מה באוזן? סרטי האימה שלא הכרתם

ז'אנר אימה תמיד היה אחד מהז'אנרים האהובים עליי בקולנוע. כנער צפיתי בעשרות סרטי אימה מדי שנה מכל הז'אנרים: סלאשרים, סרטי זומבים, סרטי ערפדים, סרטים מארה"ב, מיפן, מקוריאה, מספרד ובעצם כל סרט אימה שנשמע לי מעניין. בראייה אחורה הרבה מסרטי האימה היו גרועים וכאלה שלא שווה במיוחד לצפות בהם. יחד עם זאת בכל שנה יש כמה סרטים פשוט מצוינים בז'אנר ולצערי רובם לא מגיעים להפצה בבתי הקולנוע בישראל ואנחנו נשארים עם זוועות כמו "אנאבל" ו"פעילות על טבעית".

לכן החלטתי להתחיל את המדור הזה, על מנת שלחובבי הז'אנר יהיה קצת יותר רקע על סרטי אימה חדשים שגם אם חלקם יצרו לארץ הם לא בהכרח זכו לפרסום. מדי חודש אסקור כאן שלושה סרטי אימה שהגיעו לספריית "האוזן השלישית" והחודש אסקר את הסרטים "ירח דבש", "לילה מסוכן" ו"Another Me".

ירח דבש (Honeymoon)

סרט הביכורים של לי ג'אניאק, שגם כתבה את התסריט לסרט. הסרט עוקב אחרי פול (הארי טרדווי) ובי (רוז לזלי) זוג צעיר בירח הדבש שלהם.

המערכה הראשונה של הסרט היא אחת מהנקודות החזקות שלו. בי ופול הם צעירים ומאוהבים. האינטראקציה והכימיה ביניהם יחד עם הצעת נישואין הלא קונבנציונלית של פול גורמת לנו להתאהב בהם. הם נראים מושלמים ביחד ולא נראה שמשהו יכול לשבור את הזוג האוהב. אך הדברים מסתבכים כאשר פול מתעורר ומוצא את בי מבודדת ועירומה ביער, מבולבלת ולא זוכרת איך היא הגיעה לשם ומה קרה לה ופול מתחיל לחשוד שמשהו השתנה אצל בי.

מכאן והלאה היחסים של השניים עולים על שירטון ובי לא באמת יודעת מה קרה באותו לילה. ההתנהגות שלה משתנה בצורה קיצונית ככל שהסרט מתקדם עד לסוף של הסרט שאומנם לא מפתיע במיוחד, אך זה כבר לא משנה לנו כצופים יותר מדי.

הדבר המרכזי שמפחיד ב"ירח דבש" הוא לא העובדה שאנחנו לא יודעים מה קרה לבי, אלא בעצם העובדה שפול שחושב שהוא מכיר אותה, לא בטוח בשלב מסוים אם משהו באמת השתנה בה או שהוא פשוט לא מכיר את אהובתו. ג'ניאק מפגינה בטחון ושליטה בנושא ומוציאה משני השחקנים הראשיים שלה הופעה מדהימה בדגש על טרדווי שהופך את הפרנויה והפחד של פול למשכנעים במיוחד.

"ירח דבש" הוא מותחן אימה מצוין ומסמרר שיער ששווה צפייה בעיקר בגלל שני הכוכבים שלו שמספקים משחק מרשימה במיוחד.

לינק לדף הסרט באתר האוזן השלישית: ירח דבש לילה מסוכן (Deliver Us from evil):

סרטו האחרון של סקוט דריקסון, שפרץ לתודעה של חובבי הז'אנר עם "השדים של אמילי רוז" והיה אחראי גם על אחד מסרטי האימה הגדולים של השנים האחרונות "רוח זדונית", מה שעזר לו לקבל חוזה שמן במיוחד מ"מארוול" ולהיות אחראי על הפרנצ'ייז הבא שלה- "דוקטור סטריינג".

"לילה מסוכן", שדווקא הפציע לזמן קצר על מסכי הקולנוע בישראל, הוא מעין שילוב של סרט מתח שעוסק בפשעים לבין מותחן על טבעי. הסרט עוקב אחרי ראלף (אריק באנה) שצריך להתמודד עם פשעים איומים מדי יום. לאט לאט הוא מתחיל להבין שחלק מהפשעים קשורים אחד לשני בדרך שהוא אפילו לא יכול להתחיל להסביר. הוא נעזר בכומר לא שגרתי (אדגר רמירז) שחוקר מקרים דומים וביחד השניים מנסים לעצור את היישות השטנית ולהציל לא רק את מי שהדיבוק נמצא בו אלא גם את משפחתו של ראלף, שהופכת למטרה המרכזית של אותה יישות.

אחת הבעיות הגדולות של הסרט היא הקצב האיטי שלו. יש סרטי אימה שמתקדמים לאט בכדי ליצור מתח, יש כאלה שמתקדמים לאט בשביל להפחיד אותנו לרגע ויש כאלה שפשוט לא קורה בהם כלום - הסרט הזה לצערי שייך לקטגוריה השלישית. מעבר לכך שהסרט לא מתקדם לשום מקום, מדובר בסרט שלא מציג שום דבר מקורי ומעניין. הסרט כולו בקלישאות של הז'אנר, תוסיפו לזה את העובדה שהוא נמשך כמעט שעתיים (ומרגיש כמו נצח) וקיבלתם את אחד מסרטי האימה המשעממים והמאכזבים ביותר שראיתי בזמן האחרון. "לילה מסוכן" לא מציע למעריצי הז'אנר שום דבר חוץ משעמום וכזה שגם אנחנו וגם דריקסון נרצה לשכוח מהר.

לינק לדף הסרט באתר האוזן: לילה מסוכן

Another Me

מותחן המסתורין הבריטי-ספרדי של איזבל קויחט עוקב אחרי פיי (סופי טרנר), שעולמה מתהפך עליה כאשר אביה לוקה בטרשת נפוצה והיא מגלה שאימה מנהלת רומן. אבל אז משהו מטריד הרבה יותר קורה- היא מרגישה שמישהי עוקבת אחריה, מישהי שנראית בדיוק כמוה. החברים בבית הספר מספרים שהם רואים אותה בכל מיני מקומות שהיא אינה זוכרת שהייתה שם, ואביה מספר לה שהכפילה שלה אמיתית, ושהיא רוצה לקחת את חייה.

למרות הקאסט המצוין של הסרט שכולל בין השאר את ריף איפנס ("ספיידרמן המופלא") ואת קלייר פורלני ("הקמע"), הדמויות משעממות והעלילה לא מעניינת ולא מתקדמת לשום מקום והסרט רק הולך ונהיה גרוע יותר ויותר. לצערי הסינופסיס מעניין הרבה יותר מהסרט עצמו בו הכל צפוי ושגרתי.

לינק לדף הסרט באתר האוזן: Another Me

[*]