הכי מצחיק שיש

בשנה של מלחמה עולמית (בעיראק) וטרור בלתי-נפסק (שוב בעיראק, אבל גם לצערינו פה בארץ), זה היה אך מובן מאליו שהקומדיות ימצאו את דרכן בבטחה אל המסך הגדול. מבין שלל הסרטים הקומיים שעלו על מסכנו, להלן עשרת הסצנות המצחיקות ביותר שנחרתו בזכרוני משנה זו. ואגב, הערה לפני שמתחילים: סקירה זו כוללת בתוכה ספוילרים לסרטים 'אכזריות בלתי-נסבלת' ו-'המרדף'. מי שלא ראה ומתכוון לראות, מוזמן לדלג בשמחה כדי לא לפגום בהנאת הצפייה בסרט...

10. אמריקן פאי 3: החתונה:
החלק הכי מעודן בטרילוגיית הסרטים הוולגרית ביותר בהיסטוריה ידע לא מעט רגעי קתרזיס ושיא, חלקם מצחיקים יותר וחלקם פחות. אז נכון שסטיפלר משגל את סבתא של החתן ומותיר אותה מדושנת עונג, לא לפני שהוא לועס בגועל פיסת צואה ומופיע בפני משפחתו של ג'ים החתן ההמום בפוזה מביכה עם הכלבים של הכלה; אבל הקטע המצחיק ביותר בסרט דווקא מתרחש בלעדיו (לא נורא, השחקן שלו, שון וויליאם סקוט, זוכה לעדנה בהמשך). מדובר בסצנת הפתיחה הקלאסית לסרט פאשלות של חתונה. ג'ים ומישל יושבים במסעדה. ג'ים מתכונן לשלוף טבעת ולהציע לה נישואין, מישל מפרשת את רמזיו כהזמנה למסע תענוגות בעבור שרוליק הביישן שלו. היא יורדת אל מתחת לשולחן המסעדה ומתחילה לבצע בו מעשים מגונים, בדיוק כאשר מגיח אביו של ג'ים ושואל אותו האם כבר שאל את השאלה. לא נעים ב-כלל.

9. אבודים בטוקיו:
ביל מארי נמצא לבד בעיר זרה. הוא לא מדבר את השפה, הוא לא מכיר את התרבות; אבל יתרה מזאת, כולם שם ביפן ממש אבל ממש נמוכים. במעלית הוא עוקף אותם בראש. במקלחת הוא גבוה מדי בשביל הטוש המקובע במקומו. בסרט שמתיימר להיות מעוז הטעם הטוב והאנינות דווקא ההומור הפיזי זוקף ראש במלוא נומך קומתו. עכשיו רק נותר להישען לאחור ולהמתין לרגע שבו היפנים יעשו סרט קונטרה לאמריקאיים ויצחקו על ההמוניות והסכריניות המזוקקת שלהם...

8. המרדף:
סוף הסרט. דמויותיהם של שון וויליאם סקוט ו-The Rock חוזרות מהג'ונגלים של האמזונס, לאחר שוויתרו על האוצר לטובת עניי הג'ונגל וניצחו את האיש הרע ששלט בהם. כעת עליהם להתמודד מול רשע אחר, בממדים מעט סולידיים יותר – אביו המאפיונר של וויליאם סקוט, שמתעמר בבנו ובבן דמותו של The Rock. הם מציעים לו מנחת פיוס – פרי טרופי שהצליחו להגניב עמם מאמריקה הלטינית הרחוקה. האב אוכל את הפרי בתיאבון ניכר ורב, רק בשביל לגלות שעבדו עליו. הנקמה המתוקה משתלמת כאשר הצופים עדים לשינוי שעובר על האב: הוא רואה את ילדו ושותפו בעיניים מעוותות כאשר ראשם גדול וקולם מפחיד. זה ילמד אותו לא להתעסק איתם יותר!7. שיקגו:
קתרין זטה-ג'ונס ורנה זלוונגר הן צעירות שרצו להפוך לכוכבות בשנות ה-20' של המאה שעברה, אך בשל רצח שכל אחת מהן ביצעה ברגעי משבר נבצר מהן הדבר. בכלא הן מתקוטטות על תשומת לבה של התקשורת ועל תשומת הלב של עורך דינן, ריצ'ארד גיר השרמנטי. אחד השירים המרכזיים בסרט מתאר את הרציחות שלהן ושל יתר הרוצחות שכלואות איתן בתא. בשלב מסוים הקצב המטורף של השיר נגמר ורוצחת הונגריה שלא יודעת מילה באנגלית תופסת את אור הזרקורים ושרה במבטא זר על כך שלא רצחה. ההעמדה המגוחכת, אור הזרקורים המזויף על ההונגריה המסכנה והמוזיקה האובר-דרמטית הוציאו אותי מחויך למדי מהסצנה הזו.

