. במאי הסרט, כריסטיאן אלוורט יהיה אורח הפסטיבל ונראה שזו תהיה חוויה מאוד מעניינת להשתתף בחלק של השאלות תשובות בסוף ההקרנה.

[*]

הבמאי הקנדי וינצ'נזו נטלי ("קיוב") חוזר עם סרט חדש בהפקתו של גיירמו דל-טורו (המבוך של פאן, הלבוי). שם הסרט הוא "איחוי" ומדובר במותחן אימה שעוסק בגבולותיה המוסריים של ההנדסה הגנטית. למרות הדילמות המורכבות שהסרט מעלה התסריט עצמו דידקטי מדי ונוטה להסברים. גם המשחק של אדריאן ברודי ושרה פולי, שחקנים מוצלחים בדרך כלל, לא מרשים במיוחד. גונבת להם את ההצגה השחקנית דלפין שאנק המגלמת דרן, יצור הכלאיים שצמד המדענים יצר. "דרן" הופכת לבתם של הצמד אך התכונות החייתיות שלה הופכות אותה ליצור רצחני וחושני בו זמנית. דלפין שאנק מפתה, מטרידה, מצמררת ומסוכנת. השיא כמובן הוא בסצנת מין מפתיעה בעוצמתה השערורייתית.

"דיו", מותחן פנטסיה המתאר עולם שבו שני כוחות נלחמים של נשמות החולמים. כוח חיובי עם לוחמים צעירים ויפים המעניקים תקווה באמצעות חלומות טובים, כוח שלילי שמכניס באנשים יאוש באמצעות סיוטים. ילדה בת שמונה נחטפת על ידי יצור מוזר הקרוי "דיו" אל עבר עולם מבוך של חלומות וסיוטים בעוד שהלוחמים הטובים יוצאים במסע להצילה. כדי שיצליחו לעשות זאת הם חייבים ליצור מספר מניפולציות על אביה המתנכר. התוצאה למרות המחסור בתקציב והשחקנים הלא מוכרים מרשימה וסוחפת.

נסיים בשני סרטים שאסור להחמיץ:

[*]

צמא סרטו החדש של הבמאי צ'ון-ווק פארק כבר הספיק לזכות בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן 2009. דרמת אימה ערפדית שבמהלכה מתרחש טוויסט מפתיע והסרט הופך לסרט רוחות קוריאני מסורתי. כומר בבית-חולים מתנדב לקחת חלק בניסוי שמטרתו לייצר חיסון לוירוס קטלני, אך הניסוי משתבש והוירוס מתפשט בגופו של הכומר שכמעט מת. כמוצא אחרון הוא מצליח להתגבר על התפשטות הוירוס באמצעות עירוי מדם ערפדים, וכעת מבין את מטרת המשך חייו: הנאות הגוף. כמו בסרטיו הקודמים גם בסרט זה רצוי לוותר על עקרונות הקולנוע הבאנליים שגרמו לנו להתמכר אליהם בהוליווד ולהסחף לתוך יצירה עם קצב איטי מהרגיל אבל עם עולם קולנועי עשיר ומרתק הרבה יותר. מסוג הסרטים שפשוט אסור להחמיץ.

מיפן מגיע הסרט סמל, סרטו של היטושי מאצוּמוֹטו שגם משחק בתפקיד הראשי. יצירה פילוסופית מעוררת מחשבה אבל בו זמנית גם פנטסיה סוריאליסטית מרהיבה ביופייה ומפתיעה עם הומור מבריק קורע מצחוק. העלילה עוקבת אחרי אדם המתעורר לבדו בחדר חסר חלונות או דלתות. מן הקירות יוצאים ראשיהם וגופותיהם של ילדים כאשר נוגעים באבריהם המוצנעים מופיעים בחדר עצמים שונים. בינתיים, בעיירה מאובקת, מתאבק מקסיקני הידוע בתור "איש החילזון" מתכונן לקרב חשוב. האם יש קשר בין שני הסיפורים? התוצאה 93 דקות מבריקות ובלתי נשכחות.