מהסרט דובר האנגלית הראשון של אלמודובר בכיכובן של טילדה סווינטון וג'וליאן מור ועד דניאל קרייג בסרטו של לוקה גואדנינו כגבר שמגלה את עצמו מחדש במקסיקו עם הגעת סטודנט אמריקאי צעיר - אור פז עם חמשת הסרטים המסקרנים ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה שמתקיים בימים אלה
קוויר
לוקה גוואדנינו הוא אחד הקולות הייחודיים של הקולנוע העכשווי. סרטיו ידועים בלכידת החושניות והמורכבות האנושית. יצירותיו חורגות מהגבולות המקובלות של הז'אנר, ומשלבות אלמנטים של רומנטיקה, דרמה ואפילו אימה כדי ליצור סיפורים בעלי תהודה רגשית כמו שהם שופעים ויזואלית. בין אם מדובר בנופים ספוגי השמש של איטליה ב"קרא לי בשמך" או אקדמיה לריקוד בעלת אופי זדוני ב"סוספיריה", סרטיו של גוואדנינו הן חוויות סוחפות שנשארות עם הצופה זמן רב לאחר סיום הקרדיטים.
סרטו החדש, "קוויר", כבר מייצר באזז כאחד הסרטים המצופים ביותר של השנה, מעמד שזכה תודות לליהוק של דניאל קרייג בתפקיד הראשי. קרייג, הידוע בהופעות האינטנסיביות והכריזמטיות שלו ובגילומו את המרגל הידוע ג'יימס בונד, נכנס לנעליו של וויליאם לי, גולה אמריקאי בגיל העמידה שחי חיים בודדים במקסיקו סיטי של שנות ה-50. הליהוק הנ"ל מסמן מעבר חד עבור קרייג, ומציע לו הזדמנות להתעמק בדינמיקה המורכבת של תשוקה, בידוד וגילוי עצמי.
הסרט עוקב אחר וויליאם כאשר חייו הבודדים מתהפכים על ידי הגעתו של סטודנט צעיר, יוג'ין אלרטון. היכולת של גואדנינו לחקור את הניואנסים של אהבה אסורה וחיבור אנושי הופכת אותו לבמאי המושלם לסיפור האישי והעמוק הזה. השילוב בין יכולות המשחק של קרייג והחזון הקולנועי של גואדנינו מבטיח להפוך את "קוויר" לגולת הכותרת של הפסטיבל השנה.
החדר הסמוך (The Room Next Door)
פדרו אלמודובר ידוע בסגנונו הוויזואלי המובהק ובסיפוריו המרגשים, האישיים והעמוקים. סרטיו חוקרים נושאים מורכבים כמו זהות, תשוקה וחיבור אנושי, והכל תוך שמירה על כשרון עשיר ומלודרמטי שהפך לסימן ההיכר שלו. היכולת של הבמאי הספרדי למזג הומור וטרגדיה, לעיתים קרובות בתוך אותה סצנה, יוצרת איזון ייחודי שגרם לו להיות אהוב הקהל, גם בישראל. עבודתו מאופיינת גם בדמויות נשיות חזקות רבגוניות, אותן הוא מציג באמפתיה ובהערצה רבה.
סרטו האחרון, "החדר הסמוך", מעורר התרגשות משמעותית בשל היותו הסרט העלילתי הארוך הראשון של אלמודובר בשפה האנגלית, אבן דרך ואירוע משמעותי בתעשייה שרבים מאוד חיכו לו. בסרט מככבות ג'וליאן מור וטילדה סווינטון בתור אינגריד ומרתה, שתי חברות לשעבר שמתחברות מחדש בנסיבות קיצוניות. יכולתו של אלמודובר ליצור נרטיבים אינטנסיביים וטעונים רגשית, בשילוב של צמד שחקניות גדולות, הופכים את "החדר הסמוך" לצפיית חובה.
זעם שבור (Broken Rage)
יצירותיו של טקאשי קיטאנו משלבות אלמנטים של אלימות והומור. קיטאנו, ידוע בתפקידיו האייקוניים הן מול המצלמה והן מאחוריה. היכולת שלו לנוע בין תיאורים עזים ואכזריים של העולם התחתון הפשע לבין רגעים של הומור בלתי צפוי, לעיתים קרובות אבסורדי, הפכה אותו לדמות יוצאת דופן בקולנוע העולמי. סרטים כמו "Sonatine" ו"זיקוקי דינור" מדגימים את כישרונו ליצור נרטיבים מדיטטיביים כמו שהם נפיצים, ומציעים לצופים חקר מעמיק של הטבע האנושי עטוף באסתטיקה יפנית מובהקת.