6. הגורו:
קומדיה שיצאה לאקרנים בארץ הרבה לפני שיצאה בארה"ב, והציגה אצלנו על התפר שבין 2002 ל-2003. מאחר ואני ראיתי אותה רק השנה, אני מכניס אותה בגאווה לפנתיאון הסצנות המצחיקות ביותר של 2003. הסרט, פנינה משובחת למדי שלצערי לא זכתה להוקרה מספקת מצד הציבור בארץ ובעולם, מספר על הודי צעיר ושאפתן (ג'ימי מיסטרי) שמהגר לארה"ב במטרה להפוך לשחקן. מה שנראה כהתחלה מבטיחה ממשיך במפח נפש – המקום היחיד שמסכים לקבלו כשחקן הוא אולפן סרטי פורנו, שם הוא קושר קשר הדוק עם שחקנית מקומית (הת'ר גרהם), שמשתפת אותו בתובנותיה על אהבה ומין. ההודי מנצל תובנות אלו באירוע חברתי אליו הוא נקלע, שם הוא כובש את הקהל וזוכה לתהילה של גורו לעניינים שבינו לבינה. בשיא הסרט, וברגעו המצחיק (וההזוי) ביותר, הוא מלמד אולם מלא באמריקאים פתיים כיצד להירגע לצלילי השיר I love you just the way you are של הזמר בילי ג'ואל, בדיוק כפי שהדריכה אותו ידידתו, ומשם ואילך הכול מסתבך עוד יותר!

5. מת לצעוק 3:
הטלפון מצלצל בביתה של סידני קמפל, שדרנית חדשות מוכרת, לאחר שצפתה בקלטת מוזרה שגורמת לכל מי שראה אותה למות תוך שבעה ימים (פראפרזה על הסרט 'הצלצול'). היא עונה לשיחה אבל בגלל שאין קליטה היא שומעת משהו אחר במקום האזהרה הקלאסית 'seven days'. 'Seven gays?', היא שואלת בתמיהה, לא ממש מבינה למה התכוון המשורר. הרוצח המטורף מתעצבן ומתחיל להסביר לה מה בעצם רצה לומר, אבל סידני ממשיכה להתעקש. האם מדובר בשבעה ימי עסקים או בסתם שבעה ימים? חגים נכללים בעסקה? הרוצח המבולבל לא ממש יודע מה לענות, וקלאסיקה קולנועית חדשה נוצרת (חבל רק שהסרט עצמו בינוני ביותר).

