Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: אל פאצ'ינו חוגג 76 - מהם הסרטים הטובים ביותר של השחקן הענק?

אל פצ'ינו, בן למהגרים איטלקיים, נולד היום לפני 76 שנה ברובע ברונקס שבניו-יורק. פצ'ינו פרץ למסך בשנות השבעים וכבש אותו בסערה. הוא אמנם אינו נחשב ליפה במונחים הוליוודיים אך הוא ניחן בכישרון משחק יוצא דופן. במהלך הקריירה הארוכה של הכוכב, בין אם הוא גילם דמויות מוסריות רודפות צדק ובין אם פושעים חסרי מצפון, הוא הצליח באמצעות ניואנסים כמו מבטא, סגנון לבוש ושפת גוף ליצור דמויות עמוקות המזוהות עמו. בזכות יכולותיו המופלאות והתפקידים אותם גילם, פצ'ינו הפך לאייקון בעולם הקולנוע ההוליוודי. (בסדרה "חברים" אפילו היה פרק בו ג'ואי נמלא כבוד ואושר כאשר הוא מלוהק לתפקיד כפיל הישבן של פצ'ינו.) אז לכבוד יום הולדתו של השחקן הוותיק, ערכנו רשימה של חמשת הסרטים הטובים ביותר שלו בסדר כרונולוגי:

"הסנדק" (1972)

אפוס הפשע הגדול בכל הזמנים, "הסנדק", בבימויו של פרנסיס פורד קופולה ("אפוקליפסה עכשיו") מגולל את סיפורה של משפחת קורליאונה, אחת ממשפחות הפשע ששלטו במאפיה הסיציליאנית של ניו יורק הנאבקת על מעמדה בעולם התחתון.

פצ'ינו מגלם בשני הפרקים הראשונים של הסאגה את דמותו של מייקל קורליאונה, בנו הצעיר של ויטו קורליאונה (מרלון ברנדו). מייקל הוא גיבור מלחמה, שהתגייס לחיל הנחתים בניגוד להוראת אביו ולא היה מעורב בעסקי המשפחה. במהלך הסרט מייקל מתוודע לאנשי חוק מושחתים, חווה משברים אישיים ולבסוף משלים עם עובדת היותו חלק ממשפחת הפשע. על אף שהוא הבן הצעיר מבין ארבעת האחים, מייקל יורש את מקומו של אביו והופך בסיום הסרט לדון קורליאונה החדש.

"הסנדק" נחשב לאחד מהסרטים הטובים והמשפיעים בכל הזמנים בעשרות משאלי מבקרים, הוא מדורג על ידי הגולשים במקום השני ברשימת הסרטים הטובים של IMDB, זכה בשלושה פרסי אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר ופצ'ינו היה מועמד לאוסקר על תפקידו בשני הפרקים מתוך הטרילוגיה אשר סללו לו את הדרך לקריירה קולנועית מבטיחה.

"סרפיקו" (1973)

בין "הסנדק" הראשון לשני, השתתף פצ'ינו בסרט "סרפיקו" בבימויו של סידני לומט ("12 המושבעים", "רשת שידור"). הסרט מגולל את סיפור חייו האמתי של פרנק סרפיקו, שוטר במשטרת ניו יורק, שלחם בתופעת השחיתות במשטרה. פצ'ינו מגלם את דמותו של סרפיקו, שוטר מצטיין וישר שמגלה כי עמיתיו לוקחים שוחד מפושעים מקומיים. למרות האיומים על חייו מצד השוטרים, סרפיקו נחוש ללכת עד הסוף ולחשוף את תופעת השחיתות. לאחר שהוא נורה בפניו במהלך פעילות משטרתית, הוא מוזמן להעיד בפני ועדת קנאפ שחקרה את תופעת השחיתות במשטרה. בעקבות זאת, סרפיקו מקבל מדליה ולבסוף מהגר לשוויץ. סימני ההיכר החיצוניים המאפיינים את דמותו בסרט הם הזקן העבה וכובע הפעמון שלראשו. פצ'ינו מציג הופעה מרשימה שזיכתה אותו במועמדות נוספת לאוסקר על תפקידו.

