Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ראיון מיוחד עם במאי סרט האימה פולטרגייסט

לכבוד צאת סרט האימה "פולטרגייסט" לאקרנים קיימנו באתר "סרט" ראיון בלעדי עם הבמאי הישראלי-אמריקאי גיל קינן שמספר על החששות מלביים גרסה מחודשת לסרט המצליח, על ההפסקה הגדולה שלקח מבימוי בעקבות כישלון סרטו השני, על השינויים שנעשו ברימייק העכשווי ועל הקשר ההדוק שלו לישראל

המשימה לעבד מחדש את סרט האימה הקלאסי "פולטרגייסט" משנת 1982 התגלגלה מזה שנים רבות בהוליווד בלי שאיש העז להרים את הכפפה. השילוב של החשש מתגובות הקהל לעיבוד לסרט קאלט, שנחשב לאחד מסרטי האימה הגדולים בכל הזמנים, ה"קללה" המסתורית שריחפה סביב צוות הסרטים המקוריים, שרבים מהם מצאו את מותם בנסיבות לא שגרתיות בטרם עת, והרצון למצוא את הצוות המתאים שיצליח להפיח רוח חדשה ומודרנית בסרט הקלאסי, גרמו לרימייק להתעכב שנים רבות, עד שהבמאי סם ריימי ("מוות רצחני", "ספיידרמן") נכנס לתמונה כמפיק והביא עימו את הבמאי הישראלי-אמריקאי גיל קינן לשבת מאחורי ההגה.

קינן, שלא ביים סרט מזה 7 שנים מודה כי חשש בתחילה מלקחת על עצמו את המשימה. "היו המון סיבות לא לעשות סרט 'פולטרגייסט' חדש שהפחידו אותי, אבל התשובה הכנה ביותר לשאלה למה לקחתי את הפרויקט הזה על עצמי היא שמאוד אהבתי את הסרטים המקוריים ורציתי להגן עליהם. הרי הסרט היה נעשה בצורה זו או אחרת ורציתי לוודא שמי שייגע בו יעשה אותו באהבה וכבוד ולא יחלל את השם של הסרטים המקוריים".

איך הייתה העבודה עם יוצר אימה אגדי כסם ריימי כמפיק?

"האולפנים ניסו למצוא דרך לעשות את הסרט במשך שנים והיה צריך שסם יגיע כמפיק כדי שיביא את הניצוץ הייחודי שלו. המעורבות שלו גרמה לי להתרגש מלהיות מעורב בסרט ולספר את הסיפור. אף אחד לא מבין את הבעיות שיש לבמאי יותר מבמאי אחר וסם עבד קשה כדי לאפשר לי לשמור על החזון שלי ועל הסיפור שאני מספר מגורמים חיצוניים ומהתערבות שלהם. זה היה תהליך נהדר ואני שמח שהכרתי אותו ושהוא חבר אישי שלי עכשיו".

[*]

(בתמונה: גיל קינן)

קינן הוא יליד לונדון שעבר לרמת גן כשהיה בן שלוש וגדל בישראל עד גיל 8 ("אני יכול לדבר איתך בעברית אבל אני לא אחזיק מעמד יותר משניים-שלושה משפטים", הוא אומר בעברית רצוצה), אז משפחתו החליטה להגר לארה"ב. סרט אנימציה קצר בן 10 דקות שביים במסגרת לימודיו באוניברסיטת קליפורניה, תפס את עיניו של הבמאי רוברט זמקיס ("בחזרה לעתיד"), שהציע לו לביים את סרט האנימציה "מפלצת של בית", שזכה למועמדות לסרט האנימציה הטוב ביותר בטקס האוסקר ב-2006. סרטו השני של קינן, פנטזיית המדע בדיוני "עיר הגחלת" נחל כישלון בקופות והחזיר רק 17 מיליון דולר מתקציב הפקה של 55 מיליון, מה שגרם לבמאי הצעיר לחכות 7 שנים בין סרטו השני לסרטו החדש "פולטרגייסט".

למה חיכית כל כך הרבה זמן בין הסרט השני לנוכחי?

"זה היה שילוב של כמה גורמים. גם הכישלון של "עיר הגחלת" בקופות וגם העבודה שהרגשתי שהסרט ששוחרר שונה על ידי האולפנים באופן שאני לא יכול לקחת בעלות עליו וזה כאב לי. רציתי לוודא שבפרויקט הבא שלי אני ארגיש שאני יכול לשלוט וכתבתי כמה תסריטים שאני מאוד גאה בהם. עבדתי הרבה שנים על תסריט בשם "ענק" אבל זו הפקה עצמאית ויש להן נטייה לקחת הרבה זמן. רציתי לנצל את הזמן הזה כדי לעשות משהו משלי ובאופן מדהים למרות שזה סרט אולפנים גדול, הרגשתי ש'פולטרגייסט' הוא הפרויקט הנכון בשבילי".

[*]

הסרט המקורי משנת 1982, שבוים על ידי טובי הופר ("המנסרים מטקסס") ונכתב על ידי סטיבן שפילברג, זכה להצלחה ענקית עם הכנסות של מעל 120 מיליון דולר, שני סרטי המשך, שלוש מועמדויות לאוסקר ודירוג במקום ה-84 על ידי מכון הסרטים האמריקאי ברשימת 100 המותחנים הטובים בכל הזמנים. עלילת הסרט הנוכחי משחזרת בקווי המתאר הכלליים את הסרט המקורי ומתמקדת בזוג הורים בשם איימי ואריק בואן (סם רוקוול ורוזמרי דה ויט), שעוברים לבית חדש בפרברים עם שלושת ילדיהם ומגלים כי הבית מאוכלס בישויות על טבעיות. העניינים מסתבכים לאחר שהבת הקטנה במשפחה, מדיסון, נחטפת על ידי הרוחות והמשפחה מתגייסת כדי לחלץ אותה.