4. מוצאים את נמו:
פצצת הומור מצוירת אחת גדולה, ובצדק גם הסרט המצויר המצליח בכל הזמנים. החל מקריאות השייכות של השחפים בחופי סידני (נו, לפחות עכשיו אנחנו מבינים מה הם אומרים), ודרך דמותה השכחנית של דורי הדגה, שמתלווה לאביו של נמו, מרלין, בחיפושיה אחר הדגיגון האובד ברחבי האוקיינוס. מה שאותי אישית הכי הצחיק בסרט היה כאשר מרלין ודורי נקלעו לבטנו של לוויתן ענק, ודורי החליטה לתקשר איתו ממעמקי בטנו כדי שיוכל לשחרר אותם לטובת המשך מסעם. מה שנשמע על פניו כשפת הלוויתנים מתגלה כלא יותר מדיבור מאוד עמוק ומאורך ממעמקי צינורית הקול של הדגה, וסחף תשואות וצחוקים משועשעים למדי בקולנוע בו ראיתי את הסרט.

3. ברוס הגדול מכולם:
מסוכן לתת לג'ים קארי הזה כוחות אלוהיים. הוא גורם לתופעות טבע מסוכנות, מפריע לסדרי עולם להתרחש כסדרם וכל זה תוך שהוא מנסה לעשות טוב לו עצמו ומתעלם מכל השאר. בסוף, איך לא, מגיע הלקח ההוליוודי יאדה יאדה יאדה, אבל עוד הרבה לפני זה הצופים חווים תהליך לימוד מצחיק במיוחד. השיא עבורי היה כאשר קארי מחליט להתנקם בשדרן טלוויזיה מקומי שתפס את מקומו כמגיש תכנית האקטואליה המקומית. קארי משתמש בכוחותיו השמיימיים כדי לשבש את דיבורו של עמיתו תוך כדי שידור, והוא מתחיל לדבר באוקטבות משתנות, שפות לא מובנות ועוד (האמת, אני לא יודע מה עוד, הייתי פשוט עסוק בלהיחנק מצחוק).

2. סדנה לעצבים:
ג'ק ניקולסון הוא מנחה הסנדה להתמודדות עצבים המעצבן ביותר שאי פעם היה. אדם סנדלר הוא האדם הפשוט שמתחרפן לו יום אחד ונקלע לסדנתו של ניקולסון, ובעקבות התקף עצבים נוסף אף זוכה להשגחתו הצמודה. השיא מגיע כאשר כחלק ממסע החונכות הצמוד עוצר במפתיע ניקולסון את מכוניתו של סנדלר באמצע גשר ניו-יורקי פקוק במיוחד ומאלץ אותו לזמר קטעים נבחרים מהמחזה 'הפרברים', תוך שהוא מצפצף לנהגים העצבניים שתקועים מאחוריו ומנופף לעברם באצבעו האמצעית... אין ספק שאנינות טעם שכזו לא נראתה על המסך מאז אולץ ברוס וויליס ללכת עם שלט עליו רשום "אני שונא כושים" באמצע הרלם בסרט 'מת לחיות 3'.

1. אכזריות בלתי-נסבלת:
כבר הרבה מאוד שנים לא צחקתי בסרט כמו שצחקתי בסצנה אחת מאוד ספציפית בסרט הזה. ג'ורג' קלוני וחברו משסים רוצח שכיר בקתרין זטה-ג'ונס, פרודתו של קלוני, על מנת שהוא יוכל לזכות בהונו חזרה. בדקה התשעים קלוני נזכר שהוא בעצם מאוהב בה, ואץ רץ כנגד הזמן במטרה להציל אותה מידי השכיר. אלא שהרוצח, שסובל מאסתמה קשה ונאלץ להזדקק למשאף כל כמה דקות, כבר נמצא בבית הזוג. במגמה לעצור אותו מרסס קלוני תרסיס לעבר עיניו. הרוצח, שחוטף התקף אסתמה בעקבות זאת, מושיט יד לכיס במטרה להשיב את נשמתו לסדרה בעזרת המשאף, אבל בגלל שהוא לא רואה הוא מוציא במקום זאת את האקדח ולוקח שאיפה קטלנית במיוחד מנשקו. בקיצור, צריך לראות בכדי להבין, אבל בהחלט שווה את הדקה ומשהו צחוק.