ורוניקה גארין- ביקורת די.וי.די

"ורוניקה גארין" מבוסס על סיפור אמיתי, סיפורה של ורוניקה גארין, עיתונאית בעיתון הפופולרי סאנדיי אינדיפנדנט, בדאבלין אירלנד. גארין רצתה להשאיר חותם ובעיית הסמים נגעה לליבה. היא החלה לכתוב סדרת כתבות על ברוני הסמים המקומיים. מהר מאוד היא קיבלה איומים על חייה ועל חיי משפחתה. היא נאלצה לבחור בין המשך הכתיבה תוך סיכון משפחתה ובין ויתור על חופש העיתונות וויתור על מלחמתה החשובה בנגע הסמים. ורוניקה הייתה עיתונאית חוקרת, כזו ש"לכלכה את הידיים", השתמשה במקורות מתוך עולם הפשע ולקחה סיכונים רבים, זו הייתה גם הסיבה שהיא לא פחדה להמשיך לחקור, גם אחרי שאיימו על חייה. היא הרגישה תחושת שליחות והאמינה באחריותה של העיתונות. החקירה שלה ולאחר מכן רציחתה, הביאו לשינוי של ממש, לגל מעצרים, לשינוי חוקתי והפכו אותה לסמל באירלנד ולסמל לעיתונות הלוחמת.הסיפור לוקח אותנו לאירלנד של אמצע שנות התשעים. עיר הבירה דאבלין היא אזור קרבות מסוכן, הומה פשיעה וסמים. מלחמות ברוני הסמים בגזרה מתבצעות באין מפריע, ובדרך, בין עסקאות ענק מסוכנות, קורבנות תמימים נהרגים ברחובות על לא עוול בכפם, רק משום שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. ורוניקה גארין (קייט בלאנשט), עיתונאית אירית צעירה ונחושה ב'סאנדיי אינדיפנדנט' של דאבלין, לוקחת את העניינים לידיים, חושפת מעל דפי עיתונה, בסדרת כתבות מזעזעת את האמת שמאחורי השחיתויות השונות של קרטלי הסמים בעיר, ובכך מפריעה להם להמשיך לבצע את עסקיהם בשקט. גארין זוכה לפרסום ופרסים על מאמציה למגר את תופעות הסמים, אבל נאלצת לשלם מחיר יקר על הישגיה ומעמדה - משפחתה ויקיריה נמצאים תחת איום תמידי, וגם חייה שלה כבר אינם כה בטוחים...

אתחיל ואומר שסיפורה של ורוניקה גארין, הוא סיפור שחשוב מאוד לספר מהרבה מובנים: חופש העיתונות ותפקידה בשינוי חברתי, כוחה של אחת לשנות, מודעות לבעיית הסמים והפשע הרב מסביב ותפקידו החשוב של החוק בפתרון הבעיה. המשפט שמסכם זאת הכי טוב נאמר לקראת סוף הסרט: "כל אחד באירלנד זוכר בדיוק איפה הוא היה כשורוניקה גארין נרצחה על הכביש לנייס". כנראה שלכל אומה, יש את הסיפורים המוכתמים בדם על אנשים שבחייהם ובמותם השאירו חותם. אהבתי מאוד שיוצרי הסרט בחרו לקרוא לו פשוט "ורוניקה גארין". זה מעיד שגם הם הבינו שהיא הסיפור האמיתי פה והזכירו כי מדובר באישה אמיתית, שסיפורה מובא כאן.

החלק השני של ביקורתי, מתייחס לשאלה הלא פחות חשובה, כיצד סיפרו את סיפורה של ורוניקה גארין בסרט, האם זה עבד והאם זה סופר בצורה יעילה וטובה. קייט בלאנשט, ללא ספק עושה את הסרט. רואים שההכנה שלה לתפקיד הייתה יסודית והיא עושה חסד עם הדמות. הפסקול גם הוא מצוין ומשלים היטב את הדרמה. הבעיה העיקרית של הסרט שהוא לא מצליח לרגש עד הסוף, הוא מראה התרחשויות מאוד חשובות וכואבות אבל בסוף הסרט יש תחושה שזה לא טופל בצורה הולמת, שלא הצליחו באמת לגעת ושהכל מנוכר מדי. יש גם תחושה שהכל הוצג בצורה קצת תיאורית-דוקומנטרית משהו. חבל, כי ללא ספק ההתרחשויות מהוות חומר מספק בשביל לעשות דרמה חזקה ונוגעת ללב. יש בעיה לפעמים בסרטים המבוססים על סיפור אמיתי. יש תחושה שברגע שהסיפור ראוי, מסתפקים בזה ולא מקפידים שהעיבוד יוציא מהסיפור את נקודותיו החזקות.

לסיכום: נושא חשוב, אישה גדולה שהזיזה עולמות, משחק מדהים של קייט בלאנשט, אבל גם פספוס בעיבוד הסיפור. רצוי לראות בכל מקרה, בעיקר אם הסיפור מעניין אתכם.

הערה קטנה: קולין פארל, ששיתף פעולה עם שומאכר בסרטו הקודם "תא טלפון" ובסרט "טייגרלנד", מופיע פה בהופעת אורח קטנה.