איך החלטתם מה לשמר מהעלילה המקורית ומה לעדכן?

" לקהל יש קשר רגשי לסרט המקורי שאי אפשר להחליף אותו. לסרט המקורי תמיד יהיה מקום מיוחד בליבי והמטרה של הרימייק היא לא להחליף אותו, שזה בלתי אפשרי, אלא לכבד ולהעריך את הסרט. היו דברים שכמעריץ ידעתי שחייבים להיות תואמים למקור ככל האפשר והיו אלמנטים אחרים שבהם היה מקום לקחת את הדברים למקום אחר אחד הדברים שעשינו הוא לקחת את כל האלמנטים מ'פולטרגייסט' שהפכו את הסרט המקורי לקלאסיקה כדי לבחון מחדש את המשפחה המודרנית ואת הקשר שלהם לפרברים, שהיו רקע לסרטי שנות ה-80 וה-90 ונשארו תקועים באותו מקום בעשורים האחרונים. הפרברים בסרט ובאמריקה הם כבר לא החלום שהם היו בעבר ועבור המשפחה זה לצעוד אחורה למקום שהם לא ציפו שהחיים שלהם יגיעו. הדרמה המשפחתית היא בבסיס הסרט. זו משפחה שנבחנת על ידי אובדן הבת שלהם וההישרדות של המשפחה הזו היא לבדוק האם הם יכולים למצוא את הדבר שיאפשר להם להיות ביחד".

ועדיין דבר שלא שינית היא סצינת הטלוויזיה המפורסמת דרכה הילדה מתקשרת עם הוריה

"אתה לא יכול לעשות סרט פולטרגייסט בלי הקשר של הילדה לטלוויזיה, גם אם במציאות התנתקנו חלקית מהטלוויזיה ועברנו לאינטרנט, היא עדיין חלון להרבה דברם אנו עושים. אולי בעוד 5 שנים לא יהיה בכך צורך אך ב-2015 זה עדיין מרכז הבית ועדיין יש ריגוש בעובדה שיכולתי להרוס את הטלוויזיה באמצע הסרט".

איך ניגשת לבחירת השחקנים?

"ידעתי בדיוק את מי אני רוצה לתפקיד ההורים. סם רוקוול ורוזמרי דה ויט היו הבחירות הראשונות שלי לתפקיד. הייתי מעריץ גדול שלהם והרגשתי שהם יהיו בעל ואישה נפלאים. הדבר החשוב ביותר שאתה יכול לעשות כבמאי זה ללהק את הסרט נכון. אם יש משהו אחד כבמאי שאתה חייב להילחם עליו זה הקאסט. עם הילדים זה לקח המון זמן. הייתי מאוד בררן לגבי האופן בו הילדים צריכים להופיע, להיות אמינים ולא רק לשנן שורות. חיפשנו בכל העולם והילדים שבחרנו היו אלה שהיה להם את האנרגיה הטבעית שהתאימה לתפקיד".

[*]

בניגוד לסרטי אימה רבים מהשנים האחרונות "פולטרגייסט" החדש נמנע מהצגת זוועות גרפיות ואלימות קיצונית ומתפקד כסרט אימה קלאסי יותר ברוחו, מהסוג שהורים וילדים יכולים לצפות בו יחדיו ללא חשש. הסרט זכה בארה"ב לדירוג PG-13, דירוג נדיר לסרט אימה, המתיר לילדים מתחת לגיל 13 לצפות בו בבית הקולנוע בנוכחות ההורים.

הבחירה באימה מעודנת יחסית הייתה מכוונת מבחינתך?

בוודאי. זו בדיוק הייתה הכוונה שלי. אני מאוד נהנה מהחוויה של להפחיד קהל צעיר יותר וכיווונתי שהאימה בסרט תהיה לא רק מפחידה אלא גם תוכל לדבר לקהל צעיר. זה ז'אנר אבוד - סרטי אימה לכל המשפחה. זה היה מאוד נפוץ כשגדלתי כילד בישראל ובחו"ל. יכלתי ללכת כילד צעיר עם ההורים וחברים לבית הקולנוע ולראות סרטי אימה שגרמו לי להרגיש מפוחד מאוד וזה היה זכור לי מאוד לטובה. רציתי לשזחר את החוויה הזו בשביל הדור הנוכחי".

בניגוד לסרטי רוחות רבים שנוטים להיות בעל אלמנטיים דתיים-נוצריים נדמה שבפולטרגייסט הנוכחי ניטרלת את האלמנט הדתי מהסרט

"עבורי הרעיון של חיים אחרי מוות זה קונספט חילוני. אני לא חושב שלדתיים יש זכות יתר עליי באופן שהם תופסים את החיים אחרי מוות והיה לי חשוב לי שנקרקע את זה באנושיות ונפשיט את הסרט מאלמנטים דתיים על טבעיים. זה חלק מהדברים עליהם גדלתי כיהודי, להאמין ברוחות ובעל טבעי מאז ימי אלישע הנביא שעולה לשמיים, אבל באופן חילוני יותר מזה של הקתולים".

מה התכניות שלך עכשיו?

"קודם כל קצת לנוח. אני גם מאוד רוצה לחזור ולבקר בישראל, לא הייתי שם כבר שש שנים ויש לי שם משפחה גדולה עם כל הדודים והסבים. אני מקווה להגיע אליכם בחודשים הקרובים ליום ההולדת ה-90 של סבא שלי".