סרטי השנה 2021: מקומות 1-5

5. טיטאן (73 נק')

סרטה של הבמאית הצרפתייה ז'וליה דוקורנו ("נא") היה לאחד הזוכים הייחודיים והביזאריים בתולדות פסטיבל קאן. איך אחרת תוכלו לקרוא לסרט שעלילתו עוסקת ברוצחת סדרתית המתעברת מכלי רכב ומתחזה לגבר כדי להעמיד פנים שהיא בנו האובד של כבאי בודד? אבל מתחת למעטה זה על שלל הסצנות האלימות והמאוד גראפיות, המיניות והארוטיות, מסתתר סרט עם לב פועם ומדמם על הורות, העצמה נשית ועל אהבה ללא תנאי.

סרט השנה של יאיר הוכנר (עורך מדור הביקורות באתר) - " אירוע קולנועי נדיר בעוצמתו. דוקורנו היא קולנוענית בלי מעצורים, שמצליחה ליצור קולנוע אישי, להיות אקטואלית ולשלב בתוך סרטה נושאים עכשוויים חמים, להכניס לקהל שלה אגרופים ולדפוק אותם בו בלי חשבון. אין כמעט סרטים כאלה ואין כמעט אנשי או נשות קולנוע כאלו ולכן 'טיטאן' הוא בהחלט זן נדיר".

4. חולית (75 נק')

רבים ניסו לעבד לקולנוע את הספר האפי של פרנק הרברט - מהבמאי הפסיכדלי אלחנדרו חודורובסקי בגרסה שלא הופקה לעולם ועד דיוויד לינץ' בסרט שנחשב לאחד החלשים של הבמאי. עם המטען הזה, הגיע הבמאי דניס וילנב, שהוכיח את יכולתו ביצירת סרטי מדע בדיוני אינטליגנטיים ובוגרים בנוף ההוליוודי כמו "בלייד ראנר 2049" ו"המפגש". התוצאה ספקטקל מרשים וגדול מהחיים וגם זכתה להצלחה נאה עם הכנסות של 400 מיליון דולר בקופות.

סרט השנה של זוהר צלח (מאקו) – "יצירת מופת מדהימה וחד פעמית. אירוע קולנועי אדיר שמוכיח את כוחו של המסך הגדול".

סרט השנה של שי שגב (מגפון, ג'ירפה) - "הסרט היפה והמושקע ביותר מבחינה ויזואלית השנה. בליווי אסופה של שחקנים כישרוניים, הבמאי מצליח להפוך סיפור פילוסופי ומלא עומק למושא קולנועי במלוא מובן המילה, שאף שונאי הפנטזיה והפוליטיקה הדתית ילמדו לאהוב ואף להעריץ".

סרט השנה של יבגני גרינברג (סרט) - "בשנה מוזרה לקולנוע, שבה שוברי קופות ניתנים לצפייה ביתית במקביל להקרנתם באולמות, "חולית" היה לניצחון המוחץ של חוויית הצפייה הקולנועית. החזון הייחודי של וילנב ממשיך להוביל אותו מאפוס מוצלח אחד לאחר. כמו שעשה את הבלתי אפשרי עם 'בלייד ראנר 2049', הבמאי מתמודד שוב ביד אמן עם חומר נפיץ שהכשיל רבים וטובים לפניו".

סרט השנה של דין קליין (סרט) – "החוויה הכי קולנועית ומפתיעה שהייתה לי השנה. הגעתי בלי יותר מדי ציפיות, אבל אחרי יותר משעתיים וחצי של בניית עולם לא רציתי לעזוב את אולם הקולנוע כשהאורות נדלקו".

סרט השנה של מישאל רוברט (סרט) - "דניס וילנב הוא מגדולי הבמאים של זמננו, וכנראה היוצר הכי טוב בכל מה שקשור לבניית עולם בדיוני ומורכב. לא היה מתאים ממנו לעשיית הפרויקט הגרנדיוזי. סרט מורכב ואדיר, עשוי כמעט ללא רבב. 155 דקות שעוברות כהרף עין ומותירות טעם לעוד".

3. האב (100 נק')

העיסוק בזקנה ובהשלכותיה הגופניות והמנטליות בדרך כלל נדחק לשוליים בקולנוע המסחרי. לכן "האב" הוא לא רק יצירה מרתקת עם משחק יוצא דופן של אנתוני הופקינס שאף זיכה אותו באוסקר, אלא גם מה שנקרא סרט חשוב. הסרט מבוסס על מחזה מצליח של פלוריאן זלר, שגם ביים את העיבוד הקולנועי המתעתע בין ריאליזם להזיה, כאשר הצופה יוצא יחד עם הגיבור למסע מצמרר במורד השיטיון שלאט לאט משתלט עליו.

סרט השנה של מיכל ליבר רונן (סרט) - " סרט חזק, מטלטל , קשה לצפייה אך רלוונטי ומעורר מחשבה. הופקינס בהופעה מהפנטת ומרגשת".

סרט השנה של קרן כהן (סרט) - "דרמה מרגשת, משחק מצוין של הדמויות הראשיות ובניית עלילה מרתקת".

