אחרון גיבורי הפעולה: הסרטים הגדולים של ברוס וויליס

12 קופים

בכל פעם שטרי גיליאם מצליח לביים את אחד הסרטים שלו בסטודיו הצילומים, זו סיבה לחגיגה. מה שמתעצם בסרט כמו "12 הקופים", המתאר מסע ארוך וקשה בכיכובם של זוג אלילים (וויליס ובראד פיט). מותחן אפוקליפטי שמעולם לא מפסיק לשאול שאלות - או מאלץ את הקהל לענות בעצמו כשהוא ממהר לעמוד בקצב הדרמה המתגלגלת. בסוף שנות התשעים, וירוס קטלני תקף את העולם וג'יימס קול (וויליס) הוא אסיר אלים ששרד את המגיפה. קבוצת מדענים שולחת אותו שוב ושוב אחורה בזמן, כדי לאתר את צבא הקופים שפיתחו את הווירוס. וויליס נהדר, לא ברור אם הוא שפוי או סובל מסכיזופרניה, אבל מה שברור זה שהוא מצליח להעביר את התחושות הנכונות לדמות בכל רגע.

לופר

רבים היו מנצלים את ההזדמנות לחזור בזמן ולראות עצמם צעירים, אבל ריאן ג'ונסון לוקח את הנחת היסוד הזו ומוסיף לה טוויסט נבזי. כשרוצח שכיר (ג'וזף גורדון-לוויט) מכיר בכך שהמטרה האחרונה שלו היא העצמי המבוגר שלו (וויליס) - אירוע שמטרתו "לסגור את הלופ", הוא מחטיא את המטרה, מרשה לעצמו (המבוגר) לברוח וכך נוצר מצב המעמיד מעגל של אנשים בסכנה. מותח, מצחיק וכיפי להפליא. לופר אולי סובל מכמה סדקים מדעיים, כמו סרטי מסע בזמן אחרים, אך מצליח ליצוק את מרכיביו העכשוויים והאותנטיים אל אפקטים בלתי שגרתיים בדרמת מדע בדיוני מעוררת מחשבה. עולם מדומיין שהוא מספיק קרוב אלינו כדי להיראות מוכר ועתידני מספיק כדי לצמרר. זה אמנם לא הביצוע המוצלח ביותר של וויליס, אבל הליהוק שלו נכון ותורם.

ספרות זולה

בתחילת שנות התשעים, היה נדמה כי וויליס איבד אחיזה לרגע, מתנדנד בין גיבורי אקשן מעייפים כמו ב"בטווח פגיעה" וחבר'ה מוחצנים ומתאמצים כמו ב"בילי באת'גייט". אבל באמצע העשור הקסם שב אליו – "ספרות זולה" הוכיח שוויליס לא איבד את היכולות הפיזיות, קומיות ודרמטיות האופייניות לו. בסרטו של טרנטינו זוכה "דקל הזהב" בפסטיבל קאן, משתלבים להם ארבעה קווי עלילה עם צמד רוצחים שכירים, זוג שודדים זוטרים, מתאגרף מזדקן (וויליס) ועוד דמויות מעניינות. שנון, בוטה ואלים, סרט ששינה את המבנה הקולנועי והפך לאחד המשפיעים והאהובים בהיסטוריה.

ממלכת אור הירח

וויליס הצטרף למפעל הקריקטורות הרפרטוארי של ווס אנדרסון בסרט בו הבמאי מתמקד באי בניו אינגלנד ב- 1965. צמד ילדים (ג'ארד גילמן וקארה הייוורד) בורח וגורם למהומה שהופכת את החיים של מדריך הצופים של הילד (אדוארד נורטון), הורי הילדה (ביל מארי ופרנסס מקדורמנד) והשריף המקומי (וויליס) לתוהו ובוהו. הרפתקה מיוחדת ובעלת פריימים מעוצבים ומוקפדים.

מת לחיות

גבר, גופיה ומספר רב של טרוריסטים בעלי מבט רצחני. זו נראית נוסחה פשוטה כל כך ומכאן החיקויים הלא מעטים שבאו בעקבות הסרט, אבל ה"מת לחיות" המקורי היה גדול בהרבה מכל אלה שהמשיכו אותו, בעיקר בזכות האנושיות המתחכמת והחבולה שוויליס הביא למה שיכול היה להיות עוד תפקיד של בחור קשוח. למרות ההמשכים הפחות מוצלחים, החלק הראשון תמיד יישאר סרט פעולה קלאסי. קצבי מאוד, לא נמרח לרגע ומגיע לשיא שלא מאכזב. הבלש ג'ון מקליין שבכל פעם מציל את היום זה תפקיד שוויליס פשוט נולד אליו.

החוש השישי

במהלך שנות התשעים, וויליס נטה להימשך לתפקידים דרמטיים שקטים שהכריזו על הכריזמה המפורסמת שלו - מגמה שהגיעה לשיאה המסחרי עם "החוש השישי", מותחן על טבעי שהביא את התסריטאי והבמאי מ. נייט שאמלאן לעולם, הפכה את דוני וולברג לשחקן אופי וחרצה את גורלו של היילי ג'ואל אוסמנט לחיים של שמיעת אנשים לוחשים "I see dead people" בכל פעם שהוא נכנס לחדר. חלק מהברק של "החוש השישי" אבד בגלל צניחת הקריירה של שאמלאן, אבל זה אחד הסרטים הגדולים של 1999 ומסיבה טובה - המשחק האמין של וויליס, שניכר כי הדמות שלו נוצרה לאחר מחקר אינטנסיבי ובלתי מתפשר, גורם לנו להרהור על המוות ועל החיים שלאחר המוות, על הנסתר והגלוי.

עיר החטאים

זה מה שקורה כשקומיקס רוקם עור וגידים ויוצר זירת אלימות ופשע אשר מחלחלת לכל מילימטר של הפריים, במסע של שחיתות, בגידות ומוות. מי שמצפה להעביר את הזמן בנעימים וליהנות מהפופקורן שלו עלול להתאכזב מחוסר הקלילות, אבל בשביל חובבי הז'אנר הסרט היה בדיוק הקליע הקשה, המכאיב והמדויק אליו הם ציפו ונכנס להם ישר ללב. וויליס מגלם את הארטיגן, שוטר ציני שמתגלה כרגיש ועדין מתחת למעטפת הקשוחה שלו. כל פריים או דיאלוג בסרטו של רוברט רודריגז הותאם בדיוק מופתי לקומיקס של פרנק מילר, מה שמרגיש כמו תיאטרון אכזרי ומטלטל.

ארמגדון

שובר הקופות של מייקל ביי, בו צוות נשלח לחלל מטעם נאס"א כדי לקדוח לעומק מטאור הנע לעבר כדור הארץ, כדי להטמין בו פצצת אטום על מנת להציל את האנושות. וויליס מוכיח אסרטיביות ואומץ כמנהיג הצוות, הארי סטאמפר, אב חד הורי ונאמן למולדת. הקשר בין וויליס לבת שלו יוצא דופן ומרגש והאפקטים החזותיים בחלל מרשימים, סרט מותח ומהנה מההתחלה ועד הסוף, משעשע ועצוב כאחד.

ואם הגעתם עד לפה צפו בקטע מתורגם במיוחד לאתר "סרט" מתוך סרטו החדש של ברוס וויליס "משאלת מוות", עיבוד לסרט האקשן המצליח באותו שם בכיכובו של צ'רלס ברונסון משנת 1974