נשיא מהסרטים: 5 הנשיאים האמריקאיים האהובים עלינו על המסך

פיצג'רלד גרנט – טוני גולדווין ("סקנדל")

הנשיא הצעיר ביותר ברשימה ומהצעירים ביותר ביחס לנשיאים אמיתיים, וגם בעל המראה החיצוני הנשיאותי ביותר. פיץ הוא נשיא שנקרע בין חובתו הציבורית ומשפחתו לבין המשיכה ואהבה הבלתי נשלטת כלפי אוליביה פופ (קרי וושינגטון), יועצת תקשורת שמתמחה בפתרון משברים. הבית הלבן וסביבתו מוצגים בסדרה של שונדה ריימס כסבך פוליטי שמלא במזימות, שקרים ושחיתות, מה שהופך אותה לחצי תיעודית למרות ההגזמות העלילתיות. כשהוא מוקף באנשים שיעשו הכל כדי להתקרב לצלחת ולטעום מהכוח, גרנט מוכיח את הטענה שכוח משחית כשהוא עצמו נאלץ ללכלך ידיים ולוותר על עקרונותיו.

על רקע המעמד המתפורר של מוסד הנשיאות, פיץ מוצג כאדם פגום שמובל על ידי רצונותיו האישיים ולא תמיד עומד במכבש הלחצים הפוליטי שמופעל עליו. לפני שהוא נשיא, הוא קודם כל גבר ואדם פגום שמעדיף מלחמות בתחום הרומנטי על פני התמודדות עם בעיות העולם החופשי. גרנט הוא לא גיבור נשיאותי קלאסי, אלא כזה שקרוב יותר לעולם שלנו והצד המכוער וכנראה המציאותי יותר של מנהיגות.

ג'ד בארטלט – מרטין שין ("הבית הלבן")

בסדרת הדרמה הפוליטית המפורסמת ביותר, שנוצרה על ידי אהרון סורקין, הנשיא מתואר כמודל אידיאלי – אינטלקטואל, מוסרי, מאמין בצדק חברתי ובחובה המוסרית של הממשל שלו לדאוג לאזרחי המדינה. לאורך 7 עונות הוא מתמודד עם החלטות קשות וסוגיות רגישות וחשובות כמו זכויות האזרח, יחסי חוץ ואיומים על הביטחון הלאומי, ותמיד שואף לקבל החלטות מתוך ראייה מערכתית רחבה והומנית. למרות מעלותיו, בארטלט אינו כנה עם ציבור בוחריו, כשהוא מסתיר את ההתמודדות שלו עם מחלת טרשת נפוצה בה אובחן לפני שנבחר לבית הלבן.

בארטלט הוא אחת הדמויות הנשיאותיות המוערכות והאהובות ביותר בטלוויזיה בזכות האנושיות, האיפוק, היכולת להתמודד עם טעויות וכישלונות ויחסיו האישיים עם האנשים הסובבים אותו. כמו כל דמויותיו של סורקין, הוא מתאפיין בחריפות ושנינות, והוא נכתב כשילוב תכונות חיוביות של מספר נשיאי ארה"ב אמיתיים.

ג'יימס מארשל – הריסון פורד ("אייר פורס 1")

האומץ והנחישות להילחם בעצמו בטרוריסטים שחטפו את מטוסו הנשיאותי, זה בדיוק מה שהיינו מצפים מהריסון פורד עצמו לו היה נשיא ארה"ב. הנשיא מארשל, שנמצא יחד עם בני משפחתו ואנשי צוותו במטוס, לא מוכן לשבת בצד בזמן שארצו וקרוביו נמצאים בסכנה. לפני הסרט "אייר פורס 1" של הבמאי וולפגנג פטרסן, דמויות נשיאותיות מעולם לא לקחו חלק פעיל במאבק פיזי מול פעילי טרור, אבל הפרסונה של פורד לא מתיישבת עם דמות שיושבת בחיבוק ידיים. הקסם, היהירות, החיוך הכובש וניצנים ראשונים של נרגנות שמאפיינת אותו בשני העשורים האחרונים, בשילוב עם יצר ההרפתקנות – כך בדיוק אנחנו רוצים את כוכבי האקשן שלנו.

בסרט שאפשר לתאר אותו כ"מת לחיות על מטוס", לא חסרים ציטוטים נהדרים כמיטב המסורת. בסצנת השיא מארשל, בעימות ישיר עם הטרוריסט הראשי בגילומו של גארי אולדמן, דורש ממנו: "רד מהמטוס שלי " , משפט שהפך לאחד המוכרים בסרטי אקשן. נעימת הנושא של הסרט הושמעה לפני נאום הזכיה של דונלד טראמפ, שידוע בהערצתו לדמותו של מארשל.

תומס ג'. וויטמור – ביל פולמן ("היום השלישי")

מעטים הנשיאים שהתמודדו עם מתקפת פתע על ארצם ויצאו ממנה כשהם פופולריים יותר מאשר לפניה. לפני מתקפת החייזרים ב-1996, הנשיא וויטמור דישדש מול המערכת הפוליטית הסבוכה ודעת הקהל כלפיו הייתה בירידה תלולה לקראת הבחירות. בזמן שהוא מנסה להעביר רפורמות במערכת הבריאות, המשפט והסביבה, הטייס הקרבי לשעבר לא דמיין שיוביל ברוחו ובגופו את מתקפת הנגד מול פלישת חייזרים.

סצנות מסוימות מהסרט של רולנד אמריך נצבעו במשמעות אחרת ברחבי האינטרנט מאז תחילת המלחמה בישראל. באחת מהן, מנהיג העולם החופשי מסתכל לרוע בעיניים ושומע ממנו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שאין סיכוי לשלום, ומפנים שאין ולא יהיה פרטנר. כמו מנהיג אמיתי, הוא קודם כל מקשיב לאנשיו ולקולות של אנשים רגילים, לעצות ורעיונות. בעוד אשתו גוססת, הוא פונה לאומה ולעולם בנאום אנושי ומעורר השראה ולאחר מכן נכנס למטוס ומשתתף בעצמו בקרב על האנושות.

דייוויד פאלמר – דניס הייסברט ("24")

בסדרה שהקדימה את זמנה בהיבטים רבים הוצג גם הנשיא השחור הראשון, והוא היה כל מה שיכולנו לבקש מנשיא. בשילוב נדיר של יושר, תושייה, קבלת החלטות והתמודדות עם מצבי לחץ, פאלמר הוא דמות נשיאותית מעוררת השראה והערצה. בארבע העונות הראשונות של הסדרה פאלמר התמודד עם מגוון מצבי חירום, כגון ניסיונות התנקשות, מתקפות טרור וקונספירציות פנים. בכולם שמר על עקרונותיו ועל טובת הציבור, גם במחיר של הקריירה הפוליטית שלו.

דיוויד פאלמר הוא לא הפוליטיקאי הראשון שחייו האישיים נפגעים מפועלו, ובפרט קרובי משפחה ממדרגה ראשונה שמנצלים את תפקידו הציבורי לרעה ולטובתם האישית. אשתו שרי, מהנחשות הגדולות ביותר שנראו על המסך הקטן, בוחשת וזוממת כדי לקדם את עצמה. חוסר היכולת של פאלמר לראות מה מתרחש בתוך משפחתו וחייו האישיים עלול להביא להטלת ספק של הצופים בשיקול הדעת והיכולת שלו לקרוא אנשים. אך בסופו של דבר זה מצביע על אנושיותו, כמו עמידה לצד מערכת אכיפת החוק במקום לטייח עבירות של בני משפחתו, ויחסיו הקרובים ומלאי האמון עם הסוכן ג'ק באואר. בזכות דמותו הסמכותית, קולו העמוק, מנהיגותו האמיצה והעוצמה הפנימית, הפך לאחד הנשיאים הזכורים והאהובים ביותר בטלוויזיה.