Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: סרט חזק - אחים

מאת: לירן מזרחי

"אחים", שיצא לא מכבר בדי וי די (הפצה פורום פילם) מבוסס על סרט דני בעל אותו שם של סוזן ביאר. הסרט מתמודד עם סוגיות חשובות מאין כמוהן ביניהן: יחסים בין אחים, שיבה הביתה מהמלחמה, התמודדות עם אשמה וטראומה קשה שלא מרפה לרגע. לא בכדי מדובר בסרט מיוחד והליהוק המצוין של שלושת השחקנים הראשיים, שכעת נמצאים בשיא הקריירה שלהם עשה את שלו.

סם (טובי מגווייר), הוא קצין מכובד במארינס, שמצליח להקים בית לתפארת עם אשתו האהובה גרייס (נטלי פורטמן). אל מול ההצלחה של סאם נמצא אחיו הקטן טומי (ג'ק ג'ילנהול), שלא מצליח כל כך להסתדר בחיים ומעביר את ימיו בין המסבאה השכונתית לבתי הכלא.

[*]

סם נשלח למשימה באפגניסטן ובמהלך המבצע נעלמים עקבותיו ונשלחת הודעה למשפחתו שנהרג במהלך הקרבות. בעקבות האירוע המצער מגלה טומי, האח הצעיר, לראשונה אחריות כלפי מישהו אחר ואף נאות לעזור לגרייס ולבנותיה בכל דרך.

אז, כשנראה כי החיים חזרו למסלולם, מגיעה הבשורה לגרייס- בעלה שעד כה נחשב למת בעצם חי והוא בדרכו הביתה. סם אומנם חוזר בריא ושלם, אבל הטראומה והמאורעות שעבר הותירו צלקות בנפשו. סם מוצא עצמו מתקשה להסתגל לעולם האהוב שהותיר מאחור וכעת נראה לו שטומי תפס את מקומו.

[*]

"אחים" הוא מסוג הסרטים שיודעים בדיוק איך לרגש את הקהל. והוא מאוד רלוונטי למצבה של ארה"ב הנלחמת בימים אלה מחוץ לגבולותיה. השאלה שהסרט מעלה לא נוגעת לפוליטיקה או לבעייתיות המוסרית בכיבוש אזורים הללו, אלא עוסקת בדרמות של האנשים הקטנים. האנשים שנשלחים להילחם בשם מדינתם במסירות נפש גדולה כל כך. עם חזרתם מהקרבות נותרים בזיכרונם המראות והחוויות הקשות והכול מצפים מהם להמשיך את חייהם באין מפריע.

החזרה הביתה אל המקום שפעם היה מחוז המבטחים הופכת בסרט קשה יותר ובלתי נסבלת, כיוון שאף אחד לא יכול להבין מה מרגיש זה שעבר את הטראומה על בשרו שלו. כך בעצם ההתמודדות של סם מבודדת אותו מהסובבים והקרובים לו ביותר והוא נותר לבדו במערכה.

[*]

הקושי המהותי בסרט הוא לראות כיצד נוצרת מתיחות בין שני האחים בשל אהבתם לגרייס. לא רק שסם מתקשה לחזור לתפקוד נורמאלי, הוא גם מאמין שכל הקשיים והתלאות נעוצים בקיומו של אחיו טומי ונוכחותו מתסכלת אותו עד מאוד. כנרטיב שמגולל ומתמקד בסיפור האישי "אחים" בהחלט מציג את חשיבותה של המשפחתיות ואת המהות של כל אחד מהאנשים המרכיבים אותה.
האותנטיות של הסרט עוברת בצורה כל כך משכנעת בעיקר בזכותם של פורטמן ,מגווייר וג'ילנהול. עוד מימיה הראשונים של פורטמן במקצוע, כילדה מתילדה בסרטו של לוק בסון, "לאון", היא ידעה בדיוק איך להעביר עצב בעיניה. גם בסרט הנוכחי היא מקסימה כהרגלה ומרגשת בדיוק במידה הנכונה והראויה. מגווייר מפתיע כאן בצורה נחרצת. אם עד כה הוא זכור בשל משחקו חסר התוכן והנבוב כספיידרמן, כעת הוא בהחלט מציג פרסונה מכובדת. ג'ילנהול הצלע השלישית של המשולש המתוסבך הזה משחק את הילד הרע, כמו שרק ילד טוב כמוהו יכול . ראוי כמובן לשבח את בימויו המצוין של ג'ים שרידן, שלא נכנע למוסכמות מתקתקות ומתאר סיפור דרמטי ועוצמתי עד מאוד.

חשוב לציין בצורה יוצאת מהכלל את שתי השחקניות הקטנטנות, שמגלמות את הבנות של סם וגרייס. מדובר בשתי ילדות שמציגות כשרון, שמעפיל על קולגות בוגרות בתחום והן בהחלט משלימות בצורה מופלאה סרט מטלטל ומרגש שכזה.