סרטו האחרון, "זעם שבור", הינו דוגמה מצוינת לאופן שבו קיטאנו ממשיך לפרוץ את גבולות הקולנוע. יצירתו מחולקת לשני חלקים: מותחן אקשן המתרחש בעולם התחתון, ועוקב אחר רוצח שנלכד בין המשטרה לבין היאקוזה. עם זאת, בטוויסט נועז, החצי השני של הסרט מפרש מחדש את אותו סיפור כפארודיה. גישה כפולה זו לא רק מציגה את השליטה של קיטאנו בשני הז'אנרים, אלא גם מאתגרת את הקהל לשקול מחדש את אופי הסיפור עצמו. על ידי הצבת שני הסגנונות הנבדלים הללו זה לצד זה, קיטאנו דוחף את אמנות הקולנוע לטריטוריה חדשה, מה שהופך את הסרט לצפיית חובה למעריצי הבמאי.
המסדר (The Order)
ג'סטין קורזל ידוע ביכולתו ליצור נרטיבים אטמוספריים עזים שמתעמקים בהיבטים האפלים ביותר של הטבע האנושי. סרטיו חוקרים נושאים כמו אלימות, כוח ועמימות מוסרית, המובאים למסך באמצעות תשומת לב קפדנית לפרטים ולדמויות. בין אם זה התיאור המרתיע של פשע אכזרי בסרט "סנוטאון" או הטרגדיה השייקספירית "מקבת'", עבודותיו של קורזל מאופיינות בתיאור של רגשות גולמיים וביכולתן לגרום לקהל לצלול למעמקים הפסיכולוגיים של דמויותיו. סגנונו הקולנועי, המסומן על ידי ויזואליות חדה וטון מהורהר, הופך את סרטיו למאתגרים ומשכנעים כאחד.
סרטו החדש "המסדר" עוקב אחר סוכן FBI כשהוא חוקר סדרת פשעים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, בחשד שמדובר בקבוצה מסוכנת של טרוריסטים מקומיים. הנחת היסוד לבדה סוחפת, אבל הקאסט עטור הכוכבים הוא זה שבאמת מסקרן. עם ג'וד לאו, ניקולס הולט, טיי שרידן ומארק מרון שמובילים את האנסמבל, הסרט מבטיח משחק פנומנלי שיביא לביטוי את החזון האפל של קורזל. הסרט צפוי להעניק לצופה חוויה מותחת, החוקרת נושאים כמו פחד, פרנויה ומורכבות הצדק באופן שרק קורזל יכול לספק.
קציר (Harvest)
אתינה רייצ'ל טסנגרי טבעה את חותמה הייחודי בקולנוע העכשווי עם גישתה הנועזת. כדמות מפתח בגל היווני החדש, טסנגרי ידועה בסרטיה הסוריאליסטיים וההומוריסטיים, ולעיתים קרובות מטרידים, המאתגרים נרטיבים מסורתיים. יצירותיה חוקרות לעתים קרובות את האבסורד של ההתנהגות האנושית והנורמות החברתיות, תוך שימוש בדמויות ובמצבים לא רגילים כדי לחקור אמיתות עמוקות יותר. סרטים כמו "אטנברג" ו"שבאלייה" מדגימים את יכולתה למזג את המוזר עם היומ-יומי, ויוצרים שפה קולנועית מובהקת שהיא גם מעוררת אינטלקטואלית וגם מהדהדת רגשית.
"קציר" מסמן את הגיחה הראשונה של טסנגרי לקולנוע באנגלית. הסרט עוקב אחר תגובת כפר לשלושה אורחים, שהופכים במהירות לשעיר לעזאזל בתקופה של סערה כלכלית. הנחת היסוד הזו, בשילוב עם ההיסטוריה של טסנגרי כחלוצה של הגל היווני החדש, מעוררת ציפייה לסרט שגם יאתגר וגם ירתק את הקהל. המעבר לפרויקט באנגלית הוא אבן דרך משמעותית בקריירה שלה, שעשוי להרחיב את המשיכה הבינלאומית שלה תוך שמירה על קולה הייחודי. "קציר" אמור להיות חקירה עוצמתית של שנאת זרים ושברים חברתיים, המועברת באמצעות נקודת המבט הייחודית של טסנגרי.