2. כוחו של הכלב (107 נק')

הנציגות הבכירה לנטפליקס במשאל שזכתה לסיבוב בבתי הקולנוע לפני שעלתה בענקית הסטרימינג. סרטה של הבמאית האוסטרלית ג'יין קמפיון ("הפסנתר") הוא יצירה מתוחכמת ובעיקר מטרידה המנווטת ביד אמן בין מרחבים בומבסטיים בלתי נגמרים במונטנה של לפני מאה שנה לבין אינטימיות בלתי צפויה בין הגיבורים.

סרט השנה של ישי קיצ'לס (ישראל היום) - "מערבון אווירתי איטי וקטלני שיותיר אתכם ללא מלים. מותחן פסיכולוגי משונן, מעיק ועוכר שלווה על גבריות, מיניות ומשפחה. נופי טבע מרהיבים, משחק מצוין, פסקול קוצני ומכשף של ג'וני גרינווד, וטוויסט שיפיל אתכם לרצפה".

סרט השנה של דינה ריקליס (במאית, "שלוש אימהות") - "סרט מטלטל, מטריד, אפל ואניגמטי. קולנוע מהפנט".

סרט השנה של אסף פולונסקי (במאי, "שבוע ויום") – "מותח, חכם, מעיק, מרשים ומעל לכל שונה ויפהפה. התפקיד הכי טוב של בנדיקט קמברבאץ' -- מפחיד כמו שהוא מרגש".

1. ארץ נוודים (139 נקודות)

הבמאית הסינית-אמריקאית קלואי ז'או כבר עשתה לעצמה שם בעולם האינדי עם סרטים עצמאיים קטנים, אנושיים ומצולמים להפליא כמו "שירים שאחי לימד אותי" ו"הרוכב". אך השנה הנוכחית הייתה הפריצה הגדולה שלה לאחר שסרטה "ארץ נוודים" בכיכובה של פרנסס מקדורמנד היה לזוכה הגדול של עונת הפרסים עם פרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה, פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר ולקינוח שלושה פרסי אוסקר – לסרט הטוב, לבמאית ולשחקנית הראשית. אז מה הפלא שגם במשאל סרטי השנה של האתר הוא זכה במקום הראשון.

ז'או מפגישה אותנו עם דמויות צבעוניות, שקופות ונשכחות המתקיימות במציאות האמריקאית העכשווית, עולמם של הנוודים המודרניים. אותם אנשים שהמציאות הקפיטליסטית הדורסנית של ארה"ב והניכור החברתי האכזרי הובילו אותם לבחור, לעיתים ללא ברירה, להפוך לנוודים, להתפרנס מעבודות מזדמנות ולחיות ואף להיעלם בתוך המרחבים העצומים והבלתי נגמרים של הטבע. חבל רק שהשנה של ז'או המשיכה עם בימוי הסרט "נצחיים" של מארוול שנחשב לאחד המאכזבים ביותר ביקום הקולנועי שלהם.

סרט השנה של רון פוגל (סרט) - "יצירה מופלאה ונוגה על נדודים וחיפוש משמעות. ז'או יוצאת לדרכים בעקבות אמריקה של טראמפ ושוברת את הצופה לרסיסים".

סרט השנה של יעל שוב (טיים אאוט) - "קשה להסביר את העוצמה הרגשית שלו, אבל האנושיות האותנטית, החשופה והנדיבה שבו מרחיבה את הלב".

סרט השנה של גידי אורשר (סולם אורשר) - "הסרט בנוי כפאזל אמיתי, מצרף של תמונות, רגעים, סיפורים קטנים והרבה רגעים אישיים ואנושיים. אולי אין כאן עלילה אבל יש המון תוכן, להפוך ולהפוך בו שוב".

לכל כתבות סיכום 2021 >> לחצו כאן צוות הבוחרים

צוות אתר Seret: אלעד שלו (עורך האתר), יאיר הוכנר (עורך מדור ביקורות), רון פוגל (מבקר ראשי), לירון אברהם, ערן איצקוביץ, הלמינה גרופר, יבגני גרינברג, אור טילינגר דה קרבליו, מתן יניב, קרן כהן, מיכל ליבר רונן, מתי לנג, ליטן לשינר, יעל מאורר, דניאל עמיר, מישל צ'יקו, דין קליין, מישאל רוברט, נמרוד שובל.

מבקרי ובמאי קולנוע: גידי אורשר (סולם אורשר), בועז ארמוני (במאי, "המחשמלים"), חנה בראון (ג'רוזלם פוסט), אלברט גבאי (סינמאקשן), בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות), עופר ליברגל (סריטה), גל סדלינסקי (אידיבי), אסף פולונסקי (במאי, "שבוע ויום"), זוהר צלח (מאקו), ישי קיצ'לס (ישראל היום), נועה רגב (מנכ"לית סינמטק ירושלים ומנהלת פסטיבל הקולנוע י-ם), דינה ריקליס (במאית, "שלוש אימהות"), שי שגב (מגפון), יעל שוב (טיים אאוט).