אופיר 2018: האופה מברלין הוא הזוכה הגדול

טקס פרסי אופיר נערך אתמול בלילה (חמישי)במשכן לאמנויות הבמה באשדוד והראה לנו את מצבו העגום של הקולנוע הישראלי. נתחיל מהעובדה שרבים מהפרצופים שאנו רגילים לראות על המסכים לא טרחו כלל להגיע וגרמו אפילו לאולם קטן להראות ריק, וגם אלו שכן הגיעו, נתנו הרגשה כאילו הם עושים טובה. בטקס שעומד בחשיבותו כמקבילה המקומית לטקס האוסקר, אני מצפה לראות על השטיח האדום אופנה מלאה בדרמה, אני רוצה להרגיש שאני מביטה בכוכבי קולנוע. אז נכון, היו כאלה שהגיעו והרגשתי אבק כוכבים בכל פסיעה, אבל היו גם כאלה שאולי קצת שכחו את החשיבות והמעמד של הטקס.

כבר בהכרזה על המועמדים לפני כמספר שבועות היה ברור שהטקס עומד להיות חלש, אולי משום שזה היה טקס פרסים לסרטים שלא רבים בישראל באמת ראו וגם אם כן, לא כולם היו מהמוצלחים ביותר, בשנה חלשה יחסית של הקולנוע הישראלי. הייתה תקווה שזכיות מסוימות אולי יצליחו להקפיץ את מעמדו של הטקס, אך ללא הצלחה.

את הפרס הראשון על הצילום קטף דניאל מילר על "עץ התאנה", והיה הזוכה הראשון הערב שלא יכול היה להגיע (כן, היו עוד הרבה כאלה). את פרס העריכה קטפה מיכל אופנהיים על "האופה מברלין", הפרס הראשון מתוך השבעה שזכה בהם הערב. את הפרס על המוזיקה המקורית הגישה הזמרת דיקלה, שגם הופיעה בהמשך הערב לסרט "כאן ועכשיו" שעוסק בראפרים רוסיים.

לאחר מכן נחשפנו לראשונה לחלק המהנה ביותר של הערב: קטעי המעבר של אילן פלד בין כל הענקות הפרסים שהזכירו לנו את ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי בצורה משעשעת ביותר. פרס על פסקול הוענק לאבי מזרחי על "האופה מברלין", גם הוא לא הגיע. "הוא לא פה, לא יודע איפה הוא, אולי הוא רואה בטלוויזיה", אמר אחד משותפיו לסרט במה שהוסיף לתחושת הביזוי של הטקס. "ליהוק נכון וחכם לוקח את הצופה להזדהות מוחלטת עד שהוא שוכח שיש שחקן מאחורי הדמות", נאמר לפני שהוענק הפרס על הליהוק הטוב ביותר להילה יובל על "הנשף". יושב ראש האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע מוש דנון דאג בנאומו להכניס גם הוא קטע פוליטי כנגד השרה מירי רגב מבלי להזכיר את שמה. שלא תבינו לא נכון, אני בעד הבעת דעה חופשית, אבל יש מקום לעשות את זה ובעיני ערב בו אנחנו באים לכבד את היצירות המצטיינות של השנה בתחום הקולנוע, הוא לא המקום להפוך אותו לזירה פוליטית, גם אם הפוליטיקאים מנסים לגרור את היוצרים לשיח מסוג זה.

[*]

(כתבת האתר ליטן לשינר ועורך האתר אלעד שלו בטקס אופיר)

את הפרס לשחקנית המשנה הטובה ביותר הציגה דאנה איבגי והעניקה אותו ללא אחרת מאשר שירה האס על "פרא אציל", מי שהייתה בעיני הזוכה הברורה מההתחלה ואחת השחקניות הטובות שנראו על המסכים בשנים האחרונות. "שנמשיך ליצור ולהתרגש", אמרה האס שהייתה מועמדת גם לפרס השחקנית הטובה ביותר. בשיחה זריזה עם הכוכבת בין הפסקות פרסומות, היא סיפרה לי שהיא הופתעה מאוד מהזכייה ומרגישה מדהים.

