Seret מהעבר: 20 שנה למולן רוז'

עשרים שנה בדיוק חלפו מאז הבכורה של מולן רוז' בארה"ב ב-2001. המחזמר הרומנטי היה הסרט האחרון בטרילוגיית "הווילון האדום" של הבמאי האוסטרלי באז לורמן, אחרי "רק לרקוד" ו"רומיאו ויוליה". יותר מכל, "מולן רוז'" היה הסמל לרנסנס של המחזמר בקולנוע ושובו בגדול לטקסי הפרסים אחרי בצורת ארוכה. הסרט קיבל 8 מועמדויות לאוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, אבל זכה רק בשתי קטגוריות טכניות. בגלובוס הזהב הסרט זכה בפרס הסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר, פסקול ושחקנית ראשית לניקול קידמן. לא פחות חשוב מכך הוא הפך ללהיט ענק ביחס לז'אנר עם הכנסות של כ-180 מיליון דולר מול תקציב של 52 מיליון.

אחד מסימני ההיכר המהפכניים של "מולן רוז'" היה השימוש בשירי פופ מודרניים עבור עלילה המתרחשת ברובע מונמרטר בפריז בסוף המאה ה-19. הדיסוננס המדהים שבלראות אנשי הלה בל אפוק דוגמת טולוז לוטרק והרולד זידלר (בן דמותו של צ'ארלס זידלר, הבעלים הראשון של המוסד מולן רוז') שרים קאברים של נירוונה, דיוויד בואי, אלטון ג'ון, פוליס, מדונה וכריסטינה אגילרה, הוא לא פחות מגאוני. בקריצה נוספת לתרבות הפופ, הזמרת האוסטרלית קיילי מינוג, שחוותה גם היא תחייה מחדש בתקופת צילומי הסרט, הופיעה בתפקיד אורח של הפייה הירוקה, בת דמותו של המשקה האלכוהולי הרשמי של מונמרטר – האבסינת.

לורמן שאב השראה ממקורות קלאסיים רבים, כמו "לה בוהם" של פוצ'יני שהוא עצמו העלה הפקה שלה בבית האופרה של סידני, סרטי בוליווד והסרט "קברט". ההשפעה של כולם ניכרת החל מהעלילה ועד צילום ותפאורה. כמובן שאסור לשכוח את ההשפעה של הסרט המקורי "מולן רוז'" בבימויו של ג'ון יוסטון ("הנץ ממלטה") ובכיכובה של אגדת הקולנוע ההונגרית ז'ה ז'ה גאבור, והיה מועמד ל-7 פרסי אוסקר, אחד פחות מסרטו של לורמן. לורמן עצמו מתייחס לזיווג של ניקול קידמן ויואן מקרגור כשווה מימד לזה של אינגריד ברגמן והאמפרי בוגארט ב"קזבלנקה". מקגרגור נבחר לתפקיד על פני הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול בעיקר בגלל שהיה מבוגר מהם ב-10 שנים ובכך התאים יותר להיות בן זוג של קידמן על המסך. בהמשך הצילומים מקרגור מצא את עצמו במרכז תקרית דיפלומטית בין שתי הפקות שהוא השתתף בהן. בשל עיכובים בצילומים, הפקת "מולן רוז'" לא הספיקה לפנות בזמן את האולפנים באוסטרליה שהיו משוריינים על ידי לוקאספילם לצורך צילומי "מלחמת הכוכבים: מתקפת המשובטים". בסופו של דבר, הסטים של "מולן רוז'" קופלו ולורמן נאלץ להשלים צילומים מאוחר יותר בספרד, ואילו יואן מקרגור נשאר באותו מקום כדי לצלם את הסרט הבא.

[*]

"מולן רוז'" לא סתם הרים את ז'אנר המחזמר הקולנועי מהקרשים, הוא עשה את זה בפאר והדר, עם פסקול של קאברים (ביניהם הלהיט הענק "ליידי מרמלד"), שהפך לאלבום נמכר וקיבל מועמדות לגראמי. הנאמברים המוזיקליים היו גולת הכותרת של הסרט, כל אחד מהם הפקה נוצצת, מהפנטת ומרגשת שנראית כמו קליפ מוזיקלי מושקע במיוחד. סגנון העריכה הייחודי של לורמן, שאוהב לקצוץ את הסרטים שלו לקטעים קטנטנים, התגלה כאן כאפקטיבי במיוחד.

סצנת שיר היהלומים, בה ניקול קידמן יורדת מהתקרה של המועדון, שוחזרה על ידי מנחת טקס האוסקר באותה שנה, וופי גולדברג. קידמן עצמה אפילו פצחה בקריירת שירה קצרה בעקבות הצלחת הסרט והפסקול. עשרים שנה אחרי, אפשר להגדיר את "מולן רוז'" בקלות כסרט פולחן שהשפיע רבות על התרבות הפופולרית בשנים שאחרי וכל צפייה חוזרת בו מרגשת ומרהיבה פעם אחר פעם מחדש. לא בכדי הסרט זכה לגרסה מצליחה משלו בברודווי והביא לתחיית הז'אנר המוזיקלי שהיה בגסיסה בהוליווד כאשר שנה לאחר צאתו זכה המיוזיקל "שיקגו" בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר.