ג'יימי פוקס בן 50: התפקידים הגדולים של הכוכב

5. בייבי דרייבר (2017)

הבמאי הבריטי המהולל אדגר רייט, מי שעומד מאחורי טרילוגיית "קורנטו" ("מת על המתים", "שוטרים לוהטים" ו"סוף העולם") ו"סקוט פילגרים נגד העולם", מתמחה בפירוק ובהרכבה מחדש של ז'אנרים מוכרים. בסרטו החדש ביותר "בייבי דרייבר", לוקח על עצמו רייט את ז'אנר סרטי השודים. הסרט עוקב אחרי נהג שודים צעיר בשם בייבי (אנסל אלגורט) שנאלץ לעבוד תחת בוס אכזרי (קווין ספייסי) וחבורה של פושעים (ג'יימי פוקס, ג'ון האם, אלזה גונזלס), בזמן שהוא מנסה למצוא לעצמו ולאהובתו החדשה (לילי ג'יימס), דרך החוצה.

"בייבי דרייבר" הוא עוד תוספת מוצלחת במיוחד לפילמוגרפיה המרשימה של רייט, שהפעם לוקח קאסט מלא בשמות גדולים ומוציא אותם למסע קצבי ומהיר שלא עוצר לרגע בעולם הפשע של אטלנטה. בייבי, הדמות הראשית, סובלת מטיניטוס, וכדי לחסום את הסבל, היא שומעת מוזיקה ללא הפסקה. רייט מחבר את זה להחלטות ויזואליות מהממות ובכך משלב בכל סצינה מוזיקה נהדרת. סצינות הנהיגה של בייבי מבוימות בכוראוגרפיה מדויקת יחד עם השירים הקצביים - כל אלו מייצרים לנו סרט אקשן ייחודי וכיפי. השימוש בשירים הוא מדויק ותמיד מתאים כמו כפפה ליד לאירועים המתרחשים על המסך.

הקאסט של אדגר רייט מעולה, ואת כולם מוביל אנסול אלגורט הצעיר, מי שכבר כיכב בלהיט "אשמת הכוכבים". הוא עושה עבודה מצוינת ולא מתיימר להשתמש בכלים שאין לו, ונותן את הבמה לשתי השמות הגדולים יותר עמם הוא חולק לא מעט זמן מסך - ג'יימי פוקס וג'ון האם. האם מגלם מעין פושע ג'נטלמני, שעברו לא ברור ושנמצא עם בת זוגו (אלזה גונזלס) בכל השודים. הוא מנסה להבין ללבו של בייבי ולהקשיב לו ומתפקד כמעין פושע טוב. ג'יימי פוקס הוא ההפך, הפושע המוטרף וחסר הגבולות שלא רואה בעיניים. פוקס פשוט נהנה בתפקיד הזה ומוציא החוצה את כל הכישרון והמניירות שלו - הוא צועק, הוא מקלל, הוא קופץ, הוא מאיים, והכל בהופעה מוקצנת מצוינת שמצליחה לגנוב את ההצגה. כל האלמנטים מתחברים ביחד כדי ליצור את אחד הסרטים הכיפיים, הקצביים והמסוגננים של 2017.

4. נערות החלומות (2006)

המיוזיקל הנהדר והלא-מוערך דיו הזה יצא בשנת 2006 וגרף 2 אוסקרים. אחד עבור הופעתה הנהדרת של ג'ניפר הדסון והשני עבור הסאונד מיקסינג. הוא היה מועמד לעוד שישה פסלונים, כולל מועמדות יחידה בקריירה לאדי מרפי. ביל קונדון, זוכה האוסקר על התסריט של "אלים ומפלצות" והבמאי של "קינסי", שני סרטי "דמדומים" האחרונים ו"היפה והחיה" מודל 2017, לקח את מופע הברודווי של הנרי קריגר וטום איין אודות שלוש זמרות סול אפרו-אמריקניות וחייהן בשנות השישים ותרגם אותו למסך הגדול באופן נהדר. שתי זמרות-על, ג'ניפר הדסון וביונסה, מככבות בגרסה הקולנועית של "נערות החלומות" ומצליחות לתרגם את כשרון השירה הגדול שלהן גם למשחק משכנע. הדסון, שגם זכתה באוסקר על תפקידה, מגלמת את דמותה של אפי וויט פשוט מעולה. גם השחקנים הגברים, אדי מרפי ודני גלובר, בתפקידים מלאי תקווה, וג'יימי פוקס, נותן תפקיד של אדם שרואה בעיניו רק איך להתקדם קדימה ואיך להרוויח על גבם של אחרים. כל מארג השחקנים מייצר הופעות משכנעות שהופכות את הסרט למוצלח. ביל קונדון, במאי הסרט, שגם כתב את התסריט, קיבל מהאולפנים צ'ק נדיב והוא השתמש בו ליצירה מחדש של האווירה האמריקאית בשנות ה-60. הוא מעצב את העולם בסטים נהדרים ותלבושות מעולות כשהכל עטוף במוזיקה המצוינת, הבאה מגרונן של זמרות ענק, מה שמייצר חוויה מיוחדת.

3. הנוסע (2004)

מייקל מאן, אחד הבמאים המוערכים בארצות הברית כבר כמה עשורים, שביים בשנות השמונים את יצירת המופת "גנב", בשנות התשעים את "אחרון המוהיקנים", "היט" ו"המקור" ובשנות האלפיים את "אויבי הציבור ו"מיאמי וייס", עומד מאחורי המותחן המצוין "הנוסע". טום קרוז מגלם מתנקש שבמהלך לילה של עבודה לוקח כשבוי נהג מונית (ג'יימי פוקס). את הסרט כתב שון ביטרי, אחד מהתסריטאים של "שודדי הקאריביים" הראשון.

"הנוסע" הוא מותחן מהוקצע שעשוי ללא חת בידיו המיומנות של מאן הוותיק. הוא לוקח את התסריט שכתב ביטרי ומוסיף עליו עשייה קולנועית מצוינת. זה סרט שלא עוצר ולא עוזב, ומשאיר אותך מתנודד בקצה הכיסא שלך עד סופו. מה שמוסיף לסרט ומשפר אותו, ובסופו של דבר מעלה אותו דרגה, הוא ההופעות המצוינות של השחקנים הראשיים. קרוז בתור המתנקש הוא אכזר וקר ומצליח לשחרר את אחת ההופעות הטובות בקריירה שלו וג'יימי פוקס, שהיה מועמד על סרט זה לאוסקר השני שלו, מצליח לתת קונטרה להופעתו המחשמלת של קרוז בתור נהג המונית האומלל שמזלו המר קשר את גורלו עם אותו מתנקש. ההופעות של השניים, משני מקומות כה שונים, יוצרים את הכוח האמיתי של "הנוסע", סרט שמצליח להישאר אפקטיבי גם היום.

2. ג'אנגו ללא מעצורים (2012)

בסרטו השביעי (או השמיני, תלוי איך סופרים) של קוונטין טרנטינו, הבמאי המהולל מייצר מערבון אולטרה אלים ומשעשע, שמצליח להיות גם מחווה למערבונים ישנים כמו "ג'אנגו" של סרג'יו קורבוצ'י האגדי וגם סרט מקורי בהחלט. ב"ג'אנגו ללא מעצורים" מובא לנו סיפורו של ג'אנגו (ג'יימי פוקס), עבד אפרו-אמריקני משוחרר בשנות ה-50 של המאה ה-19. הוא מתחבר עם צייד ראשים גרמני בשם ד"ר קינג שולץ (כריסטוף וולץ, שזכה באוסקר השני שלו עבור תפקידו בסרט זה) על מנת להציל את אשתו (קרי וושינגטון) מידיו של בעל מטעים אכזר (ליאונרדו דיקפריו).

טרנטינו הוא קולנוען מיומן ומוכשר מאוד, וגם כאשר הוא מגיע לעשות את הטייק שלו על אחד מהז'אנרים האהובים עליו ביותר - הוא מצליח לייצר סרט מהפנט באלימות שלו ובכוחו הקולנועי. יחד עם הצלם רוברט ריצ'רדסון, שכבר עבד עם הבמאי בעבר וזכה בשלושה פרסי אוסקר על עבודתו עם במאים כמו מרטין סקורסזה ואוליבר סטון, טרנטינו מייצר כאן את אחד מסרטיו היפים ביותר עם שוטים מרהיבים של מערב פרוע קצת אחר. זה סרט מרשים בגודל שלו, ולמרות אורכו הרב, הוא מצליח לא לשעמם ולמגנט אותך אליו בזכות העשייה הקולנועית המשובחת והכתיבה החדה.

"ג'אנגו ללא מעצורים" הוא כולו מופע של אלימות וקריצות תסריטאיות, עליהן זכה טרנטינו באוסקר השני שלו על תסריט מקורי, אבל הוא גם מופע של משחק נהדר. דיקפריו פשוט משתגע על המסך בתור הנבל המדמם, כריסטוף וולץ ממשיך את הקו הנהדר אחרי "ממזרים חסרי כבוד" ועושה דמות שקשה להסיר ממנה את העיניים, אבל מי שסוחב את הסרט על גבו הוא ג'יימי פוקס, הגיבור המיוסר של הסרט שמתחיל אותו בתור עבד ומסיים אותו לא רק בתור אדם משוחרר, אלא בתור אדם משחרר. פוקס עושה את אחד מתפקידיו הגדולים בקריירה באפוס המדמם של טרנטינו.

1. ריי (2004)

הסרט שהעניק לג'יימי פוקס את האוסקר הראשון שלו, והיחיד גם עד כה, הוא ביוגרפיה המגוללת את סיפור חייו של מוזיקאי הבלוז הגדול ריי צ'ארלס, שהתעוור בגיל שבע, על ילדותו הקשה ועלייתו לגדולה בשנות החמישים. את הסרט ביים זוכה האוסקר טיילור הקפורד, שעומד מאחורי "מלכודת לפרקליט" ו"דולורס קלייבורן", ומשחקים לצד פוקס רג'ינה קינג, קרי וושינגטון וקליפטון פאוול.

"ריי" הוא כולו מופעו של פוקס, שזכה באוסקר בצדק. הוא מגלם את דמותו האייקונית של ריי צ'ארלס בעוצמה וברגישות אינסוף, כשהוא מקפיד על המניירות של המוזיקאי האגדי ולא בורח למחוזות אובר-דרמטיים ומצליח להשאיר את ההופעה שלו מאופקת ואחידה. זה התפקיד שפוקס ייקח איתו הלאה וזו הסיבה שהסרט הזה הוא במקום הראשון. לא רק שזוהי דרמה ביוגרפית עשויה לעילא, שעובדת על הרגשות והנקודות הנכונות ועושה מה שביוגרפיה צריכה לעשות, אלא היא גם פסגת היצירה של השחקן הראשי שלה, שמצליח להתעלות על עצמו בתפקיד. "ריי" מצליח להיות גם סרט מרגש, שעובד טוב מאוד גם בצפיות חוזרות ומצליח לספר על חלק נכבד מחייו של המוזיקאי הגדול בכבוד והערכה.