"אחר הצהריים של פורענות" (1975)

שנתיים לאחר “סרפיקו", לומט ופצ'ינו חוזרים לשתף פעולה בסרט "אחר הצהריים של פורענות". הסרט מבוסס אף הוא על סיפור אמיתי ומגולל את סיפורו של ג'ון וויטוביץ', שביצע יחד עם שותפו סאל נטורילה שוד בנק ברובע ברוקלין שבניו יורק.

פצ'ינו מגלם את דמותו של וויטוביץ', שנקראת בסרט סאני וורציק. סאני, יוצא מלחמת וייטנאם ללא עבר פלילי, מחליט לבצע שוד בנק על מנת לממן ניתוח לשינוי מין לבן זוגו ההומוסקסואל. סאני וחבריו מתבצרים בסניף ומחזיקים בעובדי הבנק כבני ערובה.‏‏‏ המשטרה וה-FBI מגיעים למקום ומנהלים משא ומתן עם השודדים. השוטרים נענים לבקשתו של סאני להביא את ליאון בן זוגו, מה שיוצר הד תקשורתי והזדהות כלפיו בקרב הקהל. הסרט, אשר עוסק בנושא חברתי נפיץ שלא היה שכיח בקולנוע ההוליוודי בזמנו, עורר עניין ציבורי והיה מועמד לשישה פרסי אוסקר כולל לשחקן הטוב וזכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

"פני צלקת" (1983)

לאחר תקופה ארוכה בה הקריירה של הכוכב החלה לדעוך, כיוון שלא היה ביקוש לטייפ-קאסט שלו, חזר פצ'ינו לדמות פורע החוק שמזוהה עמו בדרמת הפשע "פני צלקת" בבימויו של בריאן דה פלמה ("הבלתי משוחדים"). התסריט של אוליבר סטון מבוסס על סרט בעל שם זהה ומגולל את סיפורו של טוני מונטנה, פליט קובני שמגיע לפלורידה בגל ההגירה ההמונית.

פצ'ינו מגלם את דמותו של מונטנה, גנגסטר צעיר שהופך לברון סמים בתקופת הגאות בסחר הקוקאין של שנות השמונים. במהלך הסרט מונטנה מתאהב באלווירה הנקוק (מישל פייפר) בת זוגו של פרנק (רוברט לוג'יה). סימן ההיכר של פצ'ינו בסרט זה הוא הצלקת המתנוססת על פניו מהגבה ועד לחיו. לצדו של פצ'ינו כיכבו גם סטיבן באואר, מרי אליזבת מסטרנטוניו, פול שנאר ,ופ. מארי אברהם. על הסרט נמתחה ביקורת בשל האלימות הקשה שבו (כמו למשל חיתוך אדם חי במסור חשמלי), אך עם הזמן גדלה ההערכה אליו והוא נחשב לסרט קאלט בלתי נשכח.

"ניחוח אישה" (1992)

"ניחוח אישה" מגולל את סיפורם של פרנק סלייד וצ'ארלי סימס. סלייד הוא קצין שאיבד את ראייתו במהלך שירותו הצבאי וסימס (כריס אודונל) הוא תלמיד תיכון שמגיע לסייע לו במהלך חג ההודיה ומתחבט בדילמה מוסרית בעקבות פרשייה בבית הספר.

פצ'ינו מגלם את דמותו של סלייד, אדם נרגן, בוטה ולא אהוב על הסביבה. סלייד וסימס יוצאים למסע בניו יורק, במהלכו סימס התלמיד מרכך את הקצין הקשוח. כושר המשחק הנפלא של פצ'ינו בא לידי ביטוי בסרט זה באופן בולט בשל האתגר הקשה לשחק אדם עיוור. פצ'ינו עומד במשימה בכבוד ומציג הופעה מרגשת במיוחד, כמו למשל המשפט שגורם להשתנק בכל צפייה: "I'm in the dark here!" או הסצנה הבלתי נשכחת, בה סלייד מגיע לבית הספר התיכון של סימס על מנת לתמוך בו ופותח בנאום מצמרר בפני וועדת המשמעת. פצ'ינו זכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט זה או כפי שדמותו הייתה מגיבה בסרט - "הו-הא!!".