אחריה עלתה לבמה אסי לוי במחווה מרגשת ללאון אדרי, אחד מהאנשים החשובים בתעשיית הקולנוע בישראל שהלך לעולמו השנה. "עבור האחים אדרי הקולנוע הוא כמו איבר בגוף", אמרה וסיפרה על התענוג והזכות שהיו לה לעבוד איתו. אליה הצטרפה לבמה דיקלה בשמלה ירוקה ששרה על רקע תמונות אנשי הקולנוע שהלכו לעולמם השנה. ואם כבר מדברים על תלבושות, את פרס עיצוב התלבושות הטובות ביותר הציגה המעצבת דורין פרנקפורט והעניקה אותו ללאורה שיים על "הנשף", שקטף גם את פרס האיפור לזיו קטנוב.

את פרס שחקן המשנה הטוב ביותר העניקה אוולין הגואל לדב גליקמן על הסרט "שרוכים". "באולם הזה נמצאים האנשים שעוסקים בתעשייה הכי טובה בארץ, לא ניתן להרוס אותה", אמר גליקמן בעוד הקהל עמד על רגליו והריע בקול. את פרס הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר קיבל הסרט "קילומטר 147", את פרס הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר קטף "הארץ מעבר להרים" של הסופר ניר ברעם ואת העיצוב אמנותי יעל ביבלניק על "האופה מברלין". בסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר זכה "ארץ זרה" של שלומי אלדר.

[*]

(שחקני ויוצרי "האופה מברלין" לאחר הזכייה באופיר. צילום: אלעד שלו)

לדבר הבא אף אחד לא ציפה, את פרס השחקנית הטובה ביותר לא קטפה ג'וי ריגר (שבעיניי ובעיני רבים אחרים הפרס אמור היה להיות שלה מבלי לחשוב פעמיים) או סתיו סטרשקו שפרצה דרך והיו רבים שחשבו שתיקח את הפרס בזכות כך, אלא שרה אדלר על תפקידה הנהדר ב"האופה מברלין". אדלר נמצאת בצילומי סרט בצרפת, אז הגיוני שלא הייתה באולם לקבל את הפרס אבל הנימוק המזלזל שנימק מי שלקח את הפרס בשמה: "היא לא חשבה שתזכה ולכן לא טרחה להגיע", היה מגוחך. נו באמת, חזרנו לכיתה ג'? איפה הרוח הספורטיבית והתמיכה בשותפות למועמדות? איפה הרצון לכבד את הקולנוע הישראלי ללא שם קשר לתחרות?

את פרס השחקן הטוב ביותר עלה להציג אלון אבוטבול הצ'ארמר, שיכבוש את כולם לא משנה מה יגיד והצליח להחזיר קצת מהכבוד שאבד במהלך נאומי הערב. הוא התרגש להעניק את הפרס לנווה צור, שמשחק יחד איתו בסרט הנהדר "פרא אציל" ואמר "שמח להעניק לך את זה, בוא, בן שלי". כשעלה צור לבמה הוא התרגש והודה לכולם. הוא חתם את נאומו באמרה המשעשעת: "וזה בלי בגרות".

באופן לא מפתיע את פרס התסריט הטוב ביותר ואת פרס הבמאי, שנקרא החל מהשנה על שם משה מזרחי ז"ל, קטף אופיר ראול גרייצר על "האופה מברלין" שיצא לאקרנים בתחילת השנה ובחר להירשם להשתתפות בטקס הנוכחי ולא הקודם (והחזק בהרבה), מה שסייע לו לסחוף את הטקס בגדול. ודווקא אז, כשהגענו לשיא של הערב, הרגע בו כולנו נגלה מי ייצג אותנו באוסקר הקרוב, מצלמות הרחף חלפו מעל האולם רק כדי להציג את התמונה של פני הקולנוע הישראלי: אולם חצי ריק כשרבים עזבו טרם סיום הטקס לאחר שהמועמדויות שלהם הוצגו. כשעלה הצוות של "האופה מברלין" לקבל את הפרס, חצי אולם היה ריק. אם ככה נראה הטקס שאמור לייצג את העשייה הקולנועית הישראלית, תחליטו אתם מה זה אומר לגבי הקולנוע הישראלי.

הצביעו לסקר האתר ובחרו מה היה הסרט הישראלי האהוב עליכם מבין הסרטים שיצאו בשנת תשע"ח. התוצאות יפורסמו בראש השנה הקרוב.

מה הסרט הישראלי האהוב עליכם בשנה החולפת? האופה מברלין הבלתי רשמיים מוטלים בספק מכתוב פוקסטרוט פיגומים המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה
שלח/י