לגמור עם האהבה הוא סרט צבעוני, משעשע ומאוד אופטימי. רנה זלוואגר ויואן מגרגור מצוינים. הסרט המושלם לפתוח את השנה בחיוך. זלווגר היא ברברה נובק, סופרת מצליחה שהגיעה לכבוש את ניו יורק עם ספרה החדש "לגמור עם האהבה", יצירה פרה-פמיניסטית על איך להגיד 'לא' לאהבה ו'כן' לקריירה, כוחניות וסקס. כאשר ספרה המהפכני של ברברה ממריא למקום הראשון ברשימות רבי המכר, היא הופכת מטרה לעיתונאי החלקלק קאטצ'ר בלוק (יואן מקגרגור), גבר של נשים / גבר של גברים / גבר של העיר, אשר נחוש בדעתו לכבוש אותה. מו"ל העיתון, חברו הטוב של קאטצ'ר, פיטר מקננוס (הייד פירס) , חולה אהבה ונוירוטי, מנסה לרסן את העיתונאי הכוכב שלו, ובמקביל רודף אחר בחירת ליבו, ויקי הילר (שרה פולסון), העורכת המבריקה והעצבנית של ברברה. ויקי משחקת בעולם של גברים, הכולל את הבוס השוביניסט שלה תיאודור באנר (טוני רנדל).פייטון ריד, הבמאי, הוכיח בעבר כי יש לו יד טובה בבימוי קומדיות עוקצניות. סרטים וסדרות שעל פניהן נראים כמו משהו שראינו אלף פעם אבל עם נגיעה חדשה ומרעננת. סרטו "מעריצות צמודות" מביא רוח רעננה לסרטי הנוער וגם הפרקים שביים בסדרה "גרוס פוינט" היוו מעין פרודיה על סדרות נוער בסגנון "דוסון קריק". הפעם ריד מצליח לשחזר את הקומדיות הקלאסיות כולל התפאורות הקיטשיות, הבגדים הצעקניים והתסרוקות הגבוהות. במקביל ריד מכניס לא מעט חן ושנינות האופיינית לו מה שנותן לסרט תחושה של מוצר חדש ומקורי ולא ניסיון להעתיק את העבר. אחת המשימות הקשות בהוליווד היא להתאים זוג שחקנים לקומדיה רומנטית. במידה ואין כימיה בין השחקנים הסרט הוא כישלון. השידוך של מגרגור וזלוואגר עובד מצוין. הכימיה ביניהם היא כמו ניסוי מעבדה שהצליח. הם נראים מאוהבים בקטעים שהם לא ביחד, מצליחים לעצבן זה את זו בשיטות משעשעות ולהישאר צעירים (אם כי לא מידי), יפים, ומאוד סקסים.
אוהדי הקולנוע המושבעים ייהנו מהמחוות הרבות שעושה הסרט לקומדיות הרומנטיות הקלאסיות, ובייחוד לסרט "דו שיח בחדר המיטות" ואלו שלא ימצאו את כל האנקדוטות ייהנו מקומדיה מקורית וחדישה שמצליחה לשעשע. לסיכום: לגמור עם האהבה הוא סרט צבעוני, משעשע ומאוד אופטימי. רנה זלוואגר ויואן מגרגור מצוינים. הסרט המושלם לפתוח את השנה